|
|
|
דרור אידר
גרורותיה של אירן מעסיקות אותנו, בעוד שהמשטר בטהרן מחכך ידיו בהנאה, כמעט ללא פגע, ועל הדרך ממשיך את תוכנית הגרעין בחסות המהומה
|
|
|
|
|
עידן יוסף
כלי תקשורת מסוימים נוהגים לנגח את חברי הכנסת של הקואליציה ואת הממשלה, תוך התעלמות מההקשר הרחב והתמקדות באירועים זניחים  דיווחים מוטים אלה מתעלמים מעבודתן החשובה של ועדות הכנסת בנו...
|
|
|
|
|
מירב ארד
חופשת החג מתקרבת בצעדי ענק, ועל רקע חוסר הוודאות יש מי שעדיין לא החליטו סופית על תוכניות לחופש עבור המתלבטים בדקנו מחירים של חבילות נופש מובחרות מעבר לים
|
|
|
|
|
יוסי אחימאיר
"ביבי נקלה, ביבי נבל, ביבי מושחת, ביבי שקרן, ביבי מאוס, ביבי תחמן"... כך נפתח ביום שלישי מאמר בעיתון ה"הגון", שופר הפלשתינים - הארץ
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
Gera |
|
31/05/05 16:00
|
|
|
|
|
איריס קובליו
"יראת שמיים". תערוכה.
צבעי המים לא נועדו כנראה לשקף את המציאות כמו שהיא נראית לעין הצופה. הם מתאימים יותר לבטא רעיון מופשט, רגש וסמליות המתרחש. טכניקת השימוש בצבעי המים, בניגוד לדעה הרווחת, דורשת מיומנות מיוחדת ושנים של עבודה מאומצת. מנקודה זאת מתרחשת אומנות צבעי המים, וזאת נראה בבירור בתערוכה החדשה של איריס קובליו. הפעם היא בחרה במצע לא שיגרתי – מעטפות דואר אוויר. כאן מתחיל אחד הסודות לסיבות ולמסר שמאחורי הבחירה מפתיעה זו.
כבר אחרי המבט הראשון מאוד ברור שזו אמנות מאוד ישראלית ובמיטבה. נופי הארץ על יופיים ופצעיהם עם סימני התערבות אנושית קשה וכואבת, הסטירה הפרדוכסלית בין הנוף הפסטורלי המנומנם בזוהר אמצע הקיץ, חלומי במקצת, מצויר ביד רגישה ואוהבת ובין גדרות התיל המתאכזרות בגוף החי של הקיום – מעבירים את זעקת המסר יותר מכל סוג אמנות הכאב והסבל הכל-כך מוכרת באמנות העכשווית שלנו.
אך הפעם זה הולך מעבר להצגת הסבל והיופי המדהימים כל-כך בחיי היום-יום שלנו. רחוק אפילו מאותה התרגשות של קירבה לאמנות אמיתית, מאותה שותפות רגשית שבין האמן לצופה הבולטים כל-כך במעגל הארוך והעדין של צורת הצגת החומר, אלא פגישה עם אותו מעגל הלא נראה של בסיס והקיומי שלנו, אותה רקמה רוטטת של מחשבה, של החלום והרגש האישי והלאומי שלנו. אותו חלום עתיק, אותה תפילה של דורות שבלעדיהם גם הארץ הזאת והקיום שלנו בתוכה ללא ספק לא היו קיימים כלל. אותו חלום אשר לא נמצא בבעלות הבלעדית של אף אחד ומשותף לכולנו, אותו חלום יקר שאילו ייפסק – נפסיק גם כולנו להתקיים כזהות משותפת, כי האדמה הזאת היא התגשמות של אותה עשייה משותפת של אהבה, התקווה והרגש של כולנו לאורך כל היסטוריה הארוכה הזאת. ומכאן הסיבה לבחירת המצע הלא רגיל הזה – ציורים על מעטפות דואר אוויר מסודרות בקו דקיק ומרגש – זהו מסר דחוף, אם נפסיק את החלום הזה, את הרגש ומחשבה, אם נוריד אותם לרמה הנמוכה של טובת הכיס הפרטי – נפסיק להתקיים, נאבד את הזהות הייחודית שלנו, לא נבצע את תפקידינו בין אומות העולם ונעלם בים הרדוד של הסכסוך הצרכני המקומי.
ההליכה האיטית במעגל הסגור מחייב התבוננות שקטה, עוטף אותנו הצופים בחוויה רגשית לא אלימה לחלוטין ובו בזמן חודרת לעומק לבנו, מכניס פנימה חזרה לגורלנו המשותף שבו אין לא אחד נגד השני אלא אהבה וכאב משותפים מאחדים את כולנו וכל האלימות הזאת עומדת כטירוף דעת מול מסר האחדות והרגש המקודש של התערוכה הקטנה הגדולה הזאת, רחוקה ממימדים הבומבסטיים והאלימים האמורים לזעזע את הצופה ולהלל את שמו של היוצר, מגמדת בעדינות ובשקט את השטחיות מלאת הדם והגועל אשר לא פעם מאפיינת יצירות רבות כול-כך.
הדמויות מתערבבות בין נוף נוגע לב אחד למשנהו, זהותם לא ברורה לגמרי, ספק אישה יהודיה עם תינוק בזרועותיה, ספק אישה ערביה קוראת למישהו אי-שם מעבר לחומה, ספק חייל על נשקו או צילו המהורהר – נטולים זהות מוגדרת, והטשטוש המכוון והברור הזה שוב מדגיש את החלום החיובי המשותף והמאחד ותובע שינוי פנימי דחוף אשר הוא התשתית של קיומנו, שלא ניתן לרוכשו בשום מאמץ חומרי. האמנות האמיתית - מסוגלת.
גרא גינזבורג
|
|
|
כתוב תגובה ל-
Gera
|
|
|
|
|
|
|
