|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
|
|
|
מירב ארד
מגוון הצעות מומלצות מעובדי קרן קימת לישראל לטיולים מהנים ברחבי הארץ - במרחב צפון, מרכז ודרום. מוזמנים להגיע וליהנות בתקופה הקרובה ובמהלך חופשת "בין הזמנים" ממקומות טיול יפים במיוחד...
|
|
|
|
|
דרור אידר
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה  ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
|
|
|
|
|
בעז שפירא
איזה מוח חולני יכול להעלות בדעתו לדאוג לתנאי הכליאה של המפלצות? איזה לב אטום ו/או ערל יכול להתעניין בגורלם של הראויים למות בייסורים כעונש על מעשיהם?
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
צורי |
|
29/06/14 10:03
|
|
|
|
|
|
גם היא כמו נשיאנו הוזים הזיות חסרי כל אחיזה במציאות. מנה קודמת של "קורבנות שלום" הספיקה דייה. חסה על רוצחי עמה ומחמירה עם נרצחי בני עמה אם היא לא מטומטמת טמטום מהו?
|
|
|
כתוב תגובה ל-
צורי
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
להחרים את הספר |
|
29/06/14 13:56
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
אייל.ב |
|
29/06/14 16:23
|
|
|
|
|
ספר משעמם עד מוות עם קלישאות של פלקט פוליטי ערבי ירוד.
דרך אגב, מגינה דו-לאומית יש גם בעיראק, בסוריה, בתימן, בירדן, בלבנון, בלוב, במרוקו, במאלי ובעוד מדינות ערביות ומוסלמיות. כל אחת מהן קורסת בסבב של רצחנות קטלנית כי הערבים אינם מסוגלים להסתדר עם אף אחד.
ספר מיותר. רעיון מטופש. כתיבה משעממת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אייל.ב
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
פלמוני |
|
29/06/14 17:46
|
|
|
|
|
|
ההפך אינו אפשרי כלל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פלמוני
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
פלמונית |
|
30/06/14 14:26
|
|
|
|
|
|
לכאורה, כל הנרטיב במישור העלילתי, של הרומן, מציג את הערבי כמי שבראש ובראשונה הוא לאומן קיצוני, שלעולם חושב על המטרה הסופית והיא לסלק את כל היהודים מישראל.
למעשה המסקנה הייתה צריכה להיות כי דורית רביניאן המדגישה שגיבורת הספר היוצאת עם ערבי, גם אם הוא משכיל ויושב בניו יורק, מובן לה שהוא שונא יהודים ומטרתו העליונה היא סילוקם וזריקתם לים.
במובן זה הסופרת מודעת היטב לכך שאין לתת אמון באף ערבי, גם אם הוא התאהב ביהודיה.
למרות מה שחשפה על החבר הערבי שלה, הגיבורה עדיין מאמינה בפתרון של מדינה דו-לאומית. והלא מדינה דו-לאומית היא מתכון בטוח לחיסולה של מדינת היהודים. על-כן המסקנה היא שהסופרת היא עוד מלאכותית ומתחנפת. היא לא בחרה ללכת עם המצפון והמודעות שלה עד הסוף. היא מסיימת עם התקוה האוילית שתקום מדינה דו-לאומית, תקוה הסותרת את כל מה שהיא רומזת לו בסיפור. הלא כאשר הערבי אומר לגיבורה בצחוק, שהוא לא יזרוק אותה לים, הוא מתכוון שבבוא היום הוא אכן יזרוק גם יזרוק, בדיוק מהסיבה שהוא שומר את המפתח של ביתו מ-1948. יתכן שהסופרת מבינה שאם היא חפצה לשרוד בעולם של שלטון השמאל על הספרות, עליה להיות כמו א.ב. יהושע, או סמי מיכאל, או אלי עמיר - מזרחים מחופשים לשמאלנים.
המסקנה של הפרשן אורן נוטה לכיוון של רביניאן, אולי בשל היותו איש שמאל.
מעבר לזה – נמאס כבר הנושא הזה של התאהבות בין ערבי ליהודיה, של ערבי בשכם, של ערבים ויהודים. הנושא שחוק ולעוס עד זרה. שמאלנים – תחליפו תקליט.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פלמונית
|
|
|
|
|
|
|
