מחלות שקטות: לא מרגישים עד שמאוחר מדי

המחלה זכתה לתואר המפוקפק 'הרוצח השקט', ולא בכדי. מי שאינו מנהל מעקב באופן קבוע אחר לחץ הדם שלו, עלול לגלות מאוחר מדי שמצבו כרוני. זאת משום שאין למחלה סימנים, וכשאלה מופיעים, הנזק כבר נגרם.

הסיבות ליתר לחץ דם הן מגוונות: גיל, אורח-חיים מודרני ואף נטייה גנטית, אך לעיתים יש סיבה אחרת הנובעת ממחלה, כגון: גידול על בלוטת יתרת הכליה, היצרות של אבי העורקים, רמת סידן גבוהה בדם.

אצל חלק מהחולים שמאובחן אצלם יתר לחץ דם, ייתכן שיפור רק באמצעות שינוי באורח-החיים, תזונה נכונה וספורט, אך אחרים ייאלצו ליטול תרופות לאיזון לחץ הדם.

יש לציין, כשכאשר חולה עם יתר לחץ דם לא מאובחן ומטופל, הוא עלול ללקות בשבץ מוחי, התקף לב, פגיעה בעיניים או פגיעה בכליות.

הערכות הן, שכ-20% מהאוכלוסיה ומחצית מהקשישים, סובלים מיתר לחץ דם. לכן ההמלצה היא לכל אדם מגיל 30 לערוך בדיקה של לחץ הדם אחת לשלוש שנים, מעל גיל 40 אחת לשנתיים ומעל לגיל 50 אחת לשנה.

מחלת עיניים הנגרמת מלחץ תוך-עיני. הלחץ נוצר בשל ריכוז גבוה של נוזל הנובע מייצור מוגבר שלו או מניקוז לא מספיק. הלחץ התוך-עיני אינו מורגש, אך עם הזמן הוא גורם להתנוונות של עצב הראייה. גלאוקומה היא מחלה כרונית פרוגרסיבית שבסופו של דבר, בהיעדר טיפול, תגרום לעיוורון.

מכיוון שלמחלה אין סימנים מוקדמים, מומלץ לעשות בדיקה תקופתית החל מגיל 40, וזאת משום שכשמגלים מאוחר - כבר לא רואים, ואת הנזק שנגרם כבר לא ניתן לתקן.

על-מנת לאבחן גלאוקומה, יש לפנות ראשית לרופא עיניים כללי, ואם מתעורר חשד, יופנה המטופל לרופא מומחה גלאוקומה. הבדיקה היא יחסית פשוטה - לאחר קבלת אלחוש, יכוון הרופא פטישון אוויר לעין, הרשתית מתיישרת בלחץ האוויר ועל-פי ההתנגדות, יידע אם יש לחץ תוך-עיני.

המחלה פוגעת במבוגרים מגיל 40+, בעיקר גברים לבנים. רוב החולים בגילאים 80-60. בארץ ידוע על כ-100 אלף חולים בגלאוקומה שמטופלים (שכיחות נמוכה ביחס למדינות אחרות).

ברגע שמאבחנים גלאוקומה, יתחיל החולה בטיפול מונותרפי בטיפות עיניים המפחיתות את הלחץ התוך-עיני (ספלוטאן, טרוואטן). כאשר המחלה מתקדמת, יקבל החולה טיפול משולב בטיפות המכילות חומרים המיועדים הן להפחתת ייצור הנוזל והן לניקוז טוב יותר שלו.

חשוב להקפיד ולבקש מהרופא טיפות שאינן מכילות חומרים משמרים מכל סוג שהוא, על-מנת להבטיח שלא יתפתחו מחלות של משטח העין.
טיפול נוסף שיוצע לחולה הוא התערבות ניתוחית, במהלכה תוחדר צינורית לעין לשם ניקוז הנוזל העודף.

מחלת כבד הנגרמת מנגיף המוביל ברוב המקרים לאחר ההדבקה (80% מהמקרים), להתפתחות דלקת כרונית בכבד. הפטיטיס C הינה מחלה קטלנית, כיוון ש-30% מכלל הלוקים בה, יפתחו בעקבותיה שחמת הכבד, ומחציתם יפתחו כשל בתפקוד הכבד ויגיעו עד למצב מסכן חיים בו נדרשת השתלת כבד מיידית. בנוסף, מתוך החולים שפיתחו שחמת, חלקם יפתחו סרטן ראשוני של הכבד. ההערכה היא, כי בישראל כ-90 אלף חולים בהפטיטיס C.

הבעיה הגדולה בטיפול היא חוסר המודעות למחלה. ההערכות הן ש-90% מהנדבקים אינם מודעים לקיום הנגיף בגופם, היות שאצל רוב הלוקים במחלה, אין למחלה ביטוי קליני. אבחון מאוחר של המחלה, עלול להוביל לנזקים בלתי הפיכים ולפגיעה בגוף החולה ואף למוות. אדם שחולה במחלה ואינו נבדק, הינו בגדר 'פצצה מתקתקת', כיוון שככל שהמחלה מתקדמת, הנזק שנגרם לגוף החולה ולכבד בפרט, גדל.

לפני כשנתיים, אושרו על-ידי רשויות הבריאות בעולם ובישראל שתי תרופות חדשות ופורצות דרך - ויקטרליס ואינסיבו, שהוכחו במחקרים שבשילוב הטיפול הסטנדרטי, מעלות את אחוזי הריפוי של החולים במחלה ל-70%-80%.

בדיקת סקר מומלצת למי שנמצאים בקבוצות הסיכון: עולים ממדינות חבר העמים אשר נדבקו עוד בהיותם ילדים, בגלל חיסונים עם מחט לא סטרילית. באופן זה הם נדבקו בווירוס. קבוצת סיכון נוספת באוכלוסיה היא אנשים שקיבלו מנות דם בישראל לפני שנת 1992. עד לשנה זו מנות הדם לא נבדקו להימצאות של הווירוס, ויתכן והיו מנות דם נגועות בווירוס.

נכון להיום, אין הוראה לעשות בדיקות סקר לכלל האוכלוסיה, כיוון שכל רופא שלוקח בדיקות דם כלליות, בוחן גם את התוצאות המתייחסות לאנזמי כבד - כשהערכים גבוהים הם גוררים בדיקות בירור של תפקודי כבד, ובכללם סרולוגיה לווירוס ה-HCV.

הגידול הסרטני במעי הגס מתחיל בדרך-כלל מפוליפ שפיר, אשר עשוי במהלך הזמן לפתח החמרה עד למחלה ממאירה. בשלב מוקדם של המחלה, החולה בדרך-כלל לא ירגיש בה, זאת משום שכשהפוליפ גדל הוא מפריע לפעילות התקינה של המעי. עם גדילת הפוליפ, החולה יתחיל לחוש בכאבי בטן, דם בצואה, עייפות וירידה במשקל. הבעיה הגדולה היא שכאשר מופיעים הסימנים הקליניים המתוארים - זה עלול להיות מאוחר מדי וכך פוחתים הסיכויים להחלים, במיוחד כאשר מתגלות גרורות.

כיום ההנחיה היא לעשות בדיקת דם סמוי בצואה מגיל 50 אחת לשנה. המלצה נוספת היא למי שהוא בקבוצת הסיכון (רקע משפחתי) או שהגיע לגיל 50 לעבור בדיקת קולונוסקופיה, כבדיקת סקר לגילוי סרטן המעי הגס.

הבשורות הטובות הן, שכיום בזכות מספר תרופות ביולוגיות כגון ארביטוקס ווקטיביקס, המותאמות למאפיינים מולקולאריים וגנטיים של החולה בסרטן מעי גס גרורתי ולמאפייני הגידול (האיפיון נעשה על-ידי בדיקה גנטית לגן KRAS), חל שיפור משמעותי הן בהארכת חיי המטופל והן גדל הסיכוי להציל את חייו.

היא מחלה הפוגעת בצפיפות העצם, מפחיתה את חוזקה ופעמים רבות מביאה להיווצרות שברים (לעיתים מנפילה ולעיתים מנשיאת משקל בלבד), הגורמים לחולה סבל רב ופוגעים באיכות החיים. המחלה נוצרת כאשר מתערער שיווי המשקל בין תהליכי הפירוק לתהליכי הבנייה מחדש של רקמות העצם. עקב כך, העצם מידלדלת יותר משהיא נבנית. אוסטיאופורוזיס פוגעת בעיקר בנשים לאחר גיל המעבר, אולם גם גברים מבוגרים סובלים מן המחלה.

למחלה אין סימנים מוקדמים, וללא אבחון מוקדם היא עשויה להתגלות רק כאשר נוצרים שברים. השברים השכיחים הם בחוליות עמוד השדרה, בשורש כף היד ובצוואר הירך.

אפשר לעשות אבחון מוקדם באמצעות בדיקת צפיפות עצם, להתחיל בטיפול תרופתי בטרם הופעת השברים ולאמץ אמצעי בטיחות בבית ובסביבה למניעת נפילות ולהפחתת הסיכון לשברים.

הטיפול התרופתי עשוי לכלול טיפול הורמונלי חלופי או טיפול תרופתי לא הורמונלי, העוצר את הירידה בצפיפות העצם, משמר את רקמת העצם כפי שהייתה בטרם הטיפול ולעיתים אף מעלה אותה במידה מסוימת (לדוגמא: פוסאלן, אקלסטה וכדומה).

יש כיום טיפולים יומיים, טיפולים שבועיים, חודשיים או טיפול חד-שנתי. בשנים האחרונות רבו הנתונים המדעיים על חשיבות הטיפול המשולב של טיפול תרופתי בשילוב ויטמין D, קיימים היום גם תכשירים חדשים המציעים את הטיפול המשולב כדוגמת פוסוואנס.

בנוסף, יש להקפיד על תזונה עשירה בסידן ועל חשיפה של כ-15 דקות לשמש לשם ייצור הויטמין D (החיוני לבניית העצם) וכן על פעילות גופנית בונה עצם.

עשו לכם מנהג קבוע - גשו לרופא המשפחה לפחות פעם בשנה והתייעצו עימו לגבי הבדיקות שעליכם לעבור בגילכם. הזמן המועט שתקדישו לנושא עשוי לעשות את ההבדל בין חיים למוות.