s1 News1 מחלקה ראשונה
   |   15:07:40
דלג
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
1. אורי מילשטיין 2. איתן קלינסקי
3. דן מרגלית 4. אלי אלון
5. עמנואל בן-סבו 6. רון בריימן
7. יעקב אחימאיר 8. ירון פרידמן
9. יוסי אחימאיר 10. מאיר רבינוביץ
11. צבי גיל 12. יאיר נבות
13. חיים רמון 14. חנינא פורת
15. ציפי לידר 16. דרור אידר
17. רפי לאופרט 18. טובה ספרא
19. יורם אטינגר 20. רבקה שפק ליסק
לרשימת הכותבים ב News-1
בוקר בארץ אדום
28/05/2023   |   איתן קלינסקי
הילדה השקופה בבית הקברות
21/06/2016   |   אורנה רב-הון
שחיתות חוקית?
15/06/2016   |   אפרים הלפרין
לבימה חופשית   
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
חיים כצמן [צילום: יח"צ]
איש עסקים, משקיע נדל"ן
אייל זמיר
מנכ"ל משרד הביטחון
אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
יעל אלמוג זכאי [צילום: יח"צ]
אשת עסקים
יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
לכל הערכים במועדון+
ברחבי הרשת
מועדון מנויים VIP
אודות המנוי    שרותי VIP    תנאי שימוש    כללי
סדרי רישום ודיווח בשירות התעסוקה
‫דוח ביקורת שנתי 62 לשנת 2011 -‬ שירות התעסוקה (להלן גם - השירות) הוא תאגיד סטטוטורי שהוקם מכוח חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן - החוק). עיקר תפקידו של שירות התעסוקה הוא להגדיל ככל שניתן את היקף המועסקים במדינה, וזאת באמצעות יצירת מפגש בין דורשי עבודה ובין מעסיקים המציעים מקומות עבודה בתיווך השירות. התוצאה המצופה מפעולת התיווך הזאת של השירות היא השׂמה בעבודה. היקף ההשמות שמבצע שירות התעסוקה הוא הבסיס העיקרי לפעילותו. הנתונים בדבר היקף ההשמות שמבצע השירות משמשים מדד מרכזי לבחינת יעילותו ותרומתו, ואף משמשים מרכיב מרכזי בחישוב שכר עידוד לעובדי השירות. חשוב לא פחות, הנתונים הללו אמורים לשקף במידה מסוימת את מצב התעסוקה במדינה ולסייע בידי מקבלי ההחלטות לקבוע את המדיניות הראויה בתחום זה. נוכח האמור לעיל, חיוני שהדיווחים של השירות על נתוני ההשמות יהיו מקיפים, מלאים ומדויקים ככל האפשר - תוך הוספת ניתוח כמותי ומילולי של השירות על מצב משק העבודה מזווית ראייתו. חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), קובע כי אדם נחשב מובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה. גם תובעי קצבת הבטחת הכנסה מחויבים ברישום בלשכות התעסוקה. מבחן תעסוקה - התייצבות ורישום של דורש העבודה בשירות התעסוקה וכן נכונות לקבל כל "עבודה מתאימה" הוא תנאי לקבלת הקצבאות האמורות לעיל מהמוסד לביטוח לאומי (להלן גם - הביטוח הלאומי). סירוב של דורש עבודה לקבל הצעת עבודה (להלן - סירוב) עלול לפגוע בזכאותו לקבלת קצבה. פעולות הביקורת בחודשים ספטמבר 2009-אוגוסט 2010 בדק משרד מבקר המדינה כמה סוגיות בנוגע לדיווחיו של שירות התעסוקה. בדיקות השלמה וניתוח הנתונים נמשכו עד ינואר 2011. במסגרת הבדיקה נבחנו הדיווחים על השמת דורשי עבודה, סדרי הדיווח על ההשמות וטיב הנתונים, ונעשה ניתוח נתונים מהשנים 2008 ו-2009. כמו כן נבדקו ההשפעות שיש לנתונים על שכר העידוד הנהוג בשירות התעסוקה. הבדיקה נעשתה במשרד הראשי של שירות התעסוקה, בכמה לשכות תעסוקה ובמוסד לביטוח לאומי. עיקרי הממצאים בקרת נתונים נמצא כי המידע ששירות התעסוקה מפרסם בדבר ההשמות הוא כללי מדי ואינו מאפשר קבלת תמונה מפורטת ובהירה בדבר תרומת השירות בהשמת עובדים ובדבר מצב התעסוקה במשק. כמו כן רוב הנתונים במערכת הממוחשבת אינם מבוססים על אסמכתאות ואין בקרה נאותה על אמינותם. שכר עידוד ששולם לכ-520 עובדים בלשכות התעסוקה מחושב, בין היתר, על פי מספר ההשמות שביצעו העובדים, על פי מספר הסירובים שנרשמו ועל פי מספר הדרושים במאגר השירות. בביקורת נמצא כי לעתים רישומי הלשכות אינם מדויקים, וכי הלשכות אינן מקיימות בקרה נאותה על הרישומים. השמת לשכה מול השמה עצמית 1. ברישומי שירות התעסוקה מופיעים שני מונחים עיקריים המתייחסים להשמות: "השמת לשכה" - השמה שבה שירות התעסוקה הוא המתווך בין דורש העבודה ובין המעסיק; "השמה עצמית" או "השמת אישור" - השמה שבה דורש העבודה מצא את העבודה בכוחות עצמו ללא תיווך של שירות התעסוקה. הועלה כי בשנים 2008 ו-2009 כמחצית ממספר ההשמות ששירות התעסוקה דיווח עליהן היו "השמות עצמיות". דיווחי השירות על היקף ההשמות כללו גם את ההשמות העצמיות הללו. אמנם החל ממרץ 2010 ציין שירות התעסוקה בדיווחיו את מספר ההשמות הללו, אך הוא עשה זאת ללא הבחנה ופירוט ראויים. 2. על פי שיטת שכר העידוד של השירות שהייתה נהוגה עד שנת 2011, משקלה של השמת לשכה בחישוב שכר עידוד גדול יותר מהשמה עצמית, כי התשומות שהעובד נדרש להשקיע בהשמת לשכה מטבען הן גדולות יותר. אולם בשנת 2011 החל שירות התעסוקה, על פי נוהל חדש, להחשיב כהשמות לשכה גם השמות עצמיות של דורשי עבודה אשר השתתפו בפעולות תומכות השמה שמעניקה הלשכה. הגופים המנהלים את מערך שכר העידוד (ועדת ההיגוי ומועצת הייצור) לא אישרו את הנוהל. משך ההשמה אחד המדדים החשובים להצלחת ההשמה ולמידת התרומה של השירות בהשמה הוא משך הזמן שדורש עבודה עובד במקום העבודה שבו הושם. שירות התעסוקה קבע כי השמה איכותית היא השמה שנמשכת שלושה חודשים ומעלה. אולם נמצא כי השירות אינו מפרסם בציבור נתונים מפורטים על משך ההשמה ועל השמות קצרות משלושה חודשים. בכך לא נותן השירות מידע חשוב על מצב התעסוקה במשק. הבדיקה העלתה כי 35% מכלל ההשמות שנרשמו בשירות התעסוקה בשנים 2008 ו-2009 הסתיימו בתוך פרק זמן של פחות משלושה חודשים, ולפיכך אינן נחשבות השמות איכותיות. 67% מההשמות הללו היו לפרק זמן של חודש ומטה, וכ-5% מההשמות (4,649 מהן) היו לפרק זמן של יום אחד בלבד, דהיינו למחרת יום רישום ההשמה חזר דורש העבודה להתייצב בלשכה. מכאן שרבות מההשמות ששירות התעסוקה דיווח עליהן בתקופה זו היו השמות אשר לא הוו פתרון תעסוקתי לטווח ארוך, וחלק ניכר מהן הסתיים בתוך פרק זמן קצר מאוד. מדידת משך ההשמה על פי מדדי השירות, משך ההשמה נמדד על פי המועד שבו חזר דורש העבודה להתייצב בלשכה. שירות התעסוקה הסביר שאין בידיו כלים למדידת משך ההשמה. לכן השמה איכותית נחשבת ככזאת בכל מקרה שבו דורש העבודה לא חזר להתייצב בלשכה במשך שלושה חודשים לפחות - גם אם הוא לא עבד כלל או עבד רק חלקית והחליט, משיקוליו שלו, לא לחזור ללשכה לבקש השמה לעבודה נוספת. רישום נתונים במערכת הממוחשבת של השירות כללי מינהל תקין מחייבים תיעוד וגם בקרה, לפחות מדגמית, בדבר רישומם של נתונים. הבקרה חשובה לבחינת אמינותם של הדיווחים, והיא חשובה גם משום שנתונים אלה עשויים לשמש לצורכי שכר עידוד. הביקורת העלתה כי מרבית הרישומים במערכת הממוחשבת של שירות התעסוקה, ובכלל זה רישום השמות וסירובים, אינם מלווים באסמכתאות לאימות רישום הפעולה, וכי שירות התעסוקה אינו מבצע בקרה נאותה על איכות הרישומים במערכת. נוסף על כך בדיקת נתוני ההשמות לשנים 2008 ו-2009 העלתה אי-דיוקים בחלק מההשמות שנרשמו בשנים אלה: נמצאו השמות שלא כללו, כנדרש, את פרטי המעסיק אלא רישום של "מעסיק זמני" או את שירות התעסוקה כמעסיק; השמות זהות שנרשמו לכמה דורשי עבודה בשנים עוקבות; כמה השמות שנרשמו לאותם דורשי עבודה אצל אותו מעסיק באותו חודש; כמה השמות שנרשמו לאותו דורש עבודה באותו יום; השמות שנרשמו לאותו דורש עבודה לתקופה ארוכה אצל שני מעסיקים שונים בו זמנית; ועוד. אי-התאמות בין נתוני שירות התעסוקה לנתוני הביטוח הלאומי כאמור, חוק הביטוח הלאומי קובע כי רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה. נוסף על כך החוק מחייב מעסיקים לדווח למוסד לביטוח לאומי על פרטי עובדים שהעסיקו ועל מועדי העסקתם. שירות התעסוקה מעביר לביטוח הלאומי את פרטיהם של מחוסרי העבודה, אולם נמצא כי השירות אינו מדווח לביטוח הלאומי על ההשמות הרשומות אצלו. בבדיקת נתוני ההשמות לשנת 2008 נמצאו 6,200 (כ-6%) מתוך 103,963 ההשמות שנרשמו בשירות התעסוקה, כהשמות של דורשי עבודה אשר על פי נתוני הביטוח הלאומי כלל לא עבדו באותה שנה אצל מעסיק כלשהו. כמו כן, בדיקה של 15,591 דורשי עבודה אשר נרשמו להם השמות שנמשכו פחות משבוע, בשנת 2008, העלתה כי על פי נתוני הביטוח הלאומי כ-16% מהם (2,585 דורשי עבודה) לא עבדו כלל במהלך אותו השבוע. משמע ששירות התעסוקה רשם השמות לדורשי עבודה שלא עבדו או שיש פגם ברישומי המוסד לביטוח לאומי בעניינם. השמות לאוכלוסיית תובעי הבטחת הכנסה רישום דורשי עבודה בקטגוריית "הבטחת הכנסה" בשירות התעסוקה נעשה על סמך בקשתם מהמוסד לביטוח לאומי להכיר בהם כמקבלי הבטחת הכנסה ועוד לפני שהבקשה אושרה. יודגש שהשמת מקבלי הבטחת הכנסה היא פעולה הדורשת השקעה גדולה יותר של משאבים, ולכן חשוב להבחין בין אוכלוסייה זו לדורשי עבודה אחרים. למשל, בשנת 2008 רשם שירות התעסוקה 24,397 השמות ל-18,648 דורשי עבודה בקטגוריית תובעי הבטחת הכנסה. אולם השוואת נתונים אלה לנתוני הביטוח הלאומי העלתה שרק כ-50% מהם היו זכאים לקצבת הבטחת הכנסה. מכאן שהדיווח של השירות לא היה מדויק. נוסף על כך, 55% מהשמות הלשכה בשנת 2008 לתובעי הבטחת הכנסה היו השמות לא איכותיות - כלומר הן הסתיימו בהתייצבות מחודשת בשירות בתוך פחות משלושה חודשים; רובן (75% מהן) הסתיימו בתוך פחות מחודש ימים. כלומר מרבית תובעי הבטחת הכנסה שבים לפקוד את הלשכות ואינם מועסקים לפרקי זמן ארוכים, דבר המעיד על אי-הצלחת אותן השמות. כאמור, שירות התעסוקה אינו מבחין בין תובעי הבטחת הכנסה למקבלי הבטחת הכנסה. יתרה מזו, השירות אינו מפרט בדיווחיו את משך התמדתם בעבודה, אף שרובם המכריע אינו מתמיד בעבודה וחוזר להתייצב בלשכות. נתונים אלה עשויים להשפיע על מקבלי ההחלטות בבואם לבחון את הטיפול באוכלוסייה זו. רישום מרובה של השמות לתובעי השלמת הכנסה 27% מההשמות של תובעי הבטחת הכנסה בשנים 2008 ו-2009 נרשמו לתובעי "השלמת הכנסה", שהם מקבלי הבטחת הכנסה אשר עבדו במשרה חלקית ובשכר נמוך ותבעו קצבת השלמת הכנסה מהביטוח הלאומי. לשם קבלת הקצבה היה עליהם להתייצב בשירות התעסוקה בתדירות מסוימת (לרוב אחת לחצי שנה). נמצא כי שירות התעסוקה רשם התייצבויות אלה כהשמות לכל דבר וחלקן אף כ"השמות לשכה", ורישומים אלה חזרו ונשנו בכל התייצבות של דורשי העבודה. לפיכך המידע לגבי אוכלוסייה זו קיבל ביטוי לא נאות ברישום ההשמות. יצוין כי שירות התעסוקה דיווח למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2011 כי ניתנה הוראה להפסיק כל דיווח על השמה בעניין זה. רישום סירובים כאשר דורש עבודה מסרב לקבל הצעת עבודה מתאימה, רושמים לו פקידי ההשמה "סירוב". רישום סירוב הוא אחד המדדים לחישוב שכר עידוד לעובדי שירות התעסוקה. על פי מודל שכר עידוד, מספר הסירובים המחושב יהיה מספר דורשי העבודה שלגביהם הופעלה סנקציה של שלילת דמי אבטלה. על פי נתוני שירות התעסוקה, בשנת 2009 רשם השירות 40,777 סירובים. הביקורת העלתה כי שכר עידוד שולם גם בגין כ-67% מהסירובים שנרשמו לדורשי עבודה שממילא לא היו זכאים לקצבה כלשהי ולכן לא היו עובדי השירות זכאים בגינם לשכר עידוד. נוסף על האמור לעיל נמצא כי 43% מ-10,048 סירובים אשר נרשמו לתובעי הבטחת הכנסה בשנת 2009 היו סירובים אשר נרשמו כמה פעמים לאותו דורש עבודה, לעתים באותו יום או בהפרש של כמה ימים. יצוין שלרישום הנוסף אין השפעה מבחינת דורש העבודה, אולם יש לו השפעה כספית בחישוב שכר העידוד. הצעות עבודה ממעסיקים מערכת ההשמה של שירות התעסוקה כוללת את הצעות העבודה שהגיעו לשירות התעסוקה ממקורות שונים. "מאגר הדרושים" של שירות התעסוקה כולל את המשרות הפנויות שאפשר להציע לדורשי העבודה. מאגר זה משמש מרכיב בחישוב שכר העידוד. נמצא כי בהיעדר בקרה על רישום הנתונים בדבר המשרות במאגר - שירות התעסוקה רשם הצעת עבודה בכל דיווח על "השמה עצמית", וכן רשם הצעות עבודה ללא פרטים מלאים של המעסיק.
01/05/2012  |  מיכה לינדנשטראוס● מבקר המדינה
כניסה למנוי רשום שכחתי סיסמה
* דואר אלקטרוני: * סיסמה:
זה הזמן לסייע לנו בהגנה על עצמאות News1.

בזכותך נוכל להמשיך לחשוף ולפרסם תחקירים מעמיקים, ולספק לך עיתונות איכותית ונטולת פניות - כפי שאנו עושים עשרות שנים. תמיכתך חשובה, בנוסף, כדי שנוכל לנהל מאבקים משפטיים ולהדוף תביעות השתקה מצד בעלי שררה וממון.
■ גישה למערכת המנויים
לרכישת מנוי שנתי
* דואר אלקטרוני: * סיסמה:
  שם פרטי:   שם משפחה:
  שם חברה:   טלפון:
* אישור דוא"ל:
* תחום:
  
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
מלונאות ונופש
בי פטנט פתרונות מיוחדים
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il