הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
בלוגרים / בעלי טורים
דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים ▪ לרשימת הכותבים
עמי דור-און
עמי דור-און
כבר במהלך מלחמת העולם השנייה עסקו מדעני גרעין גרמנים בבנייתו ובתפעולו של כור גרעיני שתוכנן להיות הקן שממנו תבקע "פצצת האטום של הרייך הנאצי", פצצה שאכן בקעה ואף נוסתה. בניסוי הזה, ש...
רבקה שפק ליסק
רבקה שפק ליסק
דובר שוברים שתיקה מתיימר להיות אדם מוסרי: אבל, הוא הודה שהיכה פלשתיני בהיותו קצין בצה"ל. אני בתדהמה. מדוע הוא לא סירב פקודה אם פקדו עליו להכות עציר פלשתיני?
ראובן לייב
ראובן לייב
ההיסטוריון והעיתונאי גד נחשון, מניו-יורק, מצביע על סינדרום האגו העצמי שממנו סובל הנשיא האמריקני, שעל-פיו הוא עוקף את סדרי השלטון ופועל בתוך כך רק על דעת עצמו
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
בלוגרים נוספים
גד גזית
גד גזית
מלחמת ששת הימים הייתה לדתיים הזדמנות היסטורית וחד-פעמית לתקן את הטעות (החטא הדתי החברתי) הקשה שלהם מתש"ח    זה המניע להתגייסותם הנרחבת והעיקשת להתנחלות בשטחים הכבושים    זאת מבחינתם ...
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
ברחבי הרשת
יומן ראשי / News1
●  אקטואליה     ●  משפט     ●  כלכלה     ●  בריאות     ●  המגזין    
●  כללי     ●  חדשות    ●  מבזקים    ●  וידאו    ●  פַּנְדוֹרָה    ●  מאמרים    ●  כתבות    ●  תחקירים    ●  כספת    ●  מיוחדים ברשת    ●  מוצרים    ●  מינויים    ●  יומני בלוגרים    ●  נאומים/הרצאות    ●  מכתבים/הערות    ●  פסיקה    ●  מושגים    ●  מקורות/מחקרים    ●  אירועים/חשיפות    ●  מחוברים    ●  לוח אירועים/כינוסים    ●  ספרייה מקוונת    ●  ספרים    ●  שירים    ●  יומן אישי    ●  אישים    ●  פירמות    ●  מוסדות    ●  עיתונאים צעירים    ●  תמונות מיוחדות    ●  הודעות כלליות    ●  הודעות שיווקיות    ●  הודעות עסקיות    ●  כתבות מקודמות    ●   הזדמנויות עיסקיות   
שתף:    |    |     |  
עמוד 1 מתוך 18
לא זכו בתגמולים עקב התיישנות תביעתם
חברות הביטוח משנות אחת לתקופה את תנאי הפוליסות הקולקטיביות, ונשאלת השאלה האם מרוץ ההתיישנות יחול רק מרגע בו נודע למוטב על השינוי?
מתי תקום עילת תביעה בגין הפקעה
בית המשפט העליון במסגרת דיון נוסף בהרכב מורחב של 7 שופטים קבע ברוב דעות בהחלטה תקדימית כי עילת תביעה בגין פיצויי הפקעה לפי עילת התביעה בגין פיצויי הפקעה לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, נולדת, לכל המאוחר, במועד בו תפסה הרשות חזקה במקרקעין
פרטנר חויבה בפיצוי בשל כשל בשירות הגיבוי
פסק דין של בית המשפט השלום בחיפה במסגרתו נתבעה חברת פרטנר בגין כשלון מערכת הגיבוי "אורנג' forever" אשר בעקבותיו נמחקו כל רשומות אנשי הקשר מאתר השירות אורנג' forever ולא ניתן היה לשחזר את הרשומות
נדחו שלוש העתירות נגד הרשות השניה
בג"צ דחה העתירות שהוגשו כנגד הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו במסגרתן הלינו העותרים (ארגוני היוצרים; ושתי זכיוניות ערוץ 2: "קשת, ו-"רשת") על התנהלות הרשות והחלטותיה, בנוגע להפרת המחויבויות החלות על בעלי הזיכיונות לשידור בערוצי הטלוויזיה 2 ו-10 בשנת 2006 והסנקציות שננקטו בגין כך
משטרת ההגירה תפצה עובדת זרה ב-15,000 שקל
פיטאג' מריה תרזה עוכבה במשמורת שלא כדין שישה ימים מעבר לדרוש בשל תקלה טכנית * בדרך למעצר סבלה מיחס מבזה ומשפיל מצד השוטרים * בית המשפט פסק לה 15,000 שקל
 
ביהמ"ש - אין לחשוף פרטי צד ג' בהליך משפטי
הליך משפטי מחייב גילוי נרחב של מסמכים הנוגעים לענייניו הפרטיים של בעל הדין המבקש סעד * אך מה באשר לענייניהם של צדדים שלישיים, שבאמצעותם מבקש בעל הדין להוכיח את טענתו? עד כאן!
התנהגות הולמת והתבטאות ראויה
מומחה מטעם בית המשפט חייב להיות אובייקטיבי, חסר פניות ונאמן למקצועו. המומחה מחויב להיזהר בהתנהגותו בשטח, ובהתבטאויותיו בכתב. אם לא יעשה כן, ראוי כי ייפסל
פסקי דין מרכזיים בבית המשפט העליון לשנת המשפט 2010-2009
פסקי הדין החשובים והמרכזיים שניתנו על-ידי בית המשפט העליון בשנת תש"ע * מרבית פסקי הדין משקפים הלכות פסוקות חדשות
ע"א 8949/07 י.ר. אחים עזרא חברה לבנין בע"מ נגד משה זאב (18.11.2009)
פסק הדין נסב על הנוהג של מוכרי דירות להציג את שטח הדירה "ברוטו". בית המשפט (השופט י' עמית) קבע כי המונח "שטח ברוטו", ששנוי במחלוקת אף בקרב אנשי מקצוע, אינו נהיר לרוכש הדירה הטיפוסי, שמן הסתם לא מעלה על דעתו שהמונח כולל גם חלק יחסי בחדר המדרגות ואף בפיר המעלית; וכי יש במונח "שטח ברוטו" כדי להטעות את רוכש הדירה ההדיוט. על כן, כשלא מצורף להסכם המכר מסמך ממנו ניתן ללמוד בנקל אודות שטח הדירה "נטו" (ללא חלקים ברכוש המשותף) יש לראות את הפרוספקט כמחייב. כן נקבע כי גם אם להסכם המכר מצורף תרשים ממנו ניתן לדלות בנקל את שטח הדירה בפועל, עדיין אין הדעת נוחה מהנוהג של מוכרי דירות להציג את שטח הדירה "ברוטו". על המוכר להביא לידיעת רוכש הדירה במפורש ובאופן ברור כי "שטח ברוטו" כולל גם את החלק היחסי בפיר המעלית ובחדר המדרגות. (הרכב: רובינשטיין, פוגלמן, עמית).
ע"א 2206/08 סיגמן נגד חברת דובק בע"מ (11.7.10)
פסק דין העוסק בשאלת התיישנותה של תביעת נזיקין כנגד חברת סיגריות. השאלה העקרונית שהתעוררה בפסק הדין הייתה האם כלל הגילוי, המופיע בסעיף 89(2) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], ודוחה את תחילת מרוץ ההתיישנות למועד בו גילה התובע את הנזק, הינו כלל אובייקטיבי או סובייקטיבי. השופטת א' פרוקצ'יה סברה כי יש להחיל על הסעיף מבחן אובייקטיבי, זאת על-מנת שלא לפגוע באיזון העדין בדיני ההתיישנות בין האינטרסים של התובע, הנתבע והציבור, וכן על-מנת לשמור על הרמוניה עם סעיף 8 לחוק ההתיישנות הקובע במפורש כלל גילוי אובייקטיבי. השופט א' רובינשטיין הצטרף לעמדה זו. מנגד סברה השופטת ע' ארבל כי יש לפרש את כלל הגילוי שבסעיף 89(2) ככלל סובייקטיבי. לגישת השופטת ארבל, ממילא נוטה סעיף זה לטובת האינטרסים של הנתבע, בהציבו רף של עשר שנים להגשת התביעה מיום אירוע הנזק. במצב זה יש מקום לאזן את הסעיף דווקא לצד התובע ולאפשר כלל גילוי סובייקטיבי המקל עמו. השופטת ארבל מצאה שיש הסבר הגיוני לדרישה סובייקטיבית הנוגעת דווקא לגילוי הנזק, בניגוד ליתר רכיבי העילה, שכן גילוי הנזק הוא זה המניע את הניזוק לחפש אחר קיומם של יתר רכיבי העילה. לבסוף ציינה השופטת ארבל כי במסגרת פרשנות הוראה בדיני ההתיישנות יש ליתן את הדעת על הפגיעה בזכותו המהותית של התובע. (הרכב: פרוקצ'יה, ארבל, רובינשטיין)
 
ע"א 2142/07 צירינג נגד משכן-בנק פועלים למשכנתאות בע"מ (25.2.2010)
בית המשפט (השופטת א' חיות) פירש סעיף בכתב התחייבות מצד מוכרת דירה כלפי בנק, שהלווה כספים לקונה הדירה לצורך רכישתה. על-פי אותו הסעיף, התחייבה המוכרת לרשום לטובת הבנק משכנתה על זכויותיה בדירה במידה שאלה לא תועברנה עד תאריך מסוים על שם הקונה, וככל שיוטל עיקול על המקרקעין. משלא הועברו הזכויות במועדן באותו המקרה (לאחר שהמוכרת והקונה ביטלו את הסכם המכר מבלי שהבנק עודכן על כך), וכן הוטל עיקול על זכויותיו האובליגטוריות של הקונה בדירה במסגרת תביעה אחרת שהוגשה נגדו, עלתה השאלה האם במצב כזה זכאי הבנק לאכוף את הסעיף הנ"ל על המוכרת, אף שהעיקול שהוטל התייחס לזכויותיו של הקונה בדירה ולא לזכויות המוכרת. בית המשפט השיב לשאלה זו בשלילה, וקבע כי קשה לקבל מצב בו הטלת עיקול על זכויותיו של הקונה מכוח חוזה המכר ייחשב ל"עיקול על המקרקעין" אליו כיוון כתב ההתחייבות. זאת, בהתחשב בתכליתו של כתב ההתחייבות, הצופה כל כולו פני קשייו של המוכר במובן זה שאין לו דבר עם הסיכונים שהבנק נוטל על עצמו בכל הנוגע ליכולת הפירעון של הקונה (הלווה). בית המשפט קבע כי בנסיבות שנוצרו הבנק אינו זכאי לרשום משכנתה לטובתו על זכויות המוכרת בדירה, והדגיש כי ככל שהבנק מבקש לפעול מכוח כתב ההתחייבות גם במצב בו הוטל עיקול על זכויותיו של המוכר, מן הראוי כי יכלול הוראה מפורשת בעניין זה בכתב ההתחייבות, נוכח ההשלכות מרחיקות הלכת שיש לכך על זכויותיו של המוכר. (הרכב: נאור, חיות, דנציגר)
ע"א 546/04 עיריית ירושלים נגד קופת חולים כללית (20.8.2009)
פסק דין מנחה בתחום דיני עשיית עושר ולא במשפט, על קו התפר עם המשפט המינהלי. הסוגיה שנדונה היא האם חלה חובה במשפט האזרחי על רשות מינהלית להשיב לפרט כספים שנגבו ממנו שלא כדין מחמת חוסר סמכות. בית המשפט (השופטת מ' נאור) פסק לראשונה כי קיימת עילה עצמאית להשבה בגין גבייה בחוסר סמכות המקימה חובת השבה מלאה, שתצומצם ככל שהרשות תוכיח כי ההשבה תפגע באופן מהותי באספקת השירות לפרט. כמו-כן נקבעו כללים לעניין התייצבות היועץ המשפטי לממשלה בהליך אזרחי, ונפסק כי הוא אינו מוסמך להרחיב חזית בסוגיה שאינה במחלוקת בין הצדדים. על פסק הדין ניתן דיון נוסף בפני הרכב של תשעה שופטים - דנ"א 7398/09 (מיום 10.1.2010). (הרכב: נאור, ג'ובראן, חיות)
ע"א 9782/05 יצחק טנג'י נגד אלון קריספין (18.1.2010)
האם חייב שלו נושה אחד בלבד יכול להיכנס לבקשתו להליך פשיטת רגל? בית המשפט (השופט א' גרוניס) עמד על תכליתם של דיני פשיטת הרגל ועל ההתפתחויות במצב המשפטי לאורך השנים. הוסבר, כי אחת מתכליותיו העיקריות של הליך פשיטת הרגל הינה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו מבחינה כלכלית. תכלית זאת בולטת במיוחד כאשר הליך פשיטת הרגל ניזום על-ידי החייב. לפיכך נקבע, כי חייב שלו נושה יחיד יכול להיות מוכרז פושט רגל ובהמשך אף יכול החייב לקבל הפטר, בכפוף לקיומן של דרישות נוספות, במיוחד דרישת תום הלב. (הרכב: גרוניס, חיות, אלון)
ע"א 1622/09 גוגל ישראל בע"מ נגד חברת ברוקרטוב (1.7.2010)
בפסק דין זה באה השלמה להלכת מור. בית המשפט נתבקש לחשוף את כתובת ה-IP של גולש אנונימי באינטרנט, לצורך הגשת תביעה נגדו בגין הפרת סימן מסחר. בית המשפט (המשנה לנשיאה א' ריבלין) חזר על ההלכה לפיה אין מסגרת דיונית ראויה המסמיכה את בית המשפט להורות לצד ג', שנגדו אין לנפגע העוולה כל עילת תביעה ישירה, לחשוף זהות של גולש אנונימי. עם זאת הודגש כי אין בהעדרה של מסגרת דיונית כזו כדי לאיין את העוולה וכי זכות הקיימת במרחב הפיזי, קיימת גם במרחב הוירטואלי. אין כל מניעה כי פרסומים באינטרנט המוציאים דיבתו של אדם יקימו אחריות בגין עוולת לשון הרע, אלא שעל-פי הכלים המצויים בידי בית המשפט כיום, מלאכת איתור הנתבע מוטלת על שכמו של המבקש לתבוע, ואילו יצירת מסגרת דיונית המאפשרת את גיוסו של צד שלישי לצורך כך, שמורה למחוקק. (הרכב: ריבלין, גרוניס, הנדל)
רע"א 4447/07 מור נגד ברק אי.טי.סי [1995] החברה לשרותי בזק בינלאומיים בע"מ (25.3.2010)
בפסק הדין נקבעה ההלכה העקרונית לגבי חשיפת פרטיהם של גולשים אנונימיים ברשת האינטרנט. בית המשפט דן בשאלת סמכותו להורות לצד שלישי לסייע באיתור נתבע פוטנציאלי, שנטען לגביו כי פרסם הודעות מוציאות דיבה, על-ידי חשיפת פרטים אודות זהותו. כמו-כן נדונה שאלת האיזון הראוי בין ההגנה על האנונימיות ברשת, המקדמת את חופש הביטוי ואת השמירה על הפרטיות, לבין הזכות לשם טוב, המוגנת במסגרת עוולת לשון הרע. דעת רוב השופטים (המשנה לנשיאה א' ריבלין בהסכמת השופט א' א' לוי) הייתה כי לא קיימת כיום מסגרת דיונית הולמת למתן צו המורה על חשיפת זהותו של גולש אנונימי באינטרנט, וכי אין "להמציא" מסגרת כזו ב"חקיקה שיפוטית". הזכות לאנונימיות היא בעלת מעמד חוקתי, ובהיעדר הסדר חקיקתי המאפשר פגיעה בה - ברירת המחדל היא שאין אפשרות ליתן סעד של חשיפה. הודגש כי הסעד המבוקש הוא חריג - ניסיון לרתום בהליך מקדמי את מערכת המשפט ואת הצד השלישי לצורך קיום חקירה שתביא לחשיפת זהותו של מעוול בלתי ידוע, כדי שניתן יהיה להגיש נגדו תביעה אזרחית. הליך זה אינו טריוויאלי ומחייב הסדרה חקיקתית. השופט א' רובינשטיין, בדעת מיעוט, סבר כי בשנים האחרונות הכירו בתי משפט בישראל בקיומה של עילת תביעה, המאפשרת לחייב ספקית למסור את זהות בעליהן של כתובות IP, וזאת על-אף שאין בחוק החרות עילה כזו. על כן סבר הוא שמן הראוי היה להותיר בידי בית המשפט סמכות שבשיקול דעת להורות על חשיפת זהותו של מעוול אנונימי, מקום בו הראה תובע שבידיו עילת תביעה טובה נגד אותו גולש. (הרכב: ריבלין, לוי, רובינשטיין)
 
ע"פ 8133/09 שחר מזרחי נגד מדינת ישראל (21.7.2010)
בפסק הדין (הנשיאה ביניש) נדחה ערעורו של השוטר שחר מזרחי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה שהרשיעו בביצוע עבירת הריגה, לאחר שירה מטווח קצר ביותר לעבר ראשו של מחמוד גנאיים ז"ל, שפרץ לרכב בפרדס חנה וניסה להימלט ממקום האירוע. בהסתמך על קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי, דחה בית המשפט העליון את טענת ההגנה העצמית שהעלה מזרחי. זאת, לאחר שנקבע כי מזרחי לא חש בסכנה אמיתית לחייו והירי במנוח נבע מתוך רצונו של מזרחי למנוע את הימלטות המנוח מזירת האירוע; וכי גם אם מזרחי חש בסכנה לחייו מצידו של המנוח, האמצעי שנקט למניעת הסכנה היה אמצעי קיצוני ובלתי-סביר. בכל הנוגע לעונש שהוטל על מזרחי, קיבל בית המשפט את ערעור המדינה על קולת העונש והחמירו מ-15 חודשי מאסר בפועל ל-30 חודשי מאסר בפועל. בפסק דינו עמד בית המשפט העליון על הקושי הטמון באיזון בין שיקולי הגמול וההרתעה והצורך לכבד קדושת חיי אדם אל מול השיקולים הנוגעים לנסיבותיו האישיות של מזרחי והרקע למעשהו. בפסק הדין הודגש כי גם שוטרים, העוסקים במלאכת אכיפת החוק ונאלצים להתמודד עם מצבים קשים, כפופים להוראות החוק. על כן בבואם לאכוף את החוק עליהם לעשות כן תוך שימוש באמצעים שהחוק מעניק להם. (הרכב: ביניש, גרוניס, נאור)
דנ"פ 2334/09 פרי נגד מדינת ישראל (22.10.09)
בית המשפט (המשנה לנשיאה א' ריבלין) הורה על קיום דיון נוסף בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 1784/08 פרי נ' מדינת ישראל, בעניין הרשעתם של העותרים - ישראל פרי והארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי - בעבירה של "גניבה בידי מורשה". נקבע כי שאלת ההבחנה בין עבירת הגניבה (על נגזרותיה) לבין עבירת קבלת הדבר במרמה טרם זכתה לליבון והכרעה ממצים. בית המשפט עמד על מספר קשיים פרשניים שטרם ניתן להם מענה בפסיקה, אשר צירופם מחייב קיומו של דיון נוסף. הרשעתם של העותרים בעבירה של קבלת דבר במרמה ובעבירות על דיני הביטוח אושרה.
רע"פ 851/09 שמש נגד מדינת ישראל (22.07.2010)
פסק דין העוסק בסוגיית החיסיון בפני הפללה עצמית. בפסק הדין קבע השופט י' דנציגר כי משטרת ישראל אינה רשאית לעיין בהודאותיהם של עובדי רכבת ישראל שנמסרו לפני ועדות הבדיקה הפנימיות של הרכבת נוכח זכות העובדים להליך הוגן. העובדים הסתמכו על הבטחת הרכבת לשמירת סודיות ומסרו הודאותיהם מבלי שלוו בייצוג משפטי. בנוסף, נקבע כי דוקטרינת הפסילה הפסיקתית חלה כבר בשלב החקירה ולכן ניתן למנוע מסירת מסמכים לעיון המשטרה עוד לפני הגשת כתב האישום, אם מסירתם פוגעת בזכות להליך הוגן. מנגד קבע השופט א' א' לוי כי דינה של הטענה בדבר הפגיעה בזכות להליך הוגן להתברר במסגרת ההליך העיקרי ולא בשלב החקירה; וכי הצו שהוצא לפי סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 יועד לרכבת ומשכך לעובדיה אין זכות עמידה לטעון כנגדו. כיוון שהרכבת עצמה הצהירה כי היא מוותרת על החיסיון העומד לה עצמה מפני הפללה עצמית, הרי שיש להעביר את הודאות העובדים לעיון המשטרה. במחלוקת שנפלה בין השופטים גרס השופט א' רובינשטיין כי חובת ההגינות של הרכבת כלפי עובדיה, הנגזרת מהיותה גוף דו מהותי ומעביד בעל מאפיינים ממלכתיים, מחייבת שלא למסור את ההודאות לעיון המשטרה. לכן, יש לאפשר לרכבת לחזור בה מויתורה על החיסיון מפני הפללה עצמית ובכך לאפשר לה למשוך את הודאות עובדיה מכספת בית המשפט. השופט י' דנציגר קבע כי חובת ההגינות של מעביד אינה מוגבלת אך לגופים דו מהותיים ולמעבידים בעלי אופי ממלאכתי. עוד הדגיש השופט י' דנציגר כי כעיקרון אין הוא סבור שניתן לאפשר לבעל דין שוויתר על זכותו מפני הפללה עצמית לחזור בו מויתורו, אך בנסיבות העניין הסכים עם השופט א' רובינשטיין כי יש לאפשר לרכבת ישראל למשוך את הודאות העובדים מכספת בית המשפט. (הרכב: לוי, רובינשטיין, דנציגר)
ע"פ 10228/07 פריד שחאדה נגד מדינת ישראל (24.3.2010)
ברוב דעות זיכה בית המשפט (השופט ח' מלצר), מחמת הספק, פסיכולוג שהורשע בבית המשפט המחוזי (אף זאת ברוב דעות) בביצוע מעשים מגונים בקטין, שבו טיפל. נקבע כי העובדה שבערכאה הדיונית התקיימה דעת מיעוט, התומכת בזיכוי הנאשם, איננה כשלעצמה מצדיקה התערבות יתירה של ערכאת הערעור בהכרעת הדין, הגם שעל בית המשפט לבחון ביתר שאת את טענות ההגנה, נוכח קיומה של דעת המיעוט. ככל שערכאת הערעור מוצאת כי ספק שהעלתה ההגנה באשר לאשמת הנאשם - ואשר אומץ כ"סביר" כל-צרכו על-ידי מי מחברי הערכאה המבררת - אכן איננו ניתן לשלילה, הרי שאין מנוס מזיכויו של הנאשם מן הספק. כך נעשה במקרה דנן ברוב דעות כאמור. (הרכב: פרוקצ'יה, מלצר, אלון)
רע"פ 9188/06 עדי נגד מדינת ישראל (5.7.10)
בפסק דין זה נדחה ערעורם של שניים מבעלי אולם השמחות "ורסאי" שבירושלים, אשר רצפתו, ורצפת שלוש הקומות שמתחת לה, קרסו בשנת 2001 בעיצומה של חגיגת נישואין שנערכה באולם, באירוע שהסתיים במותם של 23 בני אדם ובפציעתם של עשרות. בית המשפט (השופטת א' פרוקצ'יה), עמד בהרחבה על יסודותיהן של העבירות שבהן הורשעו המערערים. נקבע, כי באולם השמחות התגלה ליקוי מבני שהיה גלוי לעין מספר שבועות לפני התרחשות האסון. המערערים צפו בפועל, וחייבים היו לצפות כענין נורמטיבי, את האפשרות ששקיעת הרצפה טומנת בחובה סכנה לבאי אולם השמחות. היה עליהם לנקוט אמצעי זהירות ההולמים את הסיכון, ומשלא עשו כן, מחדלם הוביל לתוצאות הטראגיות של התמוטטות רצפת האולם. בין היתר, נדחתה טענת המערערים לפיה ההכרעות השיפוטיות בעניינם מנוגדות לאלה שנקבעו במשפטם של המהנדסים שהיו מעורבים בבניית האולם. כן נדחו הערעורים לעניין העונשים שהוטלו על המערערים: נקבע, כי העונש שנגזר על המערערים - שלושים חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי - אינו חמור, בהתחשב בכלל נסיבות הענין. (הרכב: פרוקצ'יה, ג'ובראן, אלון)
 
רע"פ 11476/04 מדינת ישראל נגד חברת השקעות דיסקונט בע"מ (21.2.10, 14.4.10)
פסק הדין מתווה קוים לדמותו של הבריח התיכון בדיני ניירות הערך: עיקרון הגילוי הנאות. ככלל, תאגיד שניירות הערך שלו נסחרים על-ידי הציבור חייב בדיווח מקיף אודות ענייניו הפיננסיים. גילוי מידע מלא ומדויק הוא תנאי בלעדיו-אין ליצירת אמון בין המשקיע לבין שוק ההון, לפעילותו התקינה של השוק, ולהגשמת תפקיד המפתח של השוק בכלכלה המודרנית. הגילוי הנדרש על-פי דין כולל את כל המידע הנחוץ למשקיע הסביר לשם קבלת החלטותיו, ובכלל זה, החוק מחייב תאגיד במסירת הדוחות הכספיים של חברות הקשורות אליו, גם כשהן חברות פרטיות שלא מוטלת עליהן חובת דיווח עצמאית. המשיבים, חברת השקעות דיסקונט (להלן: דסק"ש) ונושאי משרה בה, מסרו במשך מספר שנים את דוחותיהן של שלוש חברות פרטיות הקשורות לדסק"ש לרשות ניירות ערך בלבד, ולא לבורסה ולרשם החברות, בניגוד לחובתם בדיווח לכל שלושת הגורמים. עקב כך נותר המידע הכלול בדוחות אלה סמוי מעיני הציבור, ובפני הציבור הוצבה תמונה מטעה אודות מצבה הפיננסי של דסק"ש. בבית משפט השלום הורשעו המשיבים בעבירות על חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968. ערעור שהגישו לבית המשפט המחוזי התקבל ברוב דעות. בית המשפט העליון (השופטת א' פרוקצ'יה), שב והרשיע את המשיבים בעבירות שיוחסו להם. נקבע, כי המשיבים הפרו במעשיהם את החובה לכלול בדוחות את כל הפרטים המהותיים לתאגיד המדווח. הדיווח המטעה נעשה תוך צפייה, ברמה הקרובה לוודאי, כי המשקיע הסביר יוטעה בגינו. במישור הענישה, הודגשה החשיבות הציבורית שבאכיפה קפדנית ומחמירה של חובת הגילוי בדיני ניירות הערך, והודגש כי הפרת חובה זו מחייבת ענישה מרתיעה. זאת, לצד שיקולים אחרים, כדוגמת הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות ועד להשלמתו של ההליך הפלילי. (הרכב: פרוקצ'יה, ג'ובראן, ד' חשין)
בג"צ 10017/09 קרן דולב לצדק רפואי נגד ממשלת ישראל (20.5.2010)
פסק דין מנחה בעניין חלוקת סמכויות הרשות המבצעת מול הרשות המחוקקת, על-רקע פרשנות חוק ביטוח בריאות ממלכתי. בית המשפט (השופטת מ' נאור) קבע כי סעיף 6 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי מחייב את אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת להוספת תחום לסל שירותי הבריאות. משלא קוימה פרוצדורה זו, הורה בית המשפט על ביטול החלטת הממשלה בעניין טיפולי שיניים לילדים כבלתי חוקית. בפני בית המשפט הוצגו באופן יוצא-דופן שתי עמדות משפטיות סותרות, של הכנסת ושל הממשלה. נוכח זאת הדגישה השופטת נאור כי עמדתה אינה מבוססת על קביעה מקדמית לפיה ישנו מעמד ייחודי לכנסת בפרשנות החקיקה. (הרכב: נאור, מלצר, עמית)
בג"צ 7426/08 טבקה משפט וצדק לעולי אתיופיה נגד שרת החינוך (31.8.10)
פסק הדין ניתן על-רקע קשיים שנתעוררו בקליטת ילדים עולים מאתיופיה במסגרות חינוך דתיות בעיר פתח-תקווה. בית המשפט (השופטת א' פרוקצ'יה), קבע כי הזכות לחינוך והזכות לשוויון בחינוך מהוות זכויות חוקתיות בהשתלבותן בזכות לכבוד האדם ולכבוד הילד. בית המשפט הבהיר כי זכות ההורים להקנות לילדיהם חינוך ייחודי אינה מקהה מחובת מוסדות החינוך הייחודיים לכבד את עקרונות היסוד של השיטה, ובכללם חובת שוויון ואיסור הפליה בחינוך. במצבים קיצוניים, שבהם החלת השוויון בחינוך עשויה לגרור פגיעה אנושה בחינוך הייחודי, באופן שיירד לשורש הווייתו, עשויים להידרש איזון ופישור, תוך הגבלת היקף ההגנה הניתנת לכל אחד מן הערכים. בית המשפט פסק, כי על-פי הדין הקיים כיום נתונים בידי משרד החינוך והרשות המקומית כלים מספקים להתמודד עם תופעת ההפליה בחינוך: משרד החינוך מוסמך לבטל את רישיונו של מוסד הנוקט במדיניות מפלה בניגוד לדין ובניגוד לתנאי רישיונו; כן מוסמך משרד החינוך להוציא צו סגירה כנגד מוסד מפלה; בנוסף, משרד החינוך וכן הרשות המקומית מוסמכים להפחית, עד כדי שלילה מוחלטת, תקציבים המועברים למוסדות חינוך הנוקטים במדיניות מפלה. סמכויות אלה הן סמכויות שבשיקול דעת, אולם בנסיבות בהן כל האמצעים המתונים שהופעלו להסרת הפליה אסורה בחינוך לא הועילו, עשויה סמכותן של הרשויות לחייבן להפעיל סמכויות אלה. בית המשפט הדגיש כי הנסיבות העובדתיות שנפרשו בפניו מצביעות בבירור על הפרה עמוקה של הזכות לשוויון בחינוך, אשר אינה יכולה להתקיים במערכת חינוך מדינתית הבנויה על אדני שוויון הזדמנויות מלא לכל תלמיד. השופטים מלצר הצטרף לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה והדגיש כי על הרשויות לפתח הסדרי פיקוח על-מנת למנוע הפליה מלכתחילה ולגלותה מבעוד מועד. השופט רובינשטיין הצטרף אף הוא וציין כי הכל מחויבים לדבוק בערכיה החוקתיים הבסיסיים של המדינה, ולפעול כדרישת החוק, וכי על פיקוח הרשויות להיעשות בעוצמה רבה, הן על-מנת שכספי ציבור לא יגיעו למוסדות שבהם נקוטה הפליה, והן על-מנת להילחם בתופעה זו באופן אקטיבי. (הרכב: פרוקצ'יה, רובינשטיין, מלצר)
בג"צ 8214/07 פלונית נגד פלוני (22.7.10)
עתירה לביטול פסקי דינם של בתי הדין הרבניים שדנו בחלוקת רכוש בין בני זוג שהתגרשו. במרכז העתירה עמדה החלטתו של בית הדין הרבני האזורי לפיה חזקת השיתוף אינה חלה על דירת המגורים של בני הזוג, אשר נרכשה לאחר נישואיהם, ולכן היא שייכת למשיב בלבד ולעותרת אין כל זכות בה. כן סבר בית הדין כי יש להחיל את חזקת השיתוף בהתאם לתפיסות ולנורמות המשפטיות ששררו בתקופה בה נרכשה הדירה. פסק הדין אושר על-ידי בית הדין הרבני הגדול. השופטת ע' ארבל מצאה כי יש לקבל את העתירה ולהורות על חלוקת דירת המגורים באופן שווה בין בני הזוג. נקבע כי בית הדין הרבני לא יישם את הלכת השיתוף בהתאם להלכות הרבות של בית המשפט העליון אשר פיתחו אותה, במיוחד בנוגע להחלתה על דירת מגורים. השופטת ארבל קבעה כי לא הוכח בשום צורה כי הדירה נרכשה אך ורק ממקורותיו של המשיב ללא השתתפותה של העותרת, וכן דחתה את סברתו של בית הדין כי יש להחיל את חזקת השיתוף בהתאם לתפיסות החברתיות של אותה תקופה. (הרכב: ריבלין, ארבל, מלצר)
בג"צ 5657/09 התנועה למען איכות השלטון בישראל נגד ממשלת ישראל (24.11.09)
בית המשפט הכריז על בטלות החלטת ממשלה אשר אישרה מינויו של מועמד לתפקיד מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה לתקופת ניסיון בת 6 חודשים, בניגוד לעמדת ועדת המינויים בעניין. נקבע כי ככלל, מינוי מנכ"ל משרד ממשלתי מחייב קבלת חוות דעתה של ועדת מינויים, הפועלת בהתאם לאמות המידה המוכתבות לה על-ידי הממשלה, ולפיהן, למעט במקרים חריגים, נדרש מועמד לעמוד בכשירויות סף הכוללות תואר אקדמי וניסיון ניהולי בכיר. ועדת המינויים במקרה זה עמדה על כך שנוכח זיקתו הפוליטית של המועמד, יש לבחון בזהירות את התאמתו לתפקיד, ובסיכומו של דבר, הוועדה מצאה כי המועמד נעדר ניסיון ניהולי מספק לצורך ביצוע התפקיד. חרף עמדתה של הוועדה, אימצה הממשלה את הצעת השר למנות את המועמד למנכ"ל משרדו. בית המשפט (השופטת א' פרוקצ'יה), קבע כי בסטייתה מהמלצת הוועדה המקצועית בלא טעם המצדיק זאת, נהגה הממשלה בחוסר סבירות קיצוני. נפסק, כי תקופת ניסיון זמנית אינה יכולה לרפא פגם של היעדר ניסיון ניהולי. כן הובהר, כי קיומה של זיקה פוליטית בולטת בין המועמד לשר מחייבת הקפדת-יתר בבדיקת תנאי כשירותו המקצועית, כדי להבטיח שהזיקה הפוליטית אינה מאפילה על חוסר התאמה תפקודית. בית המשפט הדגיש, כי רמתו ותפקודו של השירות הציבורי הינם אבני יסוד בחיי הפרט והכלל במדינה, וכי אלה מותנים לא רק באיכותם המוסרית והערכית של עובדי הציבור, אלא גם ברמתם המקצועית. (הרכב: פרוקצ'יה, ג'ובראן, עמית)
 1   2   3   4   5   6  >>
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט