גרשון הכהן |
מפקד הגיס המטכ"לי עד 2014. התגייס בשנת 1973 לנח"ל. לאחר מלחמת יום כיפור עבר הסבה לשריון. במהלך מלחמת שלום הגליל תמך באל"מ הסרבן אלי גבע ובעקבות זאת הודח מצה"ל. בשנת 1987 הוחזר לשירות קבע, ועד 2000 היה למג"ד 75, מפקד גדוד קורס קציני השריון, מפקד חטיבת "מרכבות הברזל", ראש מחלקת תורת לחימה במפקדת זרוע היבשה, מפקד חטיבה 7, סגן מפקד אוגדה סדירה ומפקד עוצבת המפץ. בשנים 2003-2000 היה ראש מחלקת תורה והדרכה; בשניפ 2005-2003 – מפקד אוגדה 36; בשנת 2005 מונה לאחרי על הפינוי מרצועת עזה במסגרת ההינתקות. הועלה לדרגת אלוף, שימש כמפקד המכללות הצבאיות 2010-2006 ולאחר מכם מונה למפקד הגיס הצפוני. |
|
|
לקבלת רשימות חדשות בנושא לדוא"ל שלך: |
|
|
|
מגפת הקורונה וההבטחה המודרנית
כשהביע ראש הממשלה נתניהו תקווה לסיום משבר הקורונה ואמר כי "כולם צריכים להתפלל לבורא עולם", קטעה אותו המראיינת במילים הבאות: "בעזרת מכון ויצמן... בית המקדש המודרני של הציונות נמצא במכון ויצמן". בחילופי דברים אלה נעוץ היסוד להבנת משבר הקורונה כטלטלה לתקוות האדם המודרני: בחשיפת הפער שבין הבטחת המדינה המודרנית להתנהלות יעילה תוך ראיית הנולד אף נוכח איומים קשים לבין האקראיות וההפתעה
28/03/2020 |
גרשון הכהן
|
|
רגע היסטורי שאסור להחמיצו
עם כל השאלות הפתוחות לגבי "תוכנית המאה" של הנשיא טראמפ, ברור כי ישראל הוצבה בפני צומת גורלית היסטורית ובידיה לקבוע כיצד תממש הזדמנות בלתי חוזרת זו. על רגעים כאלה נאמר: "יש קונה עולמו בשעה אחת ויש מאבד עולמו בשעה אחת"
30/01/2020 |
גרשון הכהן
|
|
מחמוד עבאס כאיום אסטרטגי
המערכה המדינית שמנהל מחמוד עבאס מזה כעשור ומחצה מסוכנת לישראל לא פחות מ"המאבק המזוין" המובל על-ידי חמאס והג'יהאד האיסלאמי ברצועת עזה. עם השפעתה הגוברת של אירן והצבת מערכת איומים חדשה על גבולות ישראל בצפון ובדרום, כניסה למשא-ומתן עם עבאס על-פי מתווה ברק-אולמרט טומנת בחובה איום קיומי על מדינת ישראל
16/01/2020 |
גרשון הכהן
|
|
הטלת אחריות
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי * והפעם - הפרת האיזון, מופרז ולא-אמין, ברכה ושחיק עצמות
14/01/2020 |
אביתר בן-צדף
|
|
ייחודיותו של קאסם סולימאני
בהשפעתו על מגמות אסטרטגיות במזרח התיכון ראוי קאסם סולימאני להיחשב כאיש העשור. תוך ניצול מעמדו המיוחד בהנהגה האירנית שימש כגורם המרכזי במאמציה של טהרן לנצל את "האביב הערבי" להחייאתן מחדש של שאיפותיה האימפריאליסטיות, תוך הובלתה האישית של החתירה לכינונו של "הסהר השיעי" ולהרחבת השפעתה האזורית של אירן. מותו מותיר לפיכך וואקום מנהיגותי שלא ימולא בקלות
06/01/2020 |
גרשון הכהן
|
|
החוק איננו פיגום וגם לא תכלית הקיום
חוק איננו פיגום ולא נועד להחליף את הסדר הרציונלי בדמוקרטיה, בה מקור הסמכות השלטונית הוא העם (הריבון), על-ידי העם ולמען העם. החוק הוא רק אחד מעמודי התמך הראשיים במדינה דמוקרטית, בתפקידה כמנגנון מוסדי סדור לקיום וניהול חיים לאומיים ברי-קיימא, ועומד לביקורת ציבורית
05/01/2020 |
רפי לאופרט
|
|
נוער הגבעות - מה מניע אותם?
מיגור תופעת "נוער הגבעות" מחייב התמודדות אפקטיבית עם שורשיה החברתיים/תרבותיים של התופעה ולא רק הגברת פעולות האכיפה
01/12/2019 |
גרשון הכהן
|
|
ישראל מול איומים ביטחוניים חסרי תקדים
האיומים האסטרטגיים המתהווים בימים אלה בהשראתה והנחייתה של אירן מחייבים את צה"ל לאמץ ללא דיחוי תפיסה מבצעית חדשה (ובכלל זה התארגנות מחודשת והצטיידות מתאימה) ואת הציבור הישראלי להיערך להתמודדות עם מצבי חרום נוכח איומים חדשים חסרי תקדים. זו המציאות כהווייתה, לא מניפולציה פוליטית
17/11/2019 |
גרשון הכהן
|
|
התנגשות מלכויות
'המדיניות היא הפעולה האחראית ביותר בכל הפעולות האנושיות, היא הייתה צריכה להיות ענין רק לגאונים בלבד * אולם - "מרובים הם הקרואים ומועטים - הנבחרים"! מועטים הם המדינאים על-פי כשרונם, אף-על-פי שמרובים הם המדינאים על-פי מקצועם! אלמלא היו הראשונים מועטים יותר מדי, אלמלא היו האחרונים מרובים מדי, לא הייתה באה לעולם הדמוקרטיה' (ב. נתניהו, 1937){1}
17/11/2019 |
גלעד קדומים
|
|
המערכה הטורקית נגד הכורדים: מבט אסטרטגי
לנוכח ההתרחשויות האזוריות האחרונות בכלל, והפלישה הטורקית לסוריה בפרט, על ישראל לבחון מחדש את הגיון התנהלותה האסטרטגי - לא רק בממד הסמוי/חשאי של פעילותה במדינות השכנות אלא אף בזה הגלוי. שלא כן, היא עלולה למצוא עצמה במקרה של מלחמה עם הציר הצפוני - חיזבאללה, אירן, וסוריה - מנצחת בקרבות אך מתקשה לסיים את המערכה בהישג אסטרטגי
31/10/2019 |
גרשון הכהן
|
|
חזרה בתשובה כתופעה שמעל לטבע
בסיום שתי מערכות בחירות, החברה הישראלית לפלגיה, חייבת בחשבון נפש ובתהליך תשובה. מנקודת מבט יהודית כולם חייבים בתשובה, גם הצדיקים, כל אחד על-פי דרכו. לא באתי להצביע על הטעון תיקון, אלא להציע מבט רענן ופשוט, על יסודה הפלאי של האפשרות לתשובה. המושג "חזרה בתשובה", כמו מושגים רבים אחרים בשיח הרווח, נלכד עם השנים, בדימוי צר ואף שגוי
08/10/2019 |
גרשון הכהן
|
|
בשורת התשובה - תופעה שמעל לטבע
מחלוקת תהומית נפערת כאן בין הציונות של בן-גוריון לבין זו של עמוס עוז. הציונות של עמוס עוז היא ציונות של יהודים נרדפים מבקשי מקלט, הציונות של רוב מנהיגי הדור הראשון מימין ומשמאל, הייתה ציונות של כמיהת שיבה תנ"כית, תנועת תשובה לאומית שלא נולדה כמוה בתולדות האנושות
29/09/2019 |
גרשון הכהן
|
|
בחירות גורליות לגאולת ישראל
תוצאת בחירות שתחרוץ את גורל ההתיישבות בארץ ישראל לחורבן נוסף, תהיה קשה ומכרעת פי כמה מתוצאת בחירות שתחשוף את מדינת ישראל לפגמים נוספים בצביונה היהודי-הלכתי
13/09/2019 |
גרשון הכהן
|
|
התשה רב-חזיתית: האתגר הקיומי החדש
באמצעות בניית מערך צבאי/טרוריסטי אירני סביב ישראל, הכולל את סוריה, חיזבאללה, וארגוני הטרור הפלשתינים ברצועת עזה, הולכת ומתממשת התשה רב-זירתית מתמדת של ישראל המכוונת לבלום ולדרדר את שגשוגה
04/09/2019 |
גרשון הכהן
|
|
אדישות הציבור הישראלי נוכח הבנייה הפלשתינית המסיבית בשטחי C
עם התכנסות היהודים לריכוזי הערים נטלו הפלשתינים בפועל את הריבונות במרחב הפתוח והותירו ליהודים ריבונות פרסונלית באזורי מגוריהם. המגמה מתקיימת לא רק ביהודה ושומרון. גם בנגב, בגליל ובעמק יזרעאל מתכנסים היהודים למגדלי הדירות והמרחב הפתוח הולך ונשלט בידי לא יהודים
02/09/2019 |
גרשון הכהן
|
|
מאבק על השטח הפתוח
הפיגוע הרצחני במעיין דני משקף מאבק מתמשך על שליטה בטריטוריה בו נהנים הפלשתינים מזה עשרות שנים מראיה נכוחה יותר של תכלית מאבקם: צמצום ההתיישבות היהודית במדינת ישראל וביו"ש ל"תחום מושב" עירוני מקובע ומוגבל
28/08/2019 |
גרשון הכהן
|
|
ההינתקות מעזה כ"ניסוי מעבדה"
במאבק הציבורי על הסיפור המסביר את היגיון התפתחות האיום מעזה מאז ההינתקות טמונה הצלת מדינת ישראל מפני פוטנציאל הסיכון החבוי ב"פתרון" שתי המדינות
18/08/2019 |
גרשון הכהן
|
|
מה למדנו מההינתקות מעזה
תוצאות הניסוי שבוצע בקיץ 2005, הנחוות יום יום על בשרם של תושבי עוטף עזה וערי הדרום, מסייעות היטב במאבק על דעת הקהל, בהמלצה להטלת ספק בחכמת ה"מומחים" הממשיכים לחתור לנסיגות נוספות ביו"ש עד קו גדר ההפרדה
10/08/2019 |
גרשון הכהן
|
|
האלוהים של מאיר שלו
התנערותו של מאיר שלו ממורשתו של רבי עקיבא עומדת בסתירה להשקפתו ההיסטוריוסופית של דוד-בן-גוריון, אם לא לרוחה החלוצית של הציונות, שראה עצמו כתלמידו וממשיך דרכו של התנא הדגול
14/07/2019 |
גרשון הכהן
|
|
למה נלחמים בחוות הבודדים
צורות ההתיישבות החקלאיות במאה השנים האחרונות, קיבוץ או מושב, לא הותירו מקום לדרכי התיישבות כפרית נוספות. על הממסד הישראלי להשתחרר מקיבעונו המחשבתי ולאפשר דפוסי התיישבות חדשים, כחוות בודדים, העשויים להרים תרומה ניכרת למאזן הגאו-אקולוגי כמניעת שריפות ענק
02/07/2019 |
גרשון הכהן
|
|