בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את תביעתו של אלעאסם סאלם, בן 43, נשוי ואב לשלושה ילדים, אשר חלה במחלת אי ספיקת כליות בעקבות היחשפות לחומרים רעילים שונים במסגרת עבודתו כחשמלאי במפעל "תרכובות ברום בע"מ" אשר באיזור התעשיה ברמת חובב.
סאלם עבד במפעל "תרכובות ברום" משנת 1986 ועד 1991 כשהוא מועסק תקופה מסויימת על-ידי חברת "האחים שוקרון קבלנים לעבודות חשמל" ובתקופה אחרת על-ידי חברת "א.י.ש - שירותי כוח אדם בע"מ".
בבדיקות רפואיות שנערכו לסאלם בשנת 91 נתגלתה אצלו לראשונה רמת קראטינין בשתן של 1.7 (מעל הנורמה), אלא שתוצאות הבדיקה התבררו לו רק בשנת 93, לאחר שהתעלף בעבודה ונזקק לטיפול בבית החולים סורוקה.
מאז אישפוזו בחודש אוגוסט 1991 נעדר סאלם מעבודתו ובחודש אוגוסט 1993, לאחר שנקבע על-ידי רופא תעסוקתי כי לא יוכל לשוב לעבודה פיזית, הוחלט להפסיק את עבודתו.
בתביעה שהגיש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע טען סאלם, כי במהלך עבודתו נחשף לחומרים כימיים רעילים, ממיסים אורגניים ותרכובות פחמימנים אשר שימשו את תרכובות ברום במהלך ייצור חומרים שונים במפעל.
בעדותו סיפר, כי עבודתו כללה פירוק כבלים חשמליים ישנים והתקנת חדשים בחדר החשמל. את הכבלים נאלץ להביא ממחסן ספוג נוזלים כימיים וריח כבד. לפי סאלם, עבודה זו בוצעה על-ידי עובדי קבלן בלבד ונמשכה 10 שעות מידי יום במשך כשבועיים.
עוד העיד סאלם, כי במקרה אחד, בעת שטיפל בצנטריפוגה נשפך עליו נוזל כימי אשר צרב את עורו ובמקרה אחר שאף עשן אשר גרם לו לסחרחורות ולחצים בחזה.
חוות הדעת הרפואית שהוגשה על ידו קבעה, כי מתקיים הקשר הסיבתי בין החשיפה לבין הנזק לכליות.
מפעל תרכובות ברום טען, כי סאלם החל לסבול מתופעות לוואי עוד בשנת 1988 וכי התביעה התיישנה וכי זה כלל לא נחשף לחומרים מסוכנים. עוד נטען, כי המפעל אינו מחוייב בזהירות קונקרטית מכיוון שהנזק לא ניתן היה לצפיה.
במסגרת הדיון התבקש המפעל להביא "יומן התקלות", בו נרשמות כל התקלות של המפעל אלא שהמפעל הצהיר כי היומן נגרס, דבר שהתברר כשקרי.
"הצגת קטעים נבחרים הנוחים לתרכובות ברום מתוך מסמכים המצויים כביכול, בקלסרים במשרדו של העד ומשרתים את מטרתה, הינה התנהגות בחוסר תום לב הגובלת בהטעייה, במיוחד כאשר מוגש תצהיר שיומן התקלות נגרס ובסופו של יום מתברר שלא כך הדבר", כותבת השופטת שרה דברת וקובעת, כי יומן התקלות לא הוצג מכיוון שהיה בו מידע אשר תמך בעדותו של סאלם.
עוד קובעת השופטת דברת, כי תרכובות ברום לא נהגה כמעסיק סביר בכך שלא דאגה לאמצעי מיגון מתאימים, להדרכה והסברה ולבדיקות רפואיות לבדיקת כשירותו הרפואית של סאלם לעבוד בתרכובות ברום. עוד קובעת השופטת, כי משעה כשכבר בוצעו הבדיקות הרפואיות לא טרח המפעל לבדוק התוצאות.
בכך קובעת השופטת, כי המפעל התרשל ומוטלת עליו האחריות לנזק שנגרם לסאלם בעקבות היחשפותו לחומרים מסוכנים במסגרת עבודתו במפעל.
בית המשפט קובע את אחריות המפעל על 80% ואת אחריות חברת "שוקרון" על 20% לנזק שנגרם לסאלם. את חברת "א.י.ש" מזכה בית המשפט מאחר ולא היתה לה כל שליטה על אופי העבודה של סאלם.
בית המשפט קובע רשלנות תורמת של 10% על סאלם בגין העובדה, כי לא פנה לבקש את תוצאות הבדיקה שנערכו לו עוד בשנת 1991, דבר אשר היה יכול להקטין את הנזק שנגרם לו.
בית המשפט מרשיע את מפעל "תרכובות ברום" ואת חברת "שוקרון" ברשלנות ומורה על הגשת תחשיבים לשיעור הפיצויים בגין הנזק שנגרם לסאלם.
