הפוך לדף הבית אימייל אדום
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים ספורט משפט כלכלה בריאות המגזין
רשימות  |  ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  משובים  |  נדל"ן  |  תגיות  |  פורומים  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
חדשות
ראשי  /   חקלאות וכפר  כלכלה/עסקים  ממשל  משפט  פסיקה    |  שתף:    |    |  דוא''ל:    |  הדפסה: 
פורומים
חקלאות וכפר
כלכלה/עסקים
ממשל
משפט
פסיקה
ביטוח ופיננסים
כלל פיננסים
כלל פיננסים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 קסלמן וקסלמן PwC Israel
 ד"ר י. וינרוט ושות', משרד עורכי דין
 יצחק ראובן, משרד עורכי דין
 רפאל ר. גלס - שושנה גלס, משרד עורכי דין
 שוב ושות', משרד עורכי דין
 אורי סלונים, משרד עורכי דין
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
בלרוס – מעצמת השתלת אברים
06/11/2012   |   פזית רבינא
 
 
 
סמדי בומבה
06/11/2012   |   אלישיב רייכנר
 
 
 
חריש ירוקה או חריש הארי קרישנה?
06/11/2012   |   נעם אורבך
 
 
 
תכלה שנה וחשבוניותיה
06/11/2012   |   ליאור וילצ'ינסקי
 
 
 
עניין לציבור
06/11/2012   |   טל שניידר
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
פסק דין: הלכת "אפרופים" בעינה עומדת
מאת: אורון חדי  |    |  עגל הזהב עיתונות בע"מ  |  תגובות

ביהמ"ש העליון בהרכב 11 שופטים אישר את קיומה של "הלכת אפרופים", מאבני היסוד של דיני החוזים על-פי הלכה זו חוזה יפורש הן על-פי מילותיו והן על-פי נסיבותיו חשין שוב בדעת מיעוט: פרשנות זו גורמת היא לחוסר ודאות ויוצרת "תחושה או אוירה" שלפיה אף חוזה אינו ברור, הכול פתוח, וכל תוצאה ניתנת להשגה באמצעות פרשנות"

  דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות נ' מדינת ישראל  
> השופט ריבלין: נכרת חוזה, אבל...


> חשין: פרשנות כזו "אינה מקובלת"


▪  ▪  ▪
בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של 11 שופטים, דחה (יום ה', 11.5.06) את עתירת מגדלי תפוחי האדמה וקבע, כי הם לא יזכו לפיצוי עבור פתיחת השוק לייבוא מהרשות הפלשתינית. בדיון נוסף שנערך בעניין אישר למעשה ביהמ"ש העליון את הלכת 'אפרופים' שניתנה בשנות ה- 90', הקובעת כי יש לבחון את כוונתם האובייקטיבית והסובייקטיבית של הצדדים לחוזה.

סיפור המעשה החל במאי 1994, עת נחתם הסכם בין המדינה לרשות הפלשתינית ("הסכם קהיר") שעיגן את נהלי היצוא והיבוא של התוצרת החקלאית. בהסכם נקבע כי לכל אחד מהצדדים תהיה גישה חופשית ובלתי מוגבלת לתוצרת החקלאית לשווקים החקלאיים של שכנו. על-פי ההסכם שנחתם לאחר הסכם קהיר עם ארגון מגדלי הירקות, נקבע כי האחרונים יפוצו מיידית, ואילו לגבי ציבור מגדלי תפו"א הוסדר פיצוי מדורג לכמה שנים בגין אבדן מכסות הייצור .

כעבור שלוש שנים נוכח ציבור המגדלים לדעת כי המדינה מתכחשת לסיכומים עימם. יתרה מזו: לטענת המדינה, לא נפגע ציבור מגדלי תפוחי האדמה, היות וכלל לא בוצע ייבוא תפו"א משטחי הרשות ובשל כך סירבה לפצותם. לאור זאת, פנו המגדלים לביהמ"ש בדרישה שיאכוף את ההסכם עליו חתמו הם והמדינה.

לטענתם, החוזה על-פי פרשנותו הראויה נועד לפצותם בגין עצם הסרת המכסות ובשל כך גובה הפיצוי אינו תלוי בהיקף הייבוא המתחרה בפועל. לדבריהם, ניתן ללמוד על הדבר מקריאה תמה של לשון החוזה, והם אף תמכו את דבריהם בתצהירים של שרי האוצר והחקלאות לשעבר וכן במסמכים רשמיים של פקידי המדינה. הם אף ציינו כי מגדלי הגזר והבצל זכו לפיצוי מלא ללא תלות בייבוא בפועל.

ריבלין. החוזה: "כלי הקיבול"

השופט ריבלין: נכרת חוזה, אבל...

שופט בית המשפט העליון, אלעזר ריבלין, קבע כי אין ספק כי נכרת חוזה בין המדינה למגדלים והסכסוך הוא על פירושו בלבד. לדבריו, "תכליתו של מוסד החוזה היא לאפשר לפרטים שונים לכרוך את רצונם יחד ולהוציאו אל הפועל, באמצעות מתן תוקף משפטי להתחייבויות שנטלו על עצמם. הכרה במוסד החוזה היא מרכיב חשוב של ההגנה על חירות האדם". הוא ציין כי "אין חולק, כי מטרת העל בפירוש חוזה היא איתור אומד דעתם של המתקשרים בו. אין גם חולק, כי נקודת המוצא לפרשנותו של כל חוזה היא לשונו".

ריבלין הגדיר את לשון של החוזה: "כלי הקיבול" של אומד דעת הצדדים, ובתור שכזו היא מהווה הצהרה בדבר כוונתם המשותפת. "על בית המשפט לבחון הלוך ושוב את לשון החוזה ואת נסיבותיו החיצוניות, ובכפוף לחזקה הניתנת לסתירה כי תכלית החוזה היא זו העולה מלשונו הרגילה של החוזה, לאתר את אומד דעתם של הצדדים".

בכך עיגן למעשה ריבלין, בהסכמת רוב השופטים (תישעה מול שניים) את "הלכת אפרופים" שניתנה בביהמ"ש העליון בשנות ה- 90'. על-פי הלכה זו, לאחר שהפרשן (השופטים, במקרה זה, א.ח.) גיבש את אומד דעתם (המשותף) של הצדדים, הוא בוחן אם אומד דעת זה משתמע מתוך החוזה. אם התשובה היא בחיוב, יפורש החוזה על-פי אומד דעת זה, שבגיבושו שימשו בערבוביה נתונים הבאים מהחוזה ומחוצה לו".

"ענייננו בחוזה שנכתב על-ידי מי שאינם משפטנים וניסוחו קלוקל", מביע ריבלין את דעתו על אופן ניסוח ההסכם בין המדינה למגדלים. לדידו, העובדה שלא מדובר בחוזה נפוץ, כגון חוזה למכירת דירה, אלא בחוזה חריג "מחזקת את הצורך לבחון את הקשרו הכללי ואת נסיבותיו החיצוניות על-מנת ללמוד על כוונתם של הצדדים לו

הלכה זו עומדת לכאורה בסתירה לחוק החוזים, שקובע כי "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות". הלכת אפרופים קובעת, כי בכל מקרה יש לבחון את נסיבות חתימות החוזה, בעוד שחוק החוזים דורש זאת רק במקרה שדעתם של הצדדים לא מובנת מלשון החוזה.

חשין: פרשנות כזו "אינה מקובלת"

המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון, השופט (בדימ.) מישאל חשין, כתב בדעת המיעוט כי לדעתו אמירתו של הנשיא ברק בפ"ד אפרופים לפיה "אין מילים 'ברורות' כשלעצמן" נתקבלה כפשוטה. בשל כך, נוצרה לדעתו גישה מעוותת לפיה לשון החוזה לעולם אינה ברורה והיא תמיד ניתנת לפרשנות.

פרשנות ברוח זו, כותב חשין, "אינה מקובלת". לדעתו, פוגעת היא "פגיעה חריפה בעיקרון חופש החוזים ובאוטונומיה של הצדדים לחוזה, שכן מציבה היא את בית המשפט כצד לחוזה תחת אשר יהא פרשן חיצוני לו". יתירה מזאת, לדעתו פרשנות זו גורמת היא לחוסר ודאות ויוצרת "תחושה או אוירה" שלפיה אף חוזה אינו ברור, הכול פתוח, וכל תוצאה ניתנת להשגה באמצעות פרשנות".

חשין הציע גישה מאוזנת יותר, לפיה הליך פרשנות ראוי של חוזה שבכתב יהיה הליך שבו "מתגלה אומד דעת הצדדים מן הלשון ומן הנסיבות גם יחד, שעה שהלשון זוכה לבכירות על פני הנסיבות".

עוד ציין המשנה לנשיא הפורש, כי גם גופי המדינה עצמם כתבו למגדלים כי הם חייבים בתשלום הפיצוי למגדלים. הוא הביא את מכתבו של מנכ"ל משרד החקלאות (דאז), יונתן בשיא, שכתב למגדלים כי הם זכאים לפיצוי מלא. "וכי דבריו של מנכ"ל מכהן של משרד ממשלה היו כרוח השורקת?", תהה חשין.

לגישתו של חשין, התנהלותה של המדינה לאחר כריתתו של ההסכם תומכת בגירסת המגדלים. לולא סברה המדינה כי חייבת היא בתשלום למגדלים, לא היתה הממשלה נדרשת להחליט באוגוסט 97 "לבטל את תשלום הפיצויים בגין ביטול מכסות יצור תפוחי-אדמה עקב פתיחת היבוא משטחי הרשות הפלשתינית...". אם סברה הממשלה כי הפיצוי למגדלי תפוחי האדמה תלוי ביבוא, וכי החוזה אינו מחייב אותה לשלם למגדלי תפוחי האדמה את יתרת הפיצוי, מה טעם החליטה לבטל את התחייבותה לשלם למגדלים את שנתחייבה לשלם להם? אין זאת אלא שהממשלה סברה - ובצדק כך סברה - כי מגדלי תפוחי-אדמה אמורים היו לקבל (בשנת 1998) את "התשלום הכולל" - כך נאמר מפורשות בדברי ההסבר להחלטה - וכי נדרשת היא לבטל את התחייבותה.

"בראותנו את החלטת הממשלה", כותב חשין בהחלטתו, "אין אפוא ספק בליבנו כי שני הצדדים - הן הממשלה הן המגדלים - סברו כי החוזה מזכה את מגדלי תפוחי האדמה בפיצוי ללא כל קשר ליבוא תפוחי האדמה מן הרשות, וזה היה אומנם אומד דעתם הסובייקטיבי המשותף של הצדדים".

השופטת מרים נאור הצטרפה לדעתו של חשין וסברה כי "אם נניח לכל הראיות החיצוניות לחוזה ונתמקד רק בחוזה שבכתב", תיווצר למעשה נטיה לטובת המגדלים ויש לפסוק להם פיצוי.

כאמור, דעתם של חשין ונאור נדחתה בדעת רוב השופטים.

תאריך:  11/05/2006   |   עודכן:  11/05/2006

תגובות  [ 1 ] מוצגות [ 1 תפוס כינוי יחודי    כתוב תגובה   לכל התגובות
 כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
יגאל,כהן
14/05/06 10:48



חדשות נוספות ברשת 
ברק אובמה נבחרת שנית לנשיאות ארה"ב
07/11/2012  |  07:02  |  גל"צ
ניו יורק חוזרת לשורשים
07/11/2012  |  06:36  |  הארץ   |   פלורנס פבריקנט, ניו יורק טיימס
ברק אובמה נבחר לכהונה שניה כנשיא ארה"ב
07/11/2012  |  06:27  |  הארץ   |   נטשה מוזגוביה (שיקאגו) וחמי שלו (ניו יורק)
אמריקה בחרה - ברק אובמה לכהונה שנייה
07/11/2012  |  06:19  |  ynet
מרוץ צמוד בקולורדו, ווירג'ינייה, פלורידה, נבאדה
07/11/2012  |  06:13  |  תיק דבקה

עופר וולפסון
עופר וולפסון
עופר וולפסון
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |