בפרוס השנה החדשה, מבקשים חבריו של רון ארד לקורס טיס מספר 87, להזכיר לעם ישראל, כי רון עדיין לא שב מהמשימה אליה יצא לפני קרוב ל-18 שנה בשליחות המדינה. זהו ראש השנה ה-18 שרון לא נמצא בחג עם משפחתו.
את השיר "לא מפקירים חבר", שמילותיו נכתבו, לבקשתם על-ידי אהוד מנור, ושהולחן על-יד חנן יובל, אשר מבצע אותו יחד איתם, חבריו של רון, הם מבקשים להפיץ לכולם:
כשהזמן עובר
והחשש גובר
וים האדישות סביב אותך שובר
אתה בנפשך נובר וכעסים אתה צובר
כי איש לא מאמין למה שפיו דובר
תמיד ידענו שאפשר לבטוח
וצריך לסמוך על חברים
שחבל הצלה ניתן למתוח
מכאן ועד מעבר להרים
ידענו שהלב נשאר פתוח
כי לב אף פעם לא סוגרים
אנחנו לא נשתוק ולא ננוח
עד שאתה תהיה בין החוזרים
כשהזמן עובר
והחשש גובר
וים האדישות סביב אותך שובר
אתה בנפשך נובר וכעסים אתה צובר
כי איש לא מאמין למה למה שפיו דובר
וכשהבוקר עולה
שותק וחיוור
אני יודע שהייתי אילם ועוור
אז אם אתה שומע בקולנו
אל תאמר נואש אל תשבר
מחר לא יבייש את עלבוננו.
אנחנו עוד לא מפקירים חבר
כשהזמן עובר
והחשש גובר
וים האדישות סביב אותך שובר
אתה בנפשך נובר וכעסים אתה צובר
כי איש לא מאמין למה למה שפיו דובר
לפני ימים אחדים ערך חיל האוויר טקס לציון חצי יובל לסיום קורס הטיס וקבלת הכנפיים. מקומו של רון, שסיים את הקורס נפקד גם בטקס זה. באירוע חצי היובל ביצעו חבריו של רון את השיר יחד עם חנן לפני משפחת חיל האוויר.