פרשה חדשה, שבמרכזה עומד הרב שלמה אבינר, מסעירה את הציבור הדתי-לאומי. שורת רבנים הוחתמו על פסק נגד הרב אבינר, רב הישוב בית-אל וראש ישיבת עטרת-ירושלים, שאוסר עליו לפסוק בדיני טהרת המשפחה.

ההלכה קובעת שיחסי מין בין בני זוג אסורים במשך ימי הווסת ובשבעת הימים אחר כך, שבסופם טובלת האישה במקווה. אם במהלך אותם שבעה ימים נראים כתמי דם, על האישה להביאם על-גבי בד לבדיקת תלמיד-חכם מומחה ב"דיני מראות", כדי שיכריע אם המדובר בכתם טמא שהימצאותו אוסרת על קיום יחסים. במשך דורות חלקו רבנים באותם הלכות, זה מקל וזה מחמיר וכל אחד נשמע לרבותיו.

הכל בגלל התנגדות לסרבנות

מזה שנים, מותקף הרב אבינר בגין דעותיו הממלכתיות בנושא היחס למדינת ישראל ולצבא, כששיאו של המהלך היה מאז הביע דעתו השוללת סרבנות בצה"ל בניגוד לעמדת הרב אברהם שפירא. או אז, יצאה כנגדו קבוצה של אנשים שאינה מוכנה לקבל עירעור על דברי הרב שפירא, ומרכזה בבית אל ב'. הקבוצה שמה לה למטרה לפגוע בשמו של הרב כתגובה על שיטתו. הרב זלמן מלמד, ראש ישיבת בית אל, אף הורה להפסיק את שיעוריו של הרב אבינר בישיבתו.

בין היתר, היטעו את הרב אבינר בשאלה מכשילה בדיני טהרת המשפחה, ופנו לקבוצת רבנים מובילים לכנס ועדה ש"תשפוט" את יכולתו של הרב לפסוק בדינים אלו. לבסוף, הוציאה הוועדה מסמך האוסר עליו לפסוק.

ממידע שהגיע ל-Nfc עולה, כי אחד הדיינים בוועדה ביקש לחזור בו מאחר שהוטעה, אך מפאת לחצים כבדים שהופעלו עליו נמנע מלפרסם זאת בכתב.

מקורבי הרב אבינר טוענים שעל-מנת לערער על סמכותו של הרב אבינר כתלמיד-חכם שלחו אליו אנשי הקבוצה בד בדיקה בעייתי להעמידו במבחן, והרב פסק להקל בעניין, למרות היותו מוכר בציבור כמחמיר בתחום הלכות צניעות.

עוד טוענים המקורבים במכתב שפרסמו היום (ו', 16.9.05), כי אין תוקף לדברי הוועדה מכיון שהמחלוקת לטענתם אינה באשר לויכוח ההלכתי המצומצם יחסית, אלא לניסיון הכפשה אישי רחב יותר נגד הרב.

החוברת המכפישה

שלשום (ד', 14.9.05) הוציאו לאור מתנגדי הרב אבינר חוברת מכפישה, המתפרשת על-פני 13 עמודים המרכזת חומר בפרשה. ל-Nfc הגיעו גם מסמכים אישיים לפיהם היו זיופים והטעיות של רבנים בפרשה.

מיפנה דרמטי נוסף בפרשה ניתן לאחר שהרב צבי ישראל טאו, העומד בשורה הראשונה של גדולי התורה ומייסד ישיבת הר המור, והרב עמיאל שטרנברג, ראש הישיבה, הוציאו מכתב המגבה את הרב אבינר ומוחה על "דברי ביזוי, השפלה ועלילות שווא", כהגדרתם, כנגד הרב אבינר.

למכתב, הנחשף כאן לראשונה, מצורף מכתב נוסף עליו חתומים תלמידי ומוקירי הרב אבינר. Nfc מביא לפניכם את שני המכתבים, בצירוף הערות, המבהירות את הנאמר בלשון שתובן לכל:

מכתב הרבנים
לכבודה של תורה

ב"ה
ירושלים עיה"ק תובב"א [עיר הקודש תיבנה ותיכונן במהרה בימינו אמן], אלול תשס"ה.

מוחים אנו על דברי ביזוי, השפלה ועלילות שווא שיצאו נגד האי גברא רבא [אותו אדם גדול], הרב שלמה אבינר שליט"א, שזה עשרות שנים נושא בעול הוראה לרבים, ורבים נהנים מפירות תורתו, ודולה ומשקה מתורת רבותיו לאחרים [מוסר שיעורים].

איך לא נחוס על כבוד תלמידי-חכמים, שהוא כבודה של תורה, וביזויים של תלמידי-חכמים קבעו חז"ל שהוא [נחשב כ]ביזוייה של תורה, "'אם בחוקותי תמאסו' - מלמדי חוקותי תמאסו", והמבזה ת"ח [תלמיד-חכם] הוא בכלל "כי דבר השם בזה" [מבוסס על דברי הרמב"ם שמי שמבזה ת"ח נחשב כמבזה דבר האל, המופיע דרך אותו ת"ח].

ואם כאלו מתיימרים לעשות סייג לחומת הדת [גדר כדי לבצר את היהדות], איך לא ישיתו ליבם שמביאים חלילה על-ידי זה את ההרס היותר גדול שמהרס את כל בניינה של תורה שבא על-ידי ביזוי ת"ח, חס ושלום. לא חרבה ירושלים עד [אלא בגלל] שביזו בה ת"ח. ועל זה אבדה הארץ, על שנאת חינם שנפלה בנו ואכלה בנו עד להשחית, ומאכל הארץ ויבולה.

ואם בימי יסוד המעלה, בימי בית-שני, קרא זכריה הנביא לבית יהודה ובית ישראל "דברו אמת איש את רעהו", "ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם", "והאמת והשלום אהבו", הלא עתה ברצות השם ארצו בשובו שבות יעקב [הקמת המדינה ושיבת ציון] אל נשוב לכיסלה [אל נחזור על טעויות העבר הטיפשיות]. "חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו. אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף. גם השם יתן הטוב וארצנו תיתן יבולה".

בימי רחמים ועת רצון אלו, ערב ראש השנה תשס"ו, חוזרים אנו על קריאתנו הקודמת במשנה תוקף מתוך נשיאת עינינו ליושב במרום שיחוס על עמו ועל נחלתו, יעננו ובשמו נקרא, יאר פניו וניוושעה.

עמיאל שטרנברג
צבי ישראל טאו


מכתב התלמידים
לכבודו של רבנו - הרב שלמה אבינר

באנו לבטא את גודל צערנו וכאבנו על הפרסומים השונים והמשונים נגד תלמיד-חכם גדול המורה במשך עשרות שנים, לעשרות אלפים וביניהם תלמידי חכמים רבים.

רוב הציבור מכיר היטב שהרב אבינר תלמיד-חכם אמיתי וצדיק ושאין ממש בכל ההשמצות והפשקווילים; העובדה שזו הכפשה אישית, בגלל דעותיו של רבנו בענייני עם-ישראל וארץ-ישראל ידועה כבר כמעט לכל. אלא שלעומת הרוב הגדול, מכל החוגים והעדות, שאוהב את רבנו, מכבד אותו והולך לאורו - יש מיעוט קטן אשר החליט, כלשונו, "לעשות סדר במחננו" ולמחוק את רבנו (ו[למחוק] עוד כמה תלמידי חכמים בעלי השפעה גדולה באומה, כגון ראש ישיבת הכותל [הרב מרדכי אלון] ועוד).

מסיבה זו הם אינם חדלים מלרדוף את רבנו - ואין זה חידוש, שהרי אף גדולי עולם נרדפו - כהרמב"ם והרמח"ל ומרן הרב קוק - ולהעליל עליו עלילות, שתמיד התבררו כחסרות שחר וחלקן אף בבית דין רבני. אותם מתנגדים, הכינו עתה חוברת שלמה שכולה נגדו - אסופה של דברי נבלה, שקרים, ציטוטים מקוטעים, דבריו שעוותו וכד' - חוברת המבזה את כבוד השם ואשר שריפה יפה לה.

באשר לטענה שהועלתה כאילו פסקיו של רבנו בטהרת המשפחה וכדומה אינם פסקים נכונים, הרי ידוע לכל שזו דרכה של תורה - שבפסיקה זה אומר בכה [כך] וזה אומר בכה, ושיטת הפסיקה של רבנו בנדון ידועה וגלויה כבר עשרים שנים, ואף תלמידי חכמים נעזרים בה, והיא מיוסדת על הררי קודש של גדולי הפוסקים בדור הזה ובדור הקודם.

ואכן, למשמע זאת, התעוררו מספר תלמידי חכמים מומחים בתחום, העוסקים בו מזה שנים רבות, לחקור להעמיק בשיטת רבנו, וראו שיש לה מקור בכמה בתי מדרש, כגון זה של הגאון הרב יעקב ישראל פישר זצ"ל, אב בית דין של העדה החרדית ובע"ה הדברים יתפרסמו בפרוט בקרוב.

בעקבות בדיקתם הם גם גילו שיטות פסיקה שלמות שלא היו מוכרות להם, וזה טבעו של עולם בעניינים אלה שהצינעה יפה להם. אלא שרבנו טרח ועמל ואיזן וחקר במסירות גדולה. במשך שישה חודשים הישוו תלמידי החכמים הנ"ל את פסקיו של רבנו בנושא המראות אצל שישה תלמידי חכמים המוכרים כפוסקים גדולים (גם בתחום זה), ומצאו שמתוך 200 מקרים, רק בשלושה מהם רבנו הקל, ובשאר הוא החמיר יותר מהם (כפי שמפורט במכתבו של הרב יונתן אלרן, רבו של היישוב "כוכב השחר" הנמצא בידינו).

לבנו בוער בקרבנו להשיב על כל אותם המציקים כגמולם, אלא שחזקה עלינו הוראתו של רבנו לאסור עלינו בכל תוקף לפרסם את זהויותיהם, את מעלליהם ואת שקריהם, כי דרכו להיות מוחל על עלבונו, והוא חס על כבודם של אלה אשר פגעו בכבודו. לכן אנו שותקים, כי רבנו אמר לנו לשתוק.

אנו נדהמים כל פעם מחדש מענוונותו של רבנו, על כך שאינו מגיב למלעיגים ולמלעיזים, שהוא בבחינת הנעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, עושים באהבה ושמחים בייסורים; איך רבנו אינו בעל מחלוקת, איך אינו עקשן ואינו אוהב את ההתנצחות. אשרינו שיש לנו רבנים כאלה ההולכים בדרכו של מרן הרב קוק (ועיין איגרות א צו), להיות מוחלים על כבודם.

לכן אנו מבקשים מכל תלמידי ואוהבי ומוקירי רבנו, ללכת על-פי הנחייתו, לשמור על האחדות והשלום, לא להשיב על המחלוקת לא להגיב על עלבונות ופשקווילים וכרוזים וחוברות ושקרים ופסקים ונאומים, כי העיקר השלום, ולדעת מראש שסוף האמת לנצח.

אנו מחזקים את ידי רבנו הגדול, המקדש שם השם ברבים, ומברכים אותו - אף על-פי שאינו זקוק לברכתנו - ב"חזק ואמץ", שימשיך להיות כצור מוצק, בלי חת ובלי מורא, שלא ייכנע ללחצים אלא ימשיך לפסוק כדרכו. והקדוש ברוך הוא יזכהו להגדיל את תורתו הגדולה, עלינו ועל כל ישראל, שכה זקוקים לו. ויפוצו מעיינותיו ביתר שאת וביתר עוז.

רבנו! אל תירא ואל תחת! ד' עמך והציבור עמך! אנו סומכים על כל פסקיך ונאמנים לדרכך. רבנו! עוד עבודה גדולה עומדת לפניך, אל תשים לב לדברי ההבל, אין זמנך פנוי להתעסק בכל אלה, כי זקוקים אנו לך.

ומי ייתן והשם יאיר מהר את עיני התועים.

תלמידי ומוקירי רבנו