טענות בימין כלפי אופי פסיקות שמאלני של הבג"צ אינן דבר חדש. מידגם חדש שנערך בלשכה לפניות הציבור לענייני מזרח ירושלים מעלה, כי בג"צ והפרקליטות פועלים לרעת הימין בהתנהלות ביורוקרטית מסורבלת, נוקטים סחבת ונמנעים ממתן צווי ביניים.

הלשכה לפניות הציבור לענייני מזרח ירושלים, העוסקת בעיקר בעניינים משפטיים הקשורים לבנייה בלתי חוקית במזרח הבירה, התבקשה על-ידי גורמים המעורבים במשפט, בהם עותרים, לבצע מידגם של עתירות ולבחון את השווה והשונה בהתייחסות שופטי בג"צ לעתירות הימין והשמאל.

הפניות ללשכה נשלחו לנוכח מספר הצלחות של ארגוני שמאל קיצוני, כגון 'שלום עכשיו', 'האגודה לזכויות האזרח בישראל', 'בצלם' ועוד, לעומת כשלונות של ארגונים ואנשים מן הימין, שפנו אף הם לערכאות המשפטיות בנסיבות דומות על-מנת להתמודד עם רמיסת החוק בכלל וחוק התכנון והבנייה בפרט מצד עברייני-חוק ערבים.

מבדיקה מדגמית שביצעה הלשכה, עולה תמונה עגומה ומדאיגה. מתברר שבתוככי היכל הצדק, בית המשפט העליון, ישנה הפלייה לרעה של הימין לעומת ארגוני שמאל. בחלק מן העתירות המוגשות לבג"צ נעשה שימוש בטענות זהות לחלוטין ובתקדימים ומבואות משותפים לעתירות השמאל והימין, אך התייחסות השופטים אל העותרים שונה בפועל, וארגוני שמאל זוכים ליחס מועדף.

"הבג"צ משמש ככלי לניגוח הימין"

"בשנים האחרונות הירבו ארגוני שמאל לנצל את הערכאות המשפטיות ככלי לניגוח בימין, ואף רתמו את בג"צ, על-מנת לכפות על הדרג המדיני את כללי המשחק הרצויים לשמאל, בבואו להנחיל את מורשתו המדינית", אמר ל- Nfc אריה קינג, ראש הלשכה לפניות הציבור לענייני מזרח ירושלים.

"השוויון כמעט ואיננו מצוי בהחלטות שופטי בג"צ. מעבר לעובדה שלעיתים כתב העתירה זהה כמעט לחלוטין לימין ולשמאל, הרי שבהחלטות השופטים השוני והחוסר הפרופורציה תופסים משקל מכריע. המידגם כולל 15 תיקי בג"צ בלבד, אך מצביע על מגמה של הפליית הימין לרעה. ברשותנו עשרות עתירות שהוגשו בנושאים כמו עמונה והר הבית, ורואים באופן מובהק כי בית המשפט והפרקליטות נוקטים בביורוקרטיה וסחבת כלפי עותרים ימניים, מושכים זמן וכמעט שלא מוציאים צווי ביניים", הוסיף קינג.

ממצאי המידגם:

השוני בהתייחסות השופטים בא לידי ביטוי ב:
1. בעתירות השמאל ניתן למשיבים (רשויות המדינה) זמן קצר מאד בין ימים ספורים לשבוע על-מנת להגיב, ואילו בעתירות הימין, ניתן לאותם משיבים זמן רב להגיב, אלה (הרשויות) אף לעיתים לא מגיבים בזמן שביהמ"ש קצב להם.

2. לרוב, בעתירות השמאל נקבעו מועדים לדיון כבר בתוך ימים ספורים ממועד הגשת העתירה, ואילו בעתירות הימין, חולפים שבועות וחודשים רבים עד לקיום הדיון.

3. בקשות השמאל, למתן צווי ביניים וצווים על-תנאי, מתקבלות באחוזים גבוהים, ואילו הימין כלל לא קיבל עד כה (בעתירות שכלולות במידגם) אף לא צו-ביניים, או צו על-תנאי אחד!

מספרי הבג"צים הכלולים בסקר:

6357/05 מתאריך 3/7/2005 שהוגש על-ידי 'שלום עכשיו', ובו: ניתנו 2 ימים למדינה להשיב על בקשת צו-ביניים ו- 21 ימים לבקשת צו על-תנאי. בחלוף יומיים ניתן צו-ביניים.

2115/06 מתאריך 7/3/2006 שהוגש על-ידי 'אנחנו על המפה' (ימין) ובו: ניתנו 30 יום למדינה להשיב, בחלוף 34 ימים המדינה טרם השיבה ובג"צ לא החליט.

3008/06א' מתאריך 5/4/2006 שהוגש על-ידי 'שלום עכשיו' ובו: ביום הגשת העתירה הוחלט על קיום דיון ב- 21/5/2006.

143/06 מתאריך 4/1/2006 שהוגש על-ידי 'שלום עכשיו' ובו: ביום הגשת העתירה ניתנו למדינה 14 יום להשיב על הבקשה לצו על-תנאי. ביום הגשת העתירה ניתנו למדינה פחות מ-48 שעות להשיב על הבקשה לצו-ביניים.

בחלוף יומיים, בתאריך 6/1/2006 ניתן צו-ביניים כמבוקש ונקבע מועד לדיון בתאריך 12/1/2006.בתאריך 12/1/2006 ניתן צו ארעי נגד המדינה. בתאריך 12/2/2006 נקבע מועד שיתקיים דיון בתוך חודש, ועד אז הצווים לעיל יישארו בתוקף.

6431/02 מתאריך 24/7/2002 שהוגש על-ידי 'שלום עכשיו' ובו: כעבור יום הוחלט על מועד לדיון.

1555/06 מתאריך 19/2/2006 שהוגש על-ידי אריה קינג (ימין) ובו: ביום הגשת העתירה ניתנו 21 ימים למדינה להשיב לכתב העתירה- עד היום המדינה לא השיבה! בתאריך 16/3/2006 נקבע מועד לדיון בתאריך 15/5/2006 מבלי להוציא צו על-תנאי או ביניים עד למועד קיום הדיון.

7192/04 מתאריך 1/8/2004 שהוגש על-ידי אריה קינג (ימין) ובו: ניתנו למדינה 30 יום להגיב והמדינה הגיבה לאחר מספר בקשות לאורכה, בחלוף כ- 4 חודשים. דיון נקבע (על אף היותה עתירה דחופה) לאחר כ- 4 חודשים ממועד הגשת העתירה.
על אף הדחיפות במתן צווי-ביניים בחלוף 20 חודש ממועד הגשת העתירה, לא ניתן צו ביניים.

7800/05 מתאריך 16/8/2005 שהוגש על-ידי 'הועד למניעת הרס העתיקות בהר הבית' ובו: ביום הגשת העתירה ניתנו למדינה 7 ימים להשיב על כתב העתירה. בפועל המדינה השיבה לכתב העתירה בחלוף כ- 4 חודשים לקראת מועד הדיון שנקבע. לדיון לא ניתנו צו-ביניים או צו על-תנאי. הוחלט לאחד את שמיעת בג"צ 7800/05 עם בג"צ 7192/04 הנ"ל.

6080/04 מתאריך 27/6/2004 שהוגש על-ידי 'האגודה לזכויות האזרח בישראל' ובו: ביום הגשת העתירה הוצא צו-ביניים וכן נקבע מועד לדיון ליום שלמחרת (28/6/2004)!

2056/04 מתאריך 26/2/2004 שהוגש על 'האגודה לזכויות האזרח בישראל' ובו: ביום הגשת העתירה נקבע מועד לדיון בחלוף 3 ימים בלבד (29/2/2004). בחלוף 3 ימים בתאריך 29/2/2004 ניתן צו-ביניים נגד המדינה.

3648/05 מתאריך 18/4/2005 שהוגש על-ידי 'האגודה לזכויות האזרח בישראל' ובו: ביום הגשת העתירה ניתנו 3 ימים למדינה להשיב וכן ניתן צו-ביניים עד לקיום הדיון.

1695/06 מתאריך 22/2/2006 שהוגש על-ידי 'האגודה לזכויות האזרח בישראל' ובו: ביום הגשת העתירה ניתנו למדינה 7 ימים להגיב לכתב העתירה. בתאריך 8/3/2006 המדינה קיבלה בעצמה עת דרישות העותרים ובכך נמנע מתן צו-ביניים.

5488/04 מתאריך 10/6/2004 שהוגש על-ידי 'האגודה לזכויות האזרח בישראל' ובו: ביום הגשת העתירה נקבע כי הדיון יתקיים בהקדם. בחלוף 3 ימים בלבד הורה נשיא בימ"ש העליון על המדינה להפסיק את עבודותיה מבלי להוציא צו-ביניים וכן נקבע מועד לדיון עד סוף חודש יוני 2004.

1161/06 מתאריך 6/2/2006 שהוגש על-ידי 'אנחנו על המפה' (ימין) ובו: ניתנו למדינה 7 ימים להגיב לבקשה למתן צו-ביניים ו- 21 ימים להשיב לכתב העתירה. בחלוף כחודש נקבע מועד לדיון לתאריך של למעלה מ- 9 חודשים מיום הגשת העתירה (13/11/06)!

1205/06 מתאריך 8/2/2006 שהוגש על-ידי אריה קינג (ימין) ובו: ביום הגשת העתירה ניתנו למדינה 30 יום להגיב לכתב העתירה ולא נקבע מועד לדיון. בחלוף 62 יום ממועד הגשת כתב העתירה, המדינה טרם השיבה, ובג"צ לא קבע מועד ולא נתן צו- ביניים או כל החלטה אחרת.

את מידגם ההפליה יזמה "הלשכה לפניות הציבור לענייני מזרח ירושלים", הלשכה פועלת לאכיפת חוקי המדינה במזרח ירושלים על האוכלוסיה הערבית, וזאת לנוכח העובדה, שישנה הפלייה לרעה בכל האמור לאכיפת חוקי התכנון והבניה נגד יהודים בהשוואה לאכיפתו הרשלנית על האוכלוסיה הערבית בעיר.