כמעט בלי שנשים לב, הבחירות לנשיאות בארה"ב כבר החלו. 37 מתוך 50 המדינות מאפשרות הצבעה מוקדמת: החל מ-29.9.16 באייווה ובקולורדו, ועד 29.10.16 בפלורידה. וזה אומר, שמה שמתרחש מדי יום במרוץ לבית הלבן הוא בעל פוטנציאל להשפעה מיידית, ולא רק חלק מהשפעה מצטברת עד יום הבחירות, 8.11.16.

בשנת 1980 ניצלו רק 4 מיליון אמריקנים את האפשרות להצביע לפני יום הבחירות; בשנת 2004 המספר כבר הגיע ל-27 מיליון. בבחירות הקודמות הגיע שיעור ההצבעה המוקדמת ל-25% מכלל המצביעים, ובמטה של הילרי קלינטון מעריכים, שהשנה 40% מהקולות במדינות המכריעות יוטלו לקלפיות (או יישלחו בדואר) לפני יום הבחירות. התופעה כה רחבה, עד שיש האומרים שיום הבחירות הפך ליום בחירות: לא אחד ומיוחד, אלא אחד - מרכזי ככל שיהיה - מני רבים.

באופן מסורתי, המצביעים המוקדמים הם אלו השייכים לגרעין הקשה של תומכי מועמד זה או אחר. וזה גם ברור: הם יודעים זמן רב מראש במי יבחרו, התעמולה לא משנה להם והעימותים לא מזיזים להם. עם זאת, יש להצבעה המוקדמת גם משמעות מבחינת ההתלהבות בשטח. אם רבים מהמצביעים הבטוחים מטריחים את עצמם לקלפיות זמן רב מראש, זה מלמד שהם נלהבים ורוצים בכל ליבם להצביע בעד אותו מועמד. לעומת זאת, המצביע כמי שכפאו שד, ילך לקלפי מאוחר יותר. זו פסיכולוגיה פשוטה ומובנת.

בהיבט הזה, להצבעה המוקדמת בבחירות 2016 יש חשיבות רבה. כבר עמדנו כאן על כך, שבמטה קלינטון חוששים מחוסר ההתלהבות של המצביעים האפרו-אמריקניים בפלורידה, החיוניים לה כדי לזכות במדינת מפתח זו, על 29 האלקטורים שהיא מעניקה. ואם זה המצב בצד של קלינטון, לה יש ארגון מסועף ומשומן של פעילים ומתנדבים - סביר להניח שהבעיה גדולה עוד יותר אצל טראמפ, המפגר אחרי יריבתו בתחום זה. אך כאשר שני המועמדים סובלים משיעור חוסר-אהדה של כ-60%, קשה לצפות ליותר מדי התלהבות. במידה רבה, נכון לעכשיו זהו מסע בחירות של "את מי אתה מתעב קצת פחות". אם שיעור ההצבעה המוקדמת יהיה גבוה, ייתכן שיהיה בכך כדי לרמז שבחודש האחרון שלו - זה הופך להיות קמפיין נורמלי: בעד מועמד, לא נגדו.

המומנטום - בצד של קלינטון

חוץ מזה, יש שני קהלי יעד שצריך לשים לב אליהם בשבועות הקרובים - אומר פרופ' מייקל מקדונלד מאוניברסיטת פלורידה. האחד: הלבנים הכפריים, הנחשבים למעוז של טראמפ. השני: ההיספנים, הצפויים להצביע בעד קלינטון באחוזים גבוהים במיוחד. אם אחד מהמועמדים לא יצליח להביא את הציבור שלו להצביע בשיעורים משמעותיים בהצבעה המוקדמת, תהיה לו בעיה.

נכון לעכשיו, המומנטום נמצא בצד של קלינטון. סקרים אחרונים נותנים לה יתרון של 6% במרוץ דו-ראשי מול טראמפ ויתרון של 5% כאשר גארי ג'ונסון עדיין בתמונה. ומה שיותר חשוב: היא פותחת פער מבטיח במדינות המפתח פלורידה ופנסילבניה, מגדילה את יתרונה בקולורדו ויוצרת יתרון קטן בצפון קרוליינה ובנבאדה. טראמפ פתח יתרון נאה בטקסס, אוהיו ואייווה, אבל זה לא יספיק לו אם קלינטון תשמור על יתרונה במדינות האחרות. חוץ מזה, לקלינטון יש כמה תותחי-על הפועלים עבורה: ברק אובמה, ברני סנדרס ובמיוחד מישל אובמה. כך היא יכולה לפזר את תחמושתה על פני מספר מדינות בעת ובעונה אחת.

השבוע האחרון היה לא מוצלח מבחינת טראמפ, ויש שיאמרו שזוהי לשון המעטה. לפי רוב הפרשנים והסקרים, קלינטון ניצחה בעימות הראשון, גם אם לא בנוק אאוט; טראמפ הסתבך בפרשת מיס תבל אליסיה מוצ'אדו; תחקיר ניו-יורק טיימס הצביע על האפשרות שלא שילם מיסים פדרליים במשך 18 שנים; ופרסומים אחרים טיפלו בעסקיו בסין ובקובה. נקודת האור היחידה מבחינתו הייתה נצחונו של מייק פנס על פני טים קיין בעימות המועמדים לסגן הנשיא - אבל זה לא מספיק כדי לשנות את התמונה הכוללת. אולי אפילו היה זה נצחון פירוס: מאמר פרשנות אחד טען בעקבות העימות, שלמעט משפחת טראמפ - כל רפובליקני יגיד לך שהיה רוצה לראות את פנס כמועמד מפלגתו לנשיאות.

הסיכוי המרכזי של טראמפ לחולל שינוי הוא בעימות הבא, ביום שני לפנות בוקר שעון ישראל (10.10.16). כדי לעשות זאת, הוא חייב לנצח בו בצורה משכנעת. האם הוא מסוגל? קלינטון מתמקדת בימים אלו באירועים לגיוס כספים ובהכנה לעימות. טראמפ סירב להתכונן לעימות הראשון, במטהו דיברו על כך שהוא חייב להתכונן לעימות השני, אבל קשה מאוד לשכנע אותו לוותר על ההתנהלות שהביאה אותו עד הלום - למרות שכאשר טראמפ דבק במסרים שהכין/שהוכנו מראש, מצבו בסקרים משתפר משמעותית.

ונסיים במה שפתחנו: האירועים הללו, ובמיוחד הבולטים שבהם, יכולים להכריע את הבחירות עוד לפני 8 בנובמבר. למזלה של קלינטון, ההתמוטטות שלה - והניסיון לטייח אותה - אירעו לפני פתיחת הקלפיות. לרוע מזלו של טראמפ, ההסתבכויות שלו מתרחשות כאשר הקלפיות כבר פתוחות או עומדות להיפתח. וכך, העימות הקרוב מקבל חשיבות גדולה במיוחד.