עכשיו זה רשמי: מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, מפנה אצבע מאשימה כלפי המערכת המשפטית בכלל, וכלפי מה שנחשב כ"פרה קדושה" בפרט: שופטי ישראל.

במדינה מתוקנת, היה מתפרסם הדבר בכותרות ראשיות, והיתה נפתחת, על אתר, חקירה נגד שורה ארוכה ארוכה של שופטים ופרקליטים בכירים בשירות המדינה. אבל אנחנו לא מדינה מתוקנת. לכן הכל יתמקדו גם עתה בשחיתות הפוליטית, הפעם נגד השר ישראל כץ, ויעדיפו לדחוק הצידה את ממצאי המבקר ככל שהם נוגעים למערכת המשפט, למרות שהממצאים חמורים מאוד.

המבקר קובע כי 50% מקרב המזכירים המשפטיים התקבלו בלא מכרז; כ-64% מבין העוזרים המשפטיים (לשופטים) נכנסו בלא מכרז ואפילו בלא ועדת איתור; ומרבית המתמחים התקבלו בלא נהלים שיאפשרו שוויון הזדמנויות.

המבקר מצא עוד, כי אותה רעה חולה הפוקדת את המשרדים הממשלתיים, פוקדת בלא גאון גם את המערכת המשפטית. גם כאן נמצא, כי קרובי משפחה ממונים בשל היותם קרובי משפחה של בכירים. ודוגמאות לא חסרות: בתו של השופט (בדימ.) דן ארבל, שכיהן בתקופה הרלוונטית בתפקיד מנהל בתי המשפט - תפקיד שבו היה אמור להבטיח שבמערכת שהוא עומד בראשה לא יבוצעו שחיתויות - מונתה, בלא מכרז, לתפקיד מזכירת מנ"ת בבית המשפט בראשון לציון; בתו של נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר - מי שאמור למנוע מינויים בלא מכרזים - מונתה, בלא מכרז, לתפקיד מזכירת מנ"ת בבית המשפט השלום בתל אביב. בקיצור: החתולים השתתפו בזלילת השמנת. ואם זה המצב במערכת המשפטית - זו האמורה לשפוט ולאכוף את החוק - מה לנו כי נלין על שרים ואישים פוליטיים. הולנדר וארבל טוענים, כל אחד בתורו, כי הם אינם מעורבים במינויים, אך כל מי שקצת מבין עניין יודע היטב איך הדברים מתנהלים: גם ההורים וגם הבנות לא צריכים לומר מאומה (ולא שלא אמרו). די בכך שיודעים מי האבא.

המבקר לא גילה מאומה שלא ידענו. במשך שנים אנחנו חושפים כאן את חולייה של המערכת המשפטית. ביום שישי חשפנו כאן, לדוגמא, כי לתפקיד פרקליט במחלקה הפלילית בפרקליטות מונתה עו"ד דניאלה בייניש, בלא מכרז, ורק בזכות זאת שהינה בתה של השופטת דורית בייניש. מיותר כמעט לציין: שום כלי תקשורת לא הרים את הכפפה, ולא נתן ביטוי לחשיפה זו. אותה תנועה הנוהגת להלין על חריגות מאיכות השלטון, לא טרחה הפעם להוציא אפילו הודעה מתחסדת שתוקיע את אותם אישים שביצעו מעשים בלתי כשרים.

מבקר המדינה מתריע עתה, כי השחיתות מסכנת את המדינה יותר מכל סכנה אחרת. וזה נכון. השאלה היא מה עושים כשהדג מסריח מהראש. כיצד יש לנהוג עתה, כשמבקר המדינה מטביע חותם של אי כשרות על יותר ממחצית מהמינויים של מזכירי בתי משפט ועוזרים משפטיים לשופטים.

דוח המבקר - ככל שהוא נוגע למערכת המשפטית, מעיד יותר מכל על המדרון החלקלק שבו אנו מצויים. נזכור נא, כי במערכת הפוליטית יש מי שמטפל: היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, המשטרה, וכמובן מערכת בתי המשפט. סביר להניח, כי תוך ימים ספורים, לכל היותר כמה שבועות, יורה היועמ"ש על פתיחת חקירה משטרתית נגד השר ישראל כץ ועוזריו. לעומת זאת, אין מי שימצה את הדין עם שופטים ופרקליטים הנוטלים חלק במינויים שלא כדין של בני משפחה ו/או מקורבים. בעצם יש, מכוח החוק, אבל ניסיון החיים מלבד כי הדבר לא ייעשה. לצערנו, עוד לא נמצא יועץ משפטי ו/או פרקליט מדינה שיפנה את אצבעו גבוה גבוה ויזעק: מושחתים, נמאסתם. ומאחר וכך, אין פלא כי אמון הציבור במערכת המשפט הולך ופוחת, ועוד יבוא יום שגם עם ארנק לא ניתן יהיה לקנות את תמיכת הציבור.