בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
ערכי הרפובליקה הצרפתית בסכנה
|
אנשיל פפר מהארץ גורס כי הצרפתים טרם הפנימו, שהם צריכים לסגל מוכנות נפשית לטרור ● זה נוגד את המנטליות שלהם
|
פיגוע הטרור בצרפת ביום הבסטיליה [צילום: AP]
|
|
|
|
|
תמונות מזירת הפיגוע בצרפת [צילום: AP]
|
|
|
|
|
אנשיל פפר מ הארץ מקדיש את הטור השבועי שלו לפיגוע הטרור בפריז. לדעתו, אין טעם במאמץ מודיעיני וביטחוני לסיכול פיגועים, בלי אדפטציה, אם נקרא לזה כך, של האופי הלאומי הצרפתי למציאות של טרור. יש משהו מקומם במחשבה שאזרחים במדינה חופשית אינם יכולים ליהנות "סתם כך", בלי המועקה של בידוק ביטחוני ואמצעי טרור, אבל זה, לשיטת פפר, בדיוק מה שהעם הצרפתי צריך. הוא כותב: "כל עיר וכפר בצרפת מקיימים מופעי זיקוקים וריקודים המוניים במוצאי יום הבסטיליה. להגן על כל אחד מהאירועים האלה מפני פיגוע דריסה, ירי או תופת, דורש הרבה מעבר למשאבים הביטחוניים של צרפת. מה שחשוב יותר, זה מעבר לתפיסה המנטלית הלאומית שלה ושל דמוקרטיות אחרות. בישראל למודת הטרור המצב כמובן שונה. כל רשות מקומית המפעילה במות בליל העצמאות מתורגלת בסגירת רחובות לתנועה מסביב והמשטרה מוצבת עם מחסומים וכלי נשק שיכולים לעצור נהג דורס. על-מנת שצרפת תנהג באותה צורה, מדובר לא רק בהשקעה של מיליארדי אירו, אלא בשינוי תפיסה מוחלט שלא עולה על הדעת. וגם אם כן, זה יקח שנים. בינתיים האופציה היחידה היא סיכול הפיגועים בטרם יגיעו ליעד". האירוניה, לעניות דעתי, היא, שדווקא יום הבסטיליה מסמל את הרפובליקה הצרפתית, ואת ערכיה החופשיים, לעומת הערכים המלוכניים הישנים. אלו הם הערכים שבשמם יצאו אמיל זולא ושאר ה"דרייפוסרים", בתפר שבין המאה ה-19 למאה ה-20, בכדי להגן על דרייפוס החף מפשע, כאשר משפט דרייפוס אינו אלא "התירוץ" למאבק ערכים בין תומכי הסדר הישן לבין תומכי הרפובליקה; הרפובליקה משמעותה אירופה המודרנית והסובלנית, זו שהפכה סובלנית ביתר שאת לאחר מלחמת העולם השנייה, וזו שסובלנותה, לטענת רבים, מנוצלת בציניות על-ידי גורמי טרור איסלאמיים אשר מנצלים את רגשי האשם של אירופה, בגין מה שעוללה ליהודים, ואת נדיבותה, עקב כך, בתחום ההגירה, בכדי לשנות את סדרי היסוד שלה.
|
תאריך:
|
15/07/16
|
|
|
עודכן:
|
15/07/16
|
|
ענבל בר-און
|
ערכי הרפובליקה הצרפתית בסכנה
|
|
הטור השבועי של אנשיל פפר ב הארץ עוסק ביחסי בריטניה והאיחוד האירופי, לאחר הברקזיט - לאן.
|
|
|
את הטור השבועי שלו מקדיש פרשן הארץ צבי בראל, למלאת שנה להסכם הגרעין עם אירן. כן, זה אותו הסכם גרעין שביבי (בנימין נתניהו) זינק לקריירה מרהיבה על גבו, לרבות נאומים בקונגרס (תוך עיצבון ברק אובמה) וציורים באו"ם. לדעת צבי בראל, ההסכם מחזק את המתונים, והוא טוב לישראל. המשך קיום ההסכם, לטענתו, יעודד את בחירתו מחדש של רוחאני בבחירות הבאות באירן, וכל מה שצריך זה לחזק את הכלכלה האירנית. בראל כותב:
|
|
|
את חלקו הראשון של הטור שלו מקדיש בן כספית לירח הדבש של אביגדור ליברמן במשרד הביטחון. לא ברור מדוע בן כספית משבח כל כך את ליברמן, אבל האופן שבו מתאר בן כספית את אביגדור ליברמן מזכיר את האופן שבו המספר התנכ"י מתאר את דוד המלך. פסטורליה, אידיליה, אווירת ירח דבש בין אביגדור ליברמן לבין גדי איזנקוט, ומה לא. מסתבר שיש ליברמן קצר פתיל, וליברמן ארוך פתיל, ומי שהגיע למשרד הביטחון, אליבא דבן כספית, אינו ליברמן קצר הפתיל אלא ליברמן ארוך הפתיל, ובן כספית מציין בסיפוק שלא רק שיש לו פתיל ארוך, אלא "כפות ידיים בגודל משוטים" שמקרינים סמכות וביטחון כשהוא מדבר עם הרמטכ"ל גדי איזנקוט.
|
|
|
קלמן ליבסקינד, בטורו השבועי במעריב, מחליט לקרוע את הצביעות לגזרים.
|
|
|
ישראל אלדד, כמו קרולין גליק, בחר גם הוא להקדיש את טורו השבועי במעריב ל"חוק העמותות", אך מזווית שונה של קרולין גליק. הן ישראל אלדד, והן קרולין גליק, מצרים על ה"דיאטה" הקיצונית והחריפה שעשה חוק העמותות, מאז גרסתו הראשונית, ועד לגרסתו האנורקטית, דלת שומן דלת גלוטן ודלת ניקוטין העכשווית.
|
|
|
|