הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, התריע בפני הוועדה כי יש צורך לאשר את התקנות בהקדם: "אנו נמצאים במצב שבו משקיעים חוששים להשקיע בישראל בגלל המלחמה ולאור המוניטין שנלווה אליה. הדינמיקה המדינית הבינלאומית לא תורמת לזה, מסתכלים עלינו בעין ביקורתית. אם נכנסת לרשימה השחורה אתה שחקן שלא רוצים לשחק אתו. המוניטין של מדינת ישראל הוא דבר שאי אפשר לשחק אתו. יש השפעות עקיפות על השקעות זרות כמו גם הימנעות מהשקעות, סך כל הדברים מגיע למיליארדי שקלים, קשה לכמת את ההשפעה. אני מפציר בכם את כל הנדרש על-מנת להעביר את החקיקה בהקדם האפשרי".
יו"ר הוועדה, ח"כ
משה גפני: "אנחנו קובלים על כך ולא בפעם הראשונה, אם הסכנה היא כניסה לרשימה השחורה למה חיכיתם עד עכשיו? היה צריך לדון לפני חודשיים.".
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המיסים השיב לדבריו של יו"ר הוועדה: "זו טעות. היה אמור להתקדם מספר פעמים ולא התקדם. כיום, כמי שעומד בראש רשות המיסים אני לוקח את זה על עצמי. אי-עמידה בכללי השקיפות יכניסו את מדינת ישראל ל"רשימה שחורה" ולמעשה אנו נמצאים בדקה ה- 90. קיבלנו חבל אם זה יועבר עד סוף המושב אז ההמלצה תהייה לא להכניס אותנו לרשימה השחורה".
במשרד הקליטה ציינו כי ביקשו להקל על העולים החדשים בכל הנוגע לחקיקת חובת הדיווח, וציינו כי לאחר פגישות בין נציגי המשרדים, הגיש המשרד רשימת בקשות להקלות לרשות המיסים. בנוסף ציינו במשרד את הקושי השפתי, וציינו כי הם מניחים שבלי הקלה בנושא, יהיו השלכות בעידוד העלייה לישראל ועליית תושבים חוזרים.
חברי הוועדה הדגישו גם הם את הצורך בהקלות לתושבים חוזרים ועולים חדשים, וברשות המיסים ציינו כי התחייבו לאפשר לאלה הגשה פשוטה, לבקשת שר האוצר ושר העלייה והקליטה. לצד כך ציינו ברשות כי דווקא אי-העברת התיקונים הללו והכניסה לרשימה השחורה תזיק לאותם עולים חדשים, שיהפכו חשופים לכפל מס.
לשאלת ח"כ
ינון אזולאי, כמה גופים פנו לישראל לקבלת מידע שאותו מעגנת הצעת החוק, השיבו ברשות המיסים כי מדובר במאות פונים בכל שנה, וכי מדינות רבות נמנעו מפניה מכיוון שידעו שבישראל ישנו פטור מחובת דיווח.
ח"כ
ולדימיר בליאק: "הפטור ממס הוא פטור נכון שתורם לעלייה לאורך השנים, לעומת זאת, הפטור מדיווח לא ברור לי. מי שאין לו מה להסתיר איך זה יפריע לו? אנו צריכים להתאים את הדיווח ליכולת העולים ולצרכיהם מבחינה שפתית ומבחינת אופן הדיווח, אבל באופן עקרוני אני חושב שזה נכון".
רו"ח יועד פרנקל, המתמחה בתחום מיסוי בינלאומי ציין כי ישנה תחרות בינלאומית, כאשר במדינות אחרות תנאי המס מקלים יותר, עוד ציין כי התמונה ההשוואתית שהציגה רשות המיסים אינה מדויקת, וכי במדינות שונות קיים פטור מדיווח והם אינן נמנות על הרשימה השחורה: "זהו מדרון חלקלק, מתחילים עם ביטול הפטור מדיווח יעברו לביטול הפטור המהותי. אנו רואים את המגמה. ב-2016 רשות המיסים פרסמה על מוסד קבע בישראל, איך מצפים שהעולה החדש ישלוט וינהל? מהירח?".
מנגד השיבו ברשות המיסים כי גם במדינות בהן יש פטור מדיווח, יש לרשות המס אפשרות לפנות ולדרוש מידע פרטני ספציפי.
בהמשך עלה נושא ביטול הפטור מחובת הדיווח על הכנסות מחוץ לישראל, החל על תושבים חוזרים ועולים חדשים הנכלל בגדר החוק, כאשר ברשות המיסים ציינו כי ניתנה הקלה ודחייה לעניינם במועד התחולה.
אבי נוימן, לשכת רואי החשבון: "אנו כלשכה כן תומכים בחקיקה, אבל להתחיל חוק של קביעת תושבות מה-1.6 זה מתכון לבלאגן, זה צריך להיות מה-1.1 או לאחר מכן, כי אנו מסתבכים בעצמנו. אנו מבקשים שאם יש דיווח רק לעולים חדשים ולתושבים חוזרים ותיקים הם יקבלו מתווה של מסלול ירוק שזהו המועד"
מנגד במשרד העלייה קראו שלא להקדים את המועד, וחברי הוועדה העלו את האפשרות שהמועד יקבל בתחילת 2026, כאשר ברשות המיסים טענו כי מדובר במועד מאוחר מידי, אשר עלול להכניס את ישראל לרשימה השחורה.
שלומית ארליך, יועמ"ש ועדת הכספים: "באתם בשבוע האחרון של הכנס, יש פה עניינים מהותיים וצריכים לדעת במה מדובר, לקח רבע שעה בתחילת הדיון רק להבין מי ייחשב בעל השליטה בדיווח. מדובר בתיקון שמחיל חובות משמעותית שחל במישור הבינלאומי גם על תושב שלא נמצא, יש פה מידת היערכות שצריכה להתקיים, ברגע שהבאתם את זה לידינו, הדבר עלה מיד בוועדה. אפילו שמדובר על איום לכניסה לרשימה השחורה צריך לעשות את זה בצורה נכונה ולקחת בחשבון את מכלול השיקולים. יש מחיר לכך שלא לאפשר היערכות אמיתית מראש".
נציגת בנק ישראל, קרן גבאי, ציינה כי הבנק תומך בתיקון אך מרגיש חוסר נוחות לגבי היקף המידע המועבר בו: "פרטי הזיהוי כוללים את כל הפרטים של הלקוח, כולל מידע על מקור הכספים, פעילות בחשבון, זה מידע מאוד רחב, החוק לא מפרט את פרטי המידע בתקנות. היה לנו דין ודברים על זה עם רשות המיסים, הם חושבים שיש קושי לקבוע את פרטי המידע, אנחנו חושבים שיש לעשות זאת. גם מבחינת המידע היא רחבה, שלא נוגעת לנישום תושב ישראל ספציפי או לכל התושבים באותה מדינה, או לכל התושבים שעוסקים במידע ספציפי. זה יכול להיות מידע שאינו חד-פעמי, לכן לדעתנו יש קושי בעניין הזה".
ברשות המיסים הדפו את הטענות, וציינו כי הפרטים נכללים באופן ברור. ישי פרלמן: "המומחיות היא שלנו. הפרטי מידע נמצאים בתוך ההסכם הבינלאומי שניתן לגביו צו ופורסם ברשומות כגון; היכולת לבקש פתיחת חשבון בנק, תנועות עו"ש. יש לנו כמה סעיפים בפקודה שמאפשרים את חילופי המידע, יש את הסמכות לדרוש ולהעביר מידע".
לנוכח חילוקי הדעות, ביקש יו"ר הוועדה כי הנושא יובהר בצורה ברורה בנוסח החוק, וסיכם את הדיון: "אנחנו רוצים לסיים עם זה, אנחנו לא רוצים שיהיה כתם על מדינת ישראל, אני מבקש שתשבו עם יועמ"ש הוועדה ותכניסו את ההבהרות הדרושות".
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
