במסגרת פרק ו' (מיסוי רווחי בנקים) - מתוך הצעת חוק התוכנית המאזנת (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2024), קובעת הצעת החוק שינוי של שיעור המע"מ על הבנקים בהוראת שעה, החל מיום חקיקת החוק ועד לתום שנת 2025, כך שעל רווחים של הבנקים, יחול שיעור מע"מ של 26%, לעומת 17% כיום, כאשר השינוי לא יחול על בנקים "בעלי היקף פעילות קטן", קרי בנקים ששווי הנכסים שלהם נמוך מ-5 אחוז משווי כלל נכסי הבנקים בישראל.
במשרד האוצר הגיבו בפתח דיון שקיימה (27.2.24) ועדת הכספים לדיווחים על הסדר עם הבנקים במסגרת הצעת החוק. אביגיל ונקרט, אגף התקציבים: "הוועדה הובילה שיח עם חברי הכנסת, בנק ישראל ואיתנו, אנחנו עומדים מאחורי הצעת החוק כפי שהוגשה, אבל ככל שניתן אנחנו נרצה להגיע להסכמות. בשלב הזה עלו אפשרויות שנבחנות על ידינו ועל-ידי חברי הכנסת בוועדה, ואם נצליח להגיע להסכמות נברך על כך. הצעד הזה הוא חלק מהתוכנית המאזנת, מדובר ב-20% מכלל ההכנסות, אז לא נוכל לוותר על כך. אבל בהחלט נשמח להגיע להסכמות. אני לא רוצה לומר דברים לא מוסכמים, אנחנו עדיין בשיח, הדברים יכולים להשתנות לכאן או לכאן".
ח"כ
ינון אזולאי הגיב לדברים: "בפגישה שהייתה לי איתכם, יחד עם ח"כ בליאק, רק אמרתם 'לא' 'לא' 'לא', משהו השתנה מאז? היה שיח, והייתם אמורים לחזור אלינו עם תשובות. אני לא מוכן לקבל תשובות כאלה ואז תדרכו עם כל מיני אמירות כאילו אנחנו לטובת הבנקים - אנחנו קודם כל לטובת הציבור, כדי שהאזרח יקבל את מה שמגיע לו, לפחות חלק, שהרי הכסף שהבנקים מקבלים מגיע מהאזרח. ביקשנו דברים פשוטים, לעצור את כל העמלות שלא יגלגלו על הציבור את החוב הזה. בנוסף, ביקשנו בדרך כלשהי, לבוא עם חבילה למילואימניקים העצמאים, עם הלוואה או משהו אחר - משהו שלא הצלחתם לעשות באוצר. כל סיעות הבית, אופוזיציה וקואליציה, זו עמדתן. אם זה חלק מההבנות - אז בסדר, אם זה לא חלק מההבנות - אז לא יהיה, לא יכול להיות שהבנקים ימשיכו לקחת מהציבור ואתם תמשיכו לקחת מהם, זה לא יהיה".
מרבית חברי הוועדה ציינו כי הם עומדים על דרישתם כי חלק מהכנסות של כל הסדר יוחזרו לציבור, וכי יימנע גלגול עלויות מצד הבנקים על הציבור.
נציגי הבנקים הציגו כי הם עומדים על התנגדותם להצעת החוק, וכי ישנם שיח והתקדמות, והפתרונות שהועלו במסגרת השיח בין הצדדים נועדו לצמצם חלק מהבעיות שהם רואים בהצעת החוק, וכי בכוונתם לקדם צעדים לרווחת הציבור בהתאם לדרישת הוועדה.
בנוסף, באוצר ציינו, בעקבות שאלות הוועדה בדיון הקודם, כי הם מתנגדים להחרגת שלושת הבנקים - יהב, מסד ומרכנתיל, וציינו כי אין הצדקה להחריגם כאשר הם מהווים חלק מקבוצה בנקאית גדולה יותר, והם פועלים בהתאם לתמריצי הקבוצה ולא בצורה תחרותית, וכי גם בסוגיית התשואה להון, הייתה עלייה חריגה גם לשלושה בנקים אלה.
לשאלת חברי הכנסת, השיבו נשיגי משרד האוצר כי צפי ההכנסות מהחקיקה הינו 1.4 מיליארד שקל לשנת 2025, ו-1.2 מיליארד שקל בשנת 2024 לנוכח כך שהחוק יכנס לתוקף בחודש מרס.
מ"מ היו"ר אזולאי סיכם את הדיון: "עלתה אפשרות לפתוח קרן במסגרת ההסכמות, צריך בשביל זה את בנק ישראל, שפעל בכמה צעדים לטובת חיילי המילואים ויש להאריך את הצעדים האלה, לכן חשוב לעשות את זה בשיתוף בנק ישראל. לוקחים מהאזרח, ולכן חשוב שהאזרח יקבל חלק מזה. אני מבקש לעדכן בהתקדמות, גם אם זה היה עידכון פה בוועדה זה היה ראוי, בפעם הבאה תבואו לפה ותמסרו את הדיווח, כי אנחנו רוצים להתקדם".