הכלכלן הפסימי שבטוח: זו הבעיה הכי גדולה של ישראל

יונתן כץ מלידר שוקי הון מכיר את הכלכלה הישראלית כמעט מכל זווית אפשרית • בשנות ה–80 הוא היה "נער אוצר" פעיל בגיבוש תוכנית הייצוב, ומשם המשיך לתפקידי מפתח בשוק הפרטי • הוא מסמן את מחירי השכירות כבעיה גדולה וחושב שאסור לחכות עם העלאת המע"מ

יונתן כץ, כלכלן ראשי לידר שוקי הון / צילום: איה בן עזרי
יונתן כץ, כלכלן ראשי לידר שוקי הון / צילום: איה בן עזרי

לכאורה, הכלכלה הישראלית משדרת לאחרונה התייצבות לאחר הטלטלה הגדולה של תחילת המלחמה. האבטלה הרחבה מתמתנת, האינפלציה נמצאת בתוך יעד בנק ישראל (1%-3%) ואפילו שוק המט"ח משדר יציבות יחסית. למרות זאת, יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, פסימי.

האנליסט הבכיר מברקליס שמשוכנע שבשוק הישראלי "יש אפסייד בכל מקום"
סיסקו השלימה את רכישת ספלאנק ב-28 מיליארד דולר

בניגוד לרוב החזאים בשוק, הוא בטוח שבעוד שנה מהיום נראה את האינפלציה מרימה ראש וחורגת מהיעד, שהריבית לא תרד כל כך מהר כמו שמעריכים וכי הממשלה לא נוקטת את הצעדים הדרושים, ולעיתים אף ההיפך מכך.

יונתן כץ

אישי: בן 68, נשוי ואב ל־4 ,סב ל־2 נכדים
מקצועי: כלכלן ראשי בלידר שוקי הון. לפני כן חזאי מקרו במשרד האוצר ובשוק הפרטי, כולל בבנק HSBC
השכלה: תואר שני בכלכלה חקלאית ברחובות

כץ, בן 68, מכיר היטב את הכלכלה הישראלית. בתקופת האינפלציה הגדולה של שנות ה-80 הוא היה במשך שבע שנים חזאי מאקרו במשרד האוצר. אז, בניגוד להיום, היינו במשבר מט"ח של ממש ובגירעון עצום.

בעבר סיפר כץ לגלובס, כי "היינו נפגשים בכל מיני מקומות מסתור כדי לקבוע מדיניות, אפילו באמצע הלילה. אלו דברים שהיום לא קורים. אלמנט ההפתעה בכל תוכנית כלכלית שהיינו מתכננים היה מאוד משמעותי, כדי למנוע תגובה מהירה בשווקים או שינוי דרמטי בשער החליפין".

אומנם אנחנו לא מדברים במונחי שנות ה־80, אבל אתה מודאג מעליית האינפלציה.
"אנו מזהים כמה גורמים עיקריים של איום מצד האינפלציה: ראשית, יש מדיניות פיסקאלית מרחיבה, שבהגדרה מרחיבה את רמת עליית המחירים ומגדילה את הביקוש במשק. נוסף על כך, התשלומים למפונים, חל"ת ושכר אנשי המילואים מעלים את היכולת לצרוך".

כץ אומר שלאחר בחינת התקציב הסופי שאושר בכנסת, ולאחר אמידת נתוני ההוצאות בפועל, ניכר שיש מדיניות מרחיבה ולאו דווקא בגלל המלחמה: "הוצאות אחרות שאינן קשורות לעלות המלחמה עלו בקצב מהיר".

"ביקוש כבוש שמזכיר את היציאה מהקורונה"

גורם נוסף המתדלק את עליות המחירים הוא "הביקוש הכבוש", כלומר חוסר איזון שיוצר מצג שווא של ביקושים נמוכים, למרות שאין זה כך. "זה מזכיר מעט את היציאה מהקורונה, אז ראינו את האפקט של הביקוש הכבוש. אנו רואים כי בקורונה אפקט השחרור מהסגרים היה משמעותי, ותרם לעליות מחירים אצלנו ובעולם. כך גם היום, מתרחש מיני-ביקוש כבוש".

כץ ממשיך ומתאר כי הנתונים מראים שהכסף הנזיל המצוי אצל הציבור גדל בחודשי המלחמה, ומהווה בדיוק תמונת ראי של מדיניות הממשלה. "רואים את זה גם ברכישות בכרטיסי אשראי, שחזרו לרמתן מלפני המלחמה ואף מעבר, אבל גם בהכנסות ממסים. זה המאפיין השני של אותו אפקט של הביקוש הכבוש".

מעבר לכך, מציין כץ את ענף הבנייה ככזה שמהווה בעייה ייחודית בשוק התעסוקה. לדבריו, פוטנציאל הבנייה קטן בגלל המחסור בעובדים, וזה מוסיף ללחצי השכר ולכן גם למחירים. אלמנט נוסף הוא עליית שכר המינימום בחודש אפריל, שאישרה הממשלה לאחרונה, "מה ששופך שמן למדורה".

אם צריך להצביע על נקודה בעייתית אחת, במה היית בוחר?
"הגורם הבעייתי ביותר לאינפלציה הוא השכירות. אומנם המחירים ירדו בחודש פברואר ומשכו את המדד מטה, אך נראה שיש אלמנטים בהיצע ובביקוש שיגררו עליית מחירים בעתיד".

המחסור בעובדים, שיתבטא גם באיחורים במסירת דירות ובהקטנת ההיצע, ישפיע לתקופה של שנה-שנתיים לפחות להערכתו.

בשווקים צופים כי בחודש אפריל, בהחלטת הריבית הבאה של בנק ישראל, הוועדה המוניטרית תחליט על הורדה נוספת. מה דעתך?
"אני בהתלבטות בנוגע לריבית. יש עוד שלושה שבועות להחלטה, ויש קושי לצאת עם אמירה ברורה לגבי המדיניות. אם חברי הוועדה המוניטרית ישימו דגש על האינפלציה בעבר, הם יראו התמתנות באינפלציה ובליבת האינפלציה (בניכוי מזון ואנרגיה, א' כ'). בפועל, נתוני העבר מראים מצב שבו ניתן להפחית את שיעור הריבית".

עם זאת, כץ אומר כי האיומים העתידיים מצד האינפלציה לעתיד הם "ממשיים בהחלט, גם מצד הפעילות הפיסקאלית וגם זו המשקית, ולכן יכול להיות שהוועדה תחליט להיות זהירה יותר".

כץ משוכנע שהפרמטר שיעמוד לנגד עיני הועדה המוניטרית הוא יציבות שוק המט"ח: "שאר השווקים לא דרמטיים יותר מדי, השקל מתעתע בנו. החשש להסלמה בצפון או מו"מ עם חמאס מניעים את השקל, ויכולים להביאו לייסוף או לפיחות".

איך אתה רואה את הגירעון הנוכחי? נצליח לעמוד ביעד?
"ייתכן שנעמוד ביעד של 6.6% גירעון, יעד שלדעתי הוא גבוה. אנו רואים את ההכנסות ממסים שהפתיעו לטובה, וכרגע האוצר שמרן ביחס לתחזית לגבי גבייית המסים; הם הופתעו לטובה בכמה מיליארדים בחודשי השנה הראשונים. יש עלייה לטובה בכיוון הזה. ויש עלייה בצריכה הפרטית. עם זאת, אני מסתכל על ההוצאות והן גדולות ביותר".

יש אלמנטים שהיו צריכים לעשות ולא נעשו?
כץ מסתכל לאחור ומצביע על צעדים שנעשו במשברים קודמים, דוגמת הקפאת השכר הציבורי. נוסף על כך, הוא מציין ש"הסכמים אחרים שלא נפרט עליהם בוצעו למרות שיכלו לקצץ אותם, או פשוט להקפיא אותם, ולא לבצעם בעת משבר. היה צורך להיות יותר מרסנים השנה, ולהעלות את המע"מ באופן מיידי, לא לחכות. זה היה משדר לעולם ולנו שיש גורם אחראי שיעמוד בפרץ; חברי הממשלה יכלו ללכת ליעד שאפתני יותר והם לא עשו זאת".

הורדת דירוג של S&P לא תהיה אירוע דרמטי

לפני מספר שבועות הודיעה מודי'ס על הורדת דירוג האשראי של ישראל, לראשונה בהיסטוריה. כעת צפויות לפרסם את החלטתן גם חברות הדירוג פיץ' ו-S&P.

כיצד הגירעון ותמונת המצב הכלכלית ישפיעו על חברות הדירוג?
"אנו רואים זאת בפרמיית הסיכון של ישראל. גם אם S&P תוריד משמעותית את הדירוג, זה לא יהיה אירוע דרמטי להערכתי".

ומה בדבר יכולת גיוס החוב?
כאן חלה אנומליה. לפי כץ "החוב בחו"ל משקף פרמיית סיכון גבוהה מאוד יחסית לדירוג ולעומת השוק המקומי. המרווח גדל בין ישראל לארה"ב. השוק המקומי הזה לא מתמחר הרעה במצב הביטחוני. בחו"ל רואים את הסיכון בצורה מוחשית יותר, והם פועלים לפי ה-CDS של ישראל, שעלה מאוד מאז פרוץ המלחמה, ועדיין מצוי ברמה גבוהה".

בהתייחסו לתמונת גיוס החוב, כץ מצביע על פעילות החשב הכללי: "האוצר רגיש לכמויות המונפקות, והוא מבין שיש גבול לשוק המקומי. לכן הוא גייס הרבה בחו"ל, ואף בצורה יקרה יחסית לשוק בישראל. זה מוריד לחץ מהשוק כאן".