סגור
תלמידי ישיבה חרדים
תלמידי ישיבה חרדים (צילום: שאול גולן)

כשליש מתלמידי הישיבות החרדיות המיועדות לרווקים – עובדים

מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה חושף את שיעור העובדים הגבוה בקרב חרדים בני 23-17. בקרב תלמידי הישיבות לנושרים שיעור העובדים מזנק ל־75%, אף שקיבלו פטור מגיוס לצבא בשל "תורתם אומנותם"

הקצבאות ממשיכות לזרום: למרות הסדר ההשתמטות, שנקרא גם הסדר דחיית שירות, כרבע מבחורי הישיבות הגדולות (ישיבות לצעירים בגילאי צבא) עובדים וכשלושה רבעים מתלמידי הישיבות הגדולות לנושרים עובדים. כך עולה ממחקר של ד"ר אסף מלחי, חוקר בכיר בתוכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה. נתוני המחקר מבססים את הטענה, שלפיה הישיבות משמשות כמסגרת כדי למנוע גיוס של הצעירים החרדים, בין שהם מתאימים ללימודי קודש ובין ש לא.
הישיבות הגדולות הן הישיבות לרווקים בוגרים, בדרך כלל בני 23-17, כלומר המוסדות החרדיים לצעירים בגילאי צבא. הכינוי שלהן אינו נובע מגודל אלא מגיל התלמידים, ויכולות להיות ישיבות גדולות של כמה עשרות תלמידים בלבד. במסגרת הסדר "תורתו אומנותו", אסור לתלמידים לעבוד משום שהנימוק להסדר הוא חשיבות הלימוד. אבל בשנים האחרונות צה"ל חדל לאכוף את האיסור ומי שרוצים עובדים ללא הגבלה.
זו פעם ראשונה שמתפרסמים נתונים על שיעור תלמידי הישיבות הגדולות העובדים. הוא מבוסס על סקר של כ־530 תלמידי ישיבות גדולות וראיונות עומק עם 15 אנשי צוות וקבוצות מיקוד. מהמחקר עולה שבשנת הלימודים תשפ"ו (2021/2) למדו 47,759 תלמידים בישיבות גדולות. כ־18% מתלמידי הישיבות הגדולות, כ־8,300 מהם, לומדים בכ־130 ישיבות לנושרים, שמלחי מכנה אותן במינוח פוגעני פחות, ישיבות "רכות".
ברחוב החרדי ישיבות אלו זוכות לשמות פוגעניים יותר, כמו "מקלט לשפנים" ו"חממה לבטלנים". אחד המסרים השקריים הקבועים של התעמולה החרדית הוא ש"מי שלא לומד, שיתגייס". בפועל, אין לממסד החרדי שום אפשרות לעמוד מאחורי המסר הזה, משום שגיוס נתפס כסוג של שמד וכליה רוחנית. לכן הוקמה מעין מערכת "ישיבות לייט", שמטרתה לקלוט את הנוער שאחרת היה מתגייס.
הממצאים מגלים שכחמישית (21%) מהלומדים בישיבות הרגילות דיווחו על כך שהם עובדים בעבודות שונות, במקביל ללימודיהם בישיבה. 19% מתוכם עובדים בעבודות מזדמנות, חלקיות ולא מקצועיות ו־2% באופן קבוע. בקרב הלומדים בישיבות "רכות", רוב גדול של התלמידים (75%) עובדים במקביל ללימודיהם. קרוב למחציתם (43%) דיווחו כי הם עובדים בעבודות מזדמנות וחלקיות ושליש דיווחו כי הם עובדים באופן קבוע.

1 צפייה בגלריה
אינפו הבלוף של "תורתו אומנותו"
אינפו הבלוף של "תורתו אומנותו"
הבלוף של "תורתו אומנותו"

בסך הכל כשליש מכלל תלמידי הישיבות שענו על הסקר עובדים, 24% בעבודת מזדמנות ועוד כעשירית (9%) עובדים לעתים קרובות או באופן קבוע. חשוב להדגיש, כי מדובר בדרך כלל בעבודות לא מקצועיות, שאינן דורשות ניסיון תעסוקתי או תעודה פורמלית, והן גם אינן מקנות (בדרך כלל) מיומנויות וניסיון תעסוקתיים איכותיים העשויים לסייע לצעירים אלו בהמשך דרכם.
למעלה ממחצית (55%) מהלומדים בישיבות "הרכות" דיווחו על קשיים בלימודים התורניים בהשוואה לחמישית בלבד (21%) מהלומדים בישיבה רגילה. מלחי מדגיש שאצל חלק גדול מהתלמידים הדבר נובע מחוסר התאמה לשיטת הלימודים האחידה והחדגונית בישיבות הגדולות, וייתכן שיש להם כישורים מצוינים לעיסוקים אחרים או אף לצבא. עוד עולה מהמחקר: 44% מתלמידי הישיבות "הרכות" מעוניינים בעבודה בתחום הכלכלי ובתחום ההשקעות הפיננסיות.
לדברי מלחי, מטרת המחקר היתה לתקף ולכמת את הטענה שיש לא מעט בחורי ישיבה שעובדים. הוא מסכים שהתלמידים בישיבות לנושרים הם לפחות בחלקם כאלה שהיו אמורים להתגייס. לדבריו, הישיבות "הרכות" הן ניסיון לשמור על הזיקה החרדית של הבחורים עד שיתחתנו. הוא מציין שאף ש־75% מהתלמידים שלהן עובדים – לא מכניסים אליהן לימודי חול. מלחי מצטט איש ציבור חרדי שמסביר: "לנו (לרבנים) עדיף שיעבדו בעבודות מזדמנות ולא ילכו להכשרה מקצועית. אם נכשיר אותם בצורה מסודרת – הם לעולם לא יחזרו ללימודי תורה". מלחי מציע לעבור למודל של העדפה תקציבית לישיבות חרדיות שמעודדות גיוס לצה"ל, דוגמת ישיבות ההסדר החרדיות והפחתת תקציב לישיבות שאינן עושות זאת.
לדברי נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, ח"כ לשעבר יוחנן פלסנר, שעמד בראש ועדת פלסנר לשוויון בנטל, "הנתונים מלמדים כי קיים פוטנציאל לגיוס של עשרות אחוזים מבני הישיבות".