חברת בית אמזלג תיווך, בשליטת צבי
גור, תבעה מקבוצת אפריקה-ישראל 4.9 מיליון שקל, דמי תיווך (כולל פיצויים) בגין שתי עסקאות נדל"ן, בצ'כיה וברומניה. ביהמ"ש המחוזי מרכז קיבל את התביעה בעניין צ'כיה, דחה את התביעה בעניין רומניה, פסק לגור של כ-100 אלף שקל, אך חייב אותו בתשלום הוצאות ושכר טרחה ב-200 אלף שקל.
גור תיווך ב-2006 בעסקה, שבה קנתה אפ"י-אירופה, מקבוצת אפריקה-ישראל, 154 דונם ברובע 9 בפראג, ועליהם בניין. הוא קיבל דמי תיווך של 1.5%, לפי המוסכם, על עסקת המגרש, אך אפ"י סירבה לשלם לו דמי תיווך על הבניין, שבעדו שילמה 1 מיליון אירו, אז כ-5.9 מיליון שקל. אפ"י טענה כי הסכם דמי התיווך חל רק על המגרש, ולא על הבניין.
השופט בנימין ארנון דחה את הסברי אפ"י וקיבל את גירסתו של צבי גור, כולל בדיקת החוק הצ'כי בעניין זה. הוא פסק כי גור אכן זכאי לדמי תיווך של כ-100 אלף שקל גם על מרכיב הבניין בעסקה. הסכום שפסק כולל רבית והצמדה מיום העסקה ועד יום הגשת התביעה. התשלום שיקבל בפועל יהיה גבוה קצת יותר, בשל ריבית והצמדה מיום התביעה עד פסק הדין.
עסקה בבית קפה ברעננה
אולם בפרשת העסקה ברומניה היה סיפור אחר. בינואר 2007 הציג גור בפני ראשי אפ"י אירופה מגרש בן 35 דונם בבוקרשט, שהיה חלק ממתחם בן 160 דונם. בעלי המתחם, חברת לרומט, שאחד מבעליה הוא מאיר בוקריס, נתנו בלעדיות לקבוצת אנגל לרכוש את המתחם כולו. בפברואר 2007 בוטלה הבלעדיות, והמתחם היה חופשי למכירה לאחרים. ואכן, בסופו של דבר קנתה אפ"י אירופה את המתחם ב-78 מיליון אירו, אז כ-460 מיליון שקל. התביעה העיקרית של גור הייתה לקבל 0.75% מסכום זה, כ-3.5 מיליון שקל.
האם גור היה מתווך וסייע באופן פעיל לעסקה? העדויות בעניין זה, קבע השופט, סותרות מהותית זו את זו. גור סיפר בין היתר על פגישה עם נציגי אפ"י, שנערכה באפריל 2007 בבית קפה ברעננה, ובה סוכם בעל פה שיקבל דמי תיווך של 0.75% מהיקף העסקה. הוא גם הציג חילופי אי-מיילים בין בכירי אפ"י, שמהם עולה כי אכן התחייבו לתת לו דמי תיווך. גור גם סיפור על מעורבות פעילה שלו במו"מ.
ראשי אפ"י, ובהם חי וחוור, הציגו סיפור אחר לגמרי. הם אמרו שלא נחתם שום הסכם תיווך, גור לא היה מעורב במו"מ ולא סייע לעסקה.
"אני מתקשה לתת אמון בדבריו של גור"
השופט ארנון העדיף את גירסת אפ"י אירופה. לדבריו "אני מתקשה לתת אמון בדבריו של צבי גור...התגלו סתירות רבות". לכן, דחה את התביעה לדמי תיווך על עסקה זו. כן דחה תביעה של גור לחייב את אפ"י אירופה בפיצויים עונשיים של 500 אלף שקל, שהיו חלק מהסכום שתבע.
יצא שכרו בהפסדו
גור אמנם יקבל כ-100 אלף שקל (כנראה קצת יותר) דמי תיווך בעסקת צ'כיה, אך בסיכום יצא וידיו על ראשו, בהפסד של 100 אלף שקל. זאת, משום שהגיש את התביעה לא רק נגד אפ"י אירופה, אלא גם נגד שלוש חברות נוספות בקבוצת אפריקה-ישראל, וגם אישית נגד די דוד חי וראובן חוור (הוא תבע אישית גם את נוטה, אך תביעה זו בוטלה בהסכמה לאחר פטירתו). השופט ארנון קבע שאין לחייב את המנהלים אישית בדמי תיווך, ואין גם מקום לחייב את שלש החברות האחרות בקבוצה, שלא היו מעורבות במו"מ. הוא חייב את גור לשלם שכר טרחת עורכי-דין לשני המנהלים ולשלוש החברות, וכך יצא שכרו בהפסדו.
הלקחים
לקחים אפשריים מפסק דין זה:
- יש לחשוב שוב ושוב אם להגיש תביעה לדמי תיווך, כאשר אין הסכם מפורש בכתב בין הצדדים. לעתים קרובות לא די בדוא"ל או בניירות דומים;
- אל תתבעו אנשים וחברות ללא צורך. אתם עלולים להיות מחויבים לשלם שכר טרחת עורך דין לכל מי שתבעתם ואינו צד בעניין;
- תביעה יש להגיש נגד חברה, ולא אישית נגד מנהליה, חוץ ממקרים מיוחדים.
