בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
מלחמת ששת הימים [צילום: מיכה חן/לע"מ]
|
|
|
ממשל חדש לישראל: ב. מדוע אין מפיקים לקחים (פרק 19)
|
|
|
|
תרבות ביטחונית שקרית (ב)
|
הכנת צה"ל לקראת מלחמת ששת הימים; הרמטכ"ל יצחק רבין התנגד למבצע "מוקד" ולא תִפקד לפני מלחמת ששת הימים ובמהלך המלחמה; מדוע הצליח מבצע "מוקד"?; רבין מנע ביצוע תחקירים אחרי מלחמת ששת הימים וגרם לאי הפקת לקחים; חיל האויר "לא סיפק את הסחורה" במלחמת יום הכיפורים וב-7 באוקטובר 2023 בטבח בעוטף עזה; ראשי אוניברסיטת תל אביב מנעו הרצאה על חקר מלחמות; התנגדות לחשיפת האמת על מלחמות בכל מוקדי האליטות הישראליות
|
יצחק רבין וקודמיו הכינו את צה"ל למלחמת ששת הימים
|
|
אלוף בדימוס חיים הרצוג, לשעבר נשיא המדינה, כתב בספרו, עם כלביא יקום – מלחמות ישראל-ערב תש"ח-תשס"ה, שיצא לאור, אחרי מותו של הרצוג, במהדורה מחודשת ומעודכנת על-ידי אלוף בדימוס שלמה גזית: "תוצאות המלחמה (ששת הימים) הצדיקו שנים של עמל מפרך שהשקיעו מפקדי הכוחות המזוינים בישראל וגם העידו על מלאכת תכנון יעילה מאוד שנעשתה במטה הכללי של צה"ל" (עמ' 183). אל"ם ד"ר פעיל כתב: "מבחינה צבאית הייתה מלחמת ששת הימים המלחמה המוצלחת ביותר של מדינת ישראל ביובל הראשון לקיומה, מבחינת ההישגים המדיניים". 1 אם הערכתם של הרצוג, של גזית ושל פעיל מבוססת, הרי התודה מגיעה בעיקר ליצחק רבין, שבשנים שלפני המלחמה היה ראש אג"ם ורמטכ"ל, תוכניותיו הופעלו במלחמה, והצבא שהכין הכריע את האויב. המחקר מעלה, שהתוצאות אומנם היו מעבר לכל הציפיות, אך הן נבעו לא בגלל תפקודו המצוין של צה"ל, ושברוב הקרבות צה"ל תִפקד באופן כושל, מן המטה הכללי ועד מפקדי הגדודים לפחות. בייחוד היה גרוע התפקוד של הרמטכ"ל רבין, שבניגוד לפרסומים, לא הוא היה האיש שקיבל החלטות בצה"ל, לפני המלחמה ובמהלך המלחמה.
|
לכאורה חיל האויר של צה"ל הביא את הניצחון במלחמת ששת הימים כאשר שעה לאחר פרוץ המלחמה, ביום שני 5 ביוני 1967, השיג במבצע "מוקד" הכרעה, ושאר ששת הימים היו בבחינת ניצול הצלחה ומרדף אחרי אויב בורח, כמו פרשת מלחמתו של גדעון במדיינים בספר שופטים. 2 הכרעה זאת נבעה בעיקר בזכותו של אלוף משנה יוסף נאור שפיתח את תחום הלוחמה האלקטרונית והמכ"ם, וזמן קצר לפני פרוץ המלחמה פיתח את מתקן ה"רקפת" שאִפשר למטוסים להגיע ליעדיהם מבלי שהתגלו, ועל כך זכה תוך המלחמה בפרס ביטחון ישראל. 3 ליצחק רבין לא היה בהשג הזה חלק ונחלה. בכנס סגל פיקוד בכיר בסוף שנת 1966 התקיים דיון על המלחמה הבאה. מפקד חיל האויר דאז, האלוף עזר ויצמן, אמר שחיל האויר יפעל בפתיחתה לפי תוכנית "מוקד". הרמטכ"ל רבין ביטל את דבריו באמרו שטילים חדישים נגד מטוסים יפילו את מטוסינו בדרכם לחצי האי סיני וללב מצרים עוד באל-עריש. לפני המלחמה, רבין – שבמלחמת העצמאות לקה בטראומה קשה – הותקף בפוסט-טראומה, אושפז בבית חולים וקיבל שוֹקים חשמליים. ויצמן, שמילא את מקומו לזמן קצר, קבע שחיל האויר יפתח במלחמה, ומשה דיין, שנתמנה לשר ביטחון במקום לוי אשכול, לא שינה את התוכנית. 4 רבין מילא תפקיד רמטכ"ל עוד חצי שנה לאחר המלחמה. הוא דאג שבצה"ל לא יתחקרו כלל את מלחמת ששת הימים כדי לא לחשוף את תפקודו לפניה ובמהלכה. 5 כך נוצרה מורשת שלילית שחיל האויר של צה"ל הוא הטוב בעולם; הוא ירתיע כל אויב בעתיד, והוא ינטרל אויבים שלא יורתעו. באוקטובר 1973 התברר שמצרים וסוריה לא הורתעו ופתחו במלחמה שבה חיל האויר של צה"ל לא סיפק את הסחורה. אחרי מלחמת יום הכיפורים מפקדי צה"ל לרבות הרמטכ"ל מרדכי גור, ראש אמ"ן שלמה גזית ומפקד חיל האויר בני פלד, אימצו את מורשת רבין ולא תִחקרו אותה וממֵילא לא הפיקו את לקחיה. התוצאה, גם במלחמות הבאות חיל האויר לא סיפק את הסחורה בקרבות היבשה וב-7 באוקטובר 2023 הוא לא פעל כלל. ומכאן מסקנה: לא רק שרבין וקודמיו לא הכינו את צה"ל לקראת מלחמת ששת הימים, אלא שמורשתו של רבין המבוססת על שקרים באה כדי להסתיר את הדחתו מתפקידו הפיקודי שלוש פעמים בשנים 1947–1948, את בריחתו משדה הקרב כמפקד חטיבת "הראל" בקרב שיירת הדמים בשער הגיא ב-20 באפריל 1948, 6 את התמוטטותו ואשפוזו לקראת מלחמת ששת הימים ואת הסכמתו להסכם אוסלו באוגוסט 1993 במצב פוסט-טראומטי. 7
|
סיכום ביניים: התנגדות מובנית לחשיפת ליקויים
|
|
הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים איתר התנגדות תוקפנית לחשיפת ליקויים, וטיפוח תרבות מיתולוגית, ולא רק בקרב הנוגעים בדבר, ושל אלה שעלולים להיפגע. התנגדות לחשיפת ליקויים התגלתה מצד אלה העומדים בראש מערכת הביטחון, המערכת הפוליטית, אמצעי התקשורת, ואפילו באוניברסיטאות, לרבות באוניברסיטת תל אביב, שהעומדים בראשה מנעו בשנת 1989, ברגע האחרון, קיום הרצאה שלי על חקר מלחמות במכון להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים והרעיונות שיזם פרופ' זאב בכלר. הנשיא והרקטור דאז תֵּרצו את המהלך האנטי אקדמי שלהם בכך שאני מתכוון לפגוע באנשים. הסתבר לי שהם נהגו כך בלחצם של פרופ' יהודה ואלך, שפחד כי אנתח את הדחתו מתפקידו במבצע קדש, ושל מאיר פעיל שפחד כי אחשוף את עלילת הדם שפרסם על הקרב בדיר יאסין. כיוָן שפעלתי על-מנת לקיים את ההרצאה, ואף נכתב על כך מאמר ראשי, ביקורתי ביותר, בידיעות אחרונות, ראשי האוניברסיטה הודיעו לי שרגלי לא תדרוך יותר באוניברסיטת תל אביב. התנהגותם מלמדת כי לא חקר האמת העסיק את ראשי האוניברסיטה, אלא נִטרול האיום על המוסד, שהם עומדים בראשו. הניעו אותם גורמי יסוד שהניעו את האינקוויזיציה הקתולית בימי הביניים ואת שלטונות ברית-המועצות: אמת איננה הבנה של המציאות, אלא הגנה על הקיום. מכאן התקדמנו לפיתוח תאוריה שתסביר את התופעה. _________________________ בשבוע הבא: תיאוריה להבנת מקורותיה של תרבות השקר; המתודה של פיתוח התיאוריה; שושלת היחסין ההיסטורית של עקרון השרידות; שתי הנחות יסוד של התיאוריה; תרבות השקר מובנית במציאות; חשיבות חשיפת מנגנון תרבות השקר.
|
1. הספרייה הווירטואלית של מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 10 ביולי 2008. 2. ספר שופטים, פרק ו' עד פרק ח'. מוזכר במזמור תהילים פ"ג, י"ב. 3. סדרת ראיונות מוקלטים עם יוסף נאור. 4. סדרת שיחות עם עזר ויצמן. 5. סדרת שיחות עם הרמטכ"ל והשר חיים בר לב, שבפרוץ המלחמה ובמהלכה היה הרמטכ"ל בפועל. 6. ראו סדרת ספָרַי "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות" שעד כתיבת שורות אלה פרסמתי 12 כרכים. הכרך העשירי עוסק בבריחת רבין. 7. ראו מהדורה רביעית מורחבת של ספרי "קריסה ולקחה", הוצאת שרידות 2003, שער רביעי, מקץ עשרים שנה, עמ' 307–407.
|
|
תאריך:
|
05/01/2024
|
|
|
עודכן:
|
05/01/2024
|
|
אורי מילשטיין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
הירונימוס
|
5/01/24 13:20
|
|
|
|
צנחן
|
8/01/24 06:58
|
|
2
|
|
יהל
|
8/01/24 14:22
|
|
חלק ראשון של הסדנה החודשית של הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים, המתקיימת מדי יום חמישי אחרון בחודש בספרייה הציבורית "לדורות" בלוד. הפעם עסקה הסדנה במחדלים המודיעיניים במלחמת יום הכיפורים שחזרו על עצמם ב-7 באוקטובר. בסדנה הפעם התפתח עימות בין שני אנשי מודיעין בכירים: תת-אלוף (מיל') יוסי קופרווסר, שטען כי ב-7 באוקטובר חברו באופן כאוטי שלושה כשלים שהפילו את המערכת, וסגן אלוף בדימוס אלי דקל, שהוא מומחה עולמי לצבא המצרי, שטען כי המחדלים בשני המקרים נבעו מחוסר מקצועיות של ראשי אגף המודיעין של צה"ל בכל שנותיו.
|
|
|
מפקדי מחלקת היסטוריה של צה"ל וחוקריו הם שרלטנים; השקרים על מספר הערבים שנהרגו בדיר יאסין; ד"ר אלוף משנה בלתי אמין - אדם בלתי אמין שאין לסמוך על דיווחיו; הגרסאות הערביות אמינות יותר מהעבריות; התרבות הביטחונית השקרית קורסת לנגד עינינו
|
|
|
בצה"ל לא הפיקו לקחים מליקויים לוגיסטיים; במלחמת העצמאות לא היה מצור על ירושלים, כפי שכתבו ההיסטוריונים ורוב הישראלים מאמינים, אלא הייתה בעיה לוגיסטית; במלחמת יום הכיפורים, בעיות לוגיסטית כמעט מנעו את צליחת תעלת סואץ; במלחמת לבנון הראשונה, בעיות לוגיסטיות מנעו את ביצוע המשימה האסטרטגית; בגלל אי-הפקת לקחים לוגיסטיים הצליח ארגון החמאס לבצע את תוכניתו ב-7 באוקטובר
|
|
|
מקצוענות צבאית; רמה נמוכה של הפלמ"ח וצה"ל במלחמת העצמאות; דוד בן-גוריון ויצחק רבין הם האשמים העיקריים בתרבות של אי-הפקת לקחים הנוהגת בצה"ל; אי-העברת מידע המצוי באמ"ן ליחידות הקרביות; ליקויים מודיעיניים בקרב המיתלה ב"מבצע קדש", בקרב "החווה הסינית" במלחמת יום הכיפורים ובקרב עין זחלתא במלחמת לבנון הראשונה, ובאי-שיתוק ירי טילים ממחילות שבטבע במלחמת לבנון השנייה; האלוף עמוס ידלין כמשל לתרבות ביטחון ירודה ומסוכנת
|
|
|
כשלים מודיעיניים במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים; הקונספציה המודיעינית הופרכה אך לא ננטשה; ראש אמ"ן אחרי מלחמת יום הכיפורים, האלוף שלמה גזית, פקד לא לעסוק בחשיפת ליקויים ובהפקת לקחים; לברית המועצות היה סוכן בצמרת הביטחון של ישראל; תרגילים מודיעיניים שיצאו משליטה; הנזקים שגרמו הבכירים הכושלים שמחדליהם לא נחשפו; גיוס סוכני השפעה בשרות ארה"ב; הֶעדר תרבות של הפקת לקחים גרם ישירות לטבח בעוטף עזה
|
|
|
|