במלתעות הקללה

באימי התחושה הכבדה החודרת
אל הלב המשונן כגוש אבן קוצני
הכאב מעלה עוצמת רגש מאכלת
מתפרצת ותוקפת בזעם אדיר וקולני

בשיטנא כעורה שהולכת ועולה
בחדרי חדרים של הנפש המיוסרת
תחושה מצמררת ממאירה וחולה
מתישה ומזניקה אליל מולך הרסני

האני שבו פוגע אותו דיכפין שכך זמם
בשחצנות ובזחיחות הכניע לכף רגל למדרס
לא יבין לסערה שקמה לא ידע למה גרם
עד הגל שבו יפגע יצמיתהו למרמס

הכבוד שותת הדם שוכן בנפש אומללה
את זרועותיה לכל עבר תניף באיום כמאכלת
תתקפל ותתעטף במלתעות של הקללה
מהרסייך מתוכך קמו את אימי ארץ מולדת

להמתין ולהקיז את הרוש- הרעל הנוזל
בעורקים החבויים בורידים של זה הגוף
ברכות של השכינה בנוחם יד של הגואל
כתינוק של יום ירגיע אני כאן בן לא תסוף

אל תנוח אל תשקוט יש לפעול ועוד היום
לא הכל האל ממעל יסדיר ימחק כאן בחתף
קח יוזמה בעצמך פעל בחכמה אתה יכול
אתה יודע לשנות היסטוריה, לא תקבע בדף

אכן כן דף נקי פתחת בהיסטוריית העמים
אמנם אתה לבד פעלת ומעט עזרה מאלוהים.