בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הרב הצבאי הראשי נותן למושג חופש הדת פרשנות משלו, שבינה ובין דמוקרטיה ליברלית אין ולא כלום. גישה יותר פטרוניסטית מזו אין!
|
הרב רונצקי מנווט להשקפתו [מחלקה ראשונה]
|
|
|
|
|
"חופש דת הוא אחד מהעקרונות המקודשים ביותר בדמוקרטיה הליברלית. אולם במסורת הפוליטית המערבית המשמעות המרכזית של חופש דת איננו רק החופש מדת, אלא גם החופש לדת" ("יש אתאיסטים בשוחות הקרב?" מאת ארז אשל, Ynet 4.2.08).
החופש לדת בדמוקרטיה קיים בתחום חירויות הפרט, ולכל אזרח חופש האמונה וחופש הפולחן. חופש האמונה אינו מקנה כל זכות למישהו לעסוק בהטפה דתית, ובטח לא בסביבה הנכפית על אדם. חמור מכך הוא העיסוק בהטפה דתית בצבא. חמורה שבעתיים היא ניצול המערכת הצבאית לקידום אמונה דתית. הרב הצבאי הראשי נותן למושג חופש הדת פרשנות משלו, שבינה ובין דמוקרטיה ליברלית אין ולא כלום.
"במשך שנים חטא הצבא בהכחשת הרגשות הדתיים של חיילים שאינם דתיים, וכך באמצעות סקטוריאליזציה של היהדות פגע בחופש הדת של רבים מהם" (שם).
הבנתם את זה? "חופש הדת" זה לעזור לחילוני להשתחרר מ-"הכחשת הרגשות הדתיים".
הבנתם את זה? הרב הצבאי הראשי נותן למושג חופש הדת פרשנות משלו, שבינה ובין דמוקרטיה ליברלית אין ולא כלום. גישה יותר פטרוניסטית מזו אין.
"אולם מלבד העניין הדמוקרטי העמוק, יש סיבות כבדות משקל נוספות לתמוך בפעולותיו של הרב רונצקי ערב המלחמה בעזה. השיח שניהל עם הלוחמים שירת לא רק צרכים דתיים של חלקם, אלא גם את הצרכים הפסיכולוגיים של רובם".
בתפישה הדתית האורתודוכסית רב הינו גם מחנך וגם פסיכולוג. הרמטכ"ל בשתיקתו, נותן יד להפיכת הצבא לגוף דתי אורתודוכסי.
ממשלת ישראל וכנסת ישראל צריכים לנער את עצמם, ולעשות סדר בצבא. החינוך לחיל חינוך (כן, יש כזה), הפסיכולוגיה לפסיכולוגים, ושירותי דת ופולחן לרבנות הצבאית. כן, שירות לחיילים הרוצים בכך, ולא ניצול חרדת הלוחם להטפה דתית.
"פחד אלוהים" וזאת למה? שהרי אותו "היגיון" תקף גם בעוד מערכות, מערכת החינוך לדוגמה. מה המרחק למינוי רב ראשי למערכת החינוך הממלכתית, ורב לכל בית ספר?
ומתי ימונה רב לכנסת, שהרי גם הח"כים החילוניים הנם בעצם דתיים, רק שאינם יודעים זאת עדיין.
כל המעשה הזה מתאפשר בגלל כשל מתמשך של מערכת החינוך הממלכתית לחנך לדמוקרטיה. אין כל השקעה בתחום, וכל ידיעתם והבנתם של בוגרי מערכת זו מסתכמת בלימוד דל של מבנה השלטון ומנגנון הבחירות.
ליברליות ודמוקרטיה אלו מילים שרוב הציבור משתמש בהן ללא כל ידע מה משמעותן. הבורות בתחום הינה כר פורה להשתלטות של אידיאולוגיות טוטליטריות לרבות דת.
|
תאריך:
|
09/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
09/02/2009
|
|
איתן גנור
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
חייל שמכיר את המצ
|
10/02/09 02:28
|
|
|
|
איתן גנור
|
11/02/09 15:48
|
|
2
|
|
טהורת המידות
|
10/02/09 07:44
|
|
|
|
איתן גנור
|
11/02/09 19:21
|
|
|
|
טהורת המידות
|
13/02/09 10:48
|
|
3
|
|
מטאטא
|
10/02/09 11:14
|
|
|
|
איתן גנור
|
11/02/09 19:32
|
|
לאחר שבועות של טריקים ושטיקים, ספינים והטיות בוטות של פוליטיקאים ופרסומאים - הגיע הזמן לבחור. לאחרונה פורסמו מספר כתבות של עיתונאים בכירים בשמם של "מומחים". ארי שביט גבה עדויותיהם של כתריסר "מומחים" שהעידו שציפי לבני "חלולה" (הארץ, 4.2.09). מצער שאותם ממליצי אופי נמנעים מלהזדהות. אפשר גם אחרת. בשבועות האחרונים שוחחתי עם עשרות אנשי כלכלה בכירים. רובם טענו כי מבין המתמודדים לראשות הממשלה לנתניהו יש את המשנה הכלכלית הטובה ביותר. להלן מספר חוות דעת ממומחים שיש להם את היושר והאומץ לומר את דעתם בגלוי:
|
|
|
נכון לרגע זה, ט"ו בשבט התשס"ח, אי-אפשר לדעת למי יצביעו רוב אזרחי ישראל. דבר אחד אפשר לומר בבירור: את רוב הקולות בבחירות האלה תקבל מפלגת המיואשים. בלי רשימה, בלי מצע מסודר ובלי קמפיין זהו הציבור הגדול ביותר במדינת ישראל היום.
|
|
|
ממשלת ישראל החליטה לצאת למבצע "עופרת יצוקה" שישה שבועות לפני מועד הבחירות הכלליות לכנסת. על-פי גורמי ביטחון בישראל, עובדה זו הייתה אחת הסיבות לכך שחמאס הופתע מן המבצע. על-פי גורמים אלו, העריך חמאס שישראל לא תצא למבצע צבאי – ודאי לא בהיקף כזה – לפני הבחירות ולפני הקמתה של ממשלה חדשה בישראל. מן הראוי לציין שהערכה זו לא הייתה נחלתו של חמאס לבד. פרשנים רבים בישראל אמרו בימים שקדמו למבצע עופרת יצוקה כי ישראל נמצאת - למעשה אם לא להלכה - במעין פסק זמן ותקופת שיתוק וכי לא סביר כלל שממשלת מעבר תנקוט, בעיצומה של מערכת בחירות, יָזמה מדינית או ביטחונית של ממש.
|
|
|
שילוב של גורמים הוביל לעניין הרב שמגלים בארץ ובעולם לסוגיות החוק הבינלאומי כפי שהן באות לביטוי בהיבטים השונים של מבצע "עופרת יצוקה" בעזה. עם גורמים אלו נמנים בין היתר מעמדה המדיני, האמורפי משהו, של רצועת עזה; הבעיה של החלת כללי מלחמה בלחימה אסימטרית בין צבא מודרני לקבוצות גרילה עירוניות; תפקידה של מועצת הביטחון של האו"ם; המעורבות של מדינות אירופיות ומדינות אחרות בניסיונות ליישב את הסכסוך בין ישראל לפלשתינים; המעורבות האינטנסיבית של ארגונים לא ממשלתיים בעזה; הסיקור הנרחב על המתרחש בעזה כפי שהוא מובא בעיתונות העולמית וברשתות הטלוויזיה הערביות; התפקיד המתרחב והולך של השיח המשפטי בחברה הישראלית ובצה"ל, וניסיונות של ארגונים פלשתינים ותומכיהם לתייג את מבצע "עופרת יצוקה" ואת הטקטיקות של ישראל כבלתי חוקיים.
|
|
|
האתגר לחזית האזרחית, ברמה הלאומית, במהלך מבצע "עופרת יצוקה" היה מוגבל למדי. אומנם ברמה האישית, אלה שניזוקו, במעגלים המידיים והקרובים, חוו ללא ספק חוויה קשה, אולי טראומטית, אולם במבחן כללי – ציבורי, בראייה מדינתית ואפילו בראייה אזורית של הקהילות בטווחי הפגיעה, היה האיום הממשי על האוכלוסיה האזרחית מצומצם יחסית, לא רק במבחן מספרי השיגורים, 1 אלא גם במבחן הפגיעות והנזקים הישירים והעקיפים: שלושה הרוגים, 13 פצועים קשה ובינוני, כמה עשרות פצועים קל ועוד כמה מאות שנזקקו לטיפול בשל חרדה. 35 משפחות פונו מבתיהן לאחר שניזוקו מרקטות. גם שגרת החיים בדרום הארץ, באזור כיסוי הרקטות, נפגעה חלקית בלבד. השיבוש הבולט היה בהפסקה הארוכה של הלימודים במוסדות החינוך. מנגד, היה שיעור ההתייצבות הממוצע לעבודה במפעלים בדרום יותר מ-85 אחוזים. 2 היקף הפינוי העצמי של תושבים מהדרום היה זניח. לא היה צורך בפינוי יזום או ב"ריענון". התנהלות האוכלוסיה הייתה בדרך כלל מאופקת, סדורה וממוקדת, ותרמה בכך לשיעור הנמוך של נפגעים. בכל ממד של השוואה, אם מול התחזיות המאיימות, כמו שהוצגו לציבור לפני העימות, אם מול מה שהתרחש בצפון במלחמת לבנון השנייה (ממוצע יומי של 140 רקטות תקניות ששיגר חיזבאללה) ואם מול פוטנציאל האיום הכולל הקיים על העורף, בתרחיש של עימות רב-חזיתי, עברה על החזית האזרחית סערה תחומה, גם אם זו הועצמה באופן מלאכותי משהו על-ידי התקשורת.
|
|
|
|