האמת ועובדיה

"אתה משדר אמינות, ועל כן ברצוני לשאול בדעתך: האם אתה חושב שהרב עובדיה יוסף היה כנה בפרשת הרשעת דרעי?" - בלשון זה פניתי השבוע לרב אליהו קאופמן, בעל טור בעיתון האינטרנטי מחלקה ראשונה, רב אורתודוקסי, סופר ועיתונאי.

"אינני מתחמק מתשובה" הגיב נחרצות הרב קאופמן, "אך באמת קצרה היריעה מלהשיב ברורות. בכל אופן בפרשת הרשעת דרעי העמדה של הגר"ע יוסף הייתה יותר מורכבת מאשר תמיכה חד-משמעית בדרעי, כפי שהוצגה ע"י ש"ס כלפי חוץ. היו עוד מחלוקות וטענות של הגר"ע יוסף על דרעי ב"ימיו הגדולים" מחוץ לפרשת ההרשעה. בעתיד עוד תיקרא ממני- בע"ה, בנושא. פנה לאימייל שלי ואולי ארחיב".

הנושא שעליו התבקשתי מהרב קאופמן לפנות לאימייל שלו- אינו מבחינת נושא אישי, ועל כן אני מפרסם להלן את תשובתי אליו:

שלום הרב קאופמן,

האמת אינה צריכה יריעה לא ארוכה ולא קצרה, בעוד "עמדה" מבטאת היא דעה שיכולה להיות לכאן או לכאן ולכן העמדה כהיא זו ולעולם אינה יכולה לבטא "אמת". זו הבעיה בעינה: הרב עובדיה ביטא את עמדתו בפרשת דרעי, ועמדתו, כן, יכולה להיות לכאן או לכאן.

לפני מעל לעשר שנים, בעיצומה של פרשת דרעי, שלחתי מכתב לרב עובדיה יוסף בנידון, מכתב שלא הצליח לפלס את דרכו אליו, כי הרי אפילו אנשים בשר ודם אינם יכולים בדרך הטבע לפלס את דרכם אליו, אבל לפני עשר שנים הייתי איש תמים וחשבתי אחרת. ולאחר התנסות ארוכה ומרירה היגעתי למסקנה כי אין דרך לשום דעה שתפרוץ את הדרך לפוסק הדור ותגיע אליו- תהא כנה אשר תהיה. רק אז החלטתי להפקיד את מכתבי ברשת ולפרסמו ברבים. כך אגב היכרתי את הרשת והתחלתי לכתוב ולפרסם מאמרים...

אני חוזר ואומר הרב קאופמן: קראתי מפרי עטך הרבה מאמרים וכן אתה איש ורב שמשדר אמינות, על כן אנא ממך אל תעטוף את האמת ב-"עמדה", כי עמדה מבטאת דעה וכן היא צריכה יריעה, בעוד לאמת אין צורך ביריעה; צריך רק להצביע על האמת באצבע או באמצעות מילה פשוטה, אפילו אין צורך בניסוח... כדוגמה, אביא לך להלן את הקטע הרלוונטי במכתב שדיבר על ניסוח האמת הקשורה בפרשת דרעי, ניסוח הנדרש מאיתנו ע"י התורה- כפי שהבנתי אז את התורה, ועד עכשיו אני ממשיך עם התורה באותו קו הבנה.

להלן איפוא קטע נבחר מהמכתב:

"... ברשותך אמשיך, כבוד הרב עובדיה, במצוות ביעור ספק: מדוע לא נשמע קולך הברור והחזק בפרשת אריה דרעי?

אם הוא זכאי, אזי משמעות הדבר, שנפש טהורה אב למשפחה ואיש יהודי, נזרק מאחורי הסורגים על לא עוול בכפו. קול זעקה צריך להשמיע. מחובתך להשמיע. כי העניים נשואות אליך כבוד הרב. ואם זה יוביל למהפכה של ממש במדינת ישראל - שיוביל; זהו רצונו של הקב"ה. עלינו לומר את האמת, והשלך על אלוהים, סמוך עליו.

תאמר את האמת ואל תחשוש למה שיבוא בעקבותיה, הוא הוא אלוקים שידאג לזה. אסור לנו לפקפק בזאת אפילו ברמז, חובה עלינו להראות את זאת, חובה עלינו לא להשאיר ספק בנידון בליבם של האחרים.

ואם הוא אשם, ואני מדבר על העניין האישי לא הציבורי, אם בתיק האישי הוא אשם, או-אז גם קול ברור וצלול צריך להשמיע, מבלי להשאיר מקום לספק שבספקות. חילול השם הוא אם לא ייעשה כך. קידוש השם הוא אם תבטח בה' ותאמר בגלוי את האמת.

ואל תאמר אין זה מתפקידי ועבודתי להבין ולהכריע במצב. לא כבוד הרב! זו עבודתך וזה תפקידך; כי העניים נשואות אליך. ואם למען זה צריך לעיין ולקרוא באלפי עמודי פרוטוקול ראיות והוכחות, אזי זוהי התורה בכבודה ובעצמה.

חילול השם הוא להשאיר את המצב במתכונתו הנוכחית, כאשר אתה יוצא ונכנס לדרעי או נכנס ויוצא מדרעי. כאשר צריך ללמוד מחכמי הפוליטיקה את רזי ההכרזות היוצאות מפיך בנוגע לנושא, וזה נתון תלוי ומשתנה לפי המצב של אנשי דרעי בש"ס, של אנשי ישי בש"ס, או במצב הפוליטי בכלל של ש"ס בממשלה, בציבור, בכנסת, או אצל מינה צמח. אנא כבוד הרב, סלח לי על הערה זו: מצב זה הוא רחוק מקידוש השם ברבים.

אתה אחד מחשובי הפוסקים בדורינו; אתה פוסק כבוד הרב, וכאן נדרשת פסיקתך, כי הנושא הזה פורסם ועלה לכותרות, וגם האיש הינו אישיות ציבורית ובעל עמדה בש"ס, שס שאתה מנהיגה והאחריות כלפי שמים וארץ מוטלת עליך, שאתה מרצונך הטוב לקחת על עצמך.

אנא כתוב פסיקה ואפילו בלשונם, וככתבם. קח בחשבון את כל הראיות הנגלות והנסתרות וצא בפסיקתך לעולם. פסיקה רחבה מנוסחת ובלשונם- ביכולתה להסיר אלפי ספיקות ועלוקות מלב רבבות יהודים; יהודים באשר הם.

תורתינו הקדושה עזרה לנו, כאשר פטרה אותנו משיקול הדעת באמירת האמת. היא הורידה מעלינו בזאת את מלוא העול והאחריות המוטלים על כתפינו, באשר למה שיהיה היום ובמיוחד מחר עקב אמירת האמת.

אל תחשוש בן אדם, תאמר את האמת ואל תחשוש. תאמר אותה במלואה, אל תהסס באומרה, ואל תגמגם באמירתה.

אל תחשוש מאמירתה כי מה יהיה מחר... אלוקינו הוא המתכנן של מחר; אלוקינו הוא האחראי על המחר; והטוב בעיניו יעשה". (סוף ציטוט).