הטור של פריצי

יש לנו מספיק לקחים כדי לדעת שזו שטות לסמוך על בכירי צה"ל כאילו שהם יודעים מה שהם עושים, כאשר עינינו רואות אחרת וההיגיון הפשוט שלנו מזהיר וזועק. 1973 הייתה דוגמה בולטת ולבנון הייתה ההמשך. בכל המקרים הללו התברר שהטוראים התריעו מראש על מה שהמפקדים לא הבינו. אז הנה זה שוב חוזר: לפני 3 שבועות נשלחה לרמטכ"ל פניה והתראה על הזנחה ("משכורת לקצינים בכירים") . הוא אפילו לא טרח לענות, מה שמעיד על רמת התפקוד שלו ושל לשכתו. אז להלן תזכורת. היא נשלחה אליו השבוע. כי באירוע הבא או באוטובוס הבא שיתפוצץ, הכתובת תהיה ברורה, וגם לא נזדקק לוועדת חקירה.

לכבוד הרמטכ"ל, בני גנץ.

הנדון: אי-מענה לפנייתי אליך בנושא הפקרת הגבול באזור צפון הנגב

ביום 13 לינואר 2014 שלחתי לך מכתב בדבר הפקרת גדר ההפרדה באזור צפון הנגב (אזור מיתר/ סנסנה/ דביר). לא נתקבל מענה לפנייתי וככל הידוע לי הגדר לא תוקנה והגבול פתוח ומופקר.
אתה קיבלת ממני ומאזרחי המדינה הרבה מאוד כסף וסמכויות אדירות, ומצופה ממך לטפל במה שמונית על שמירתו. סגירת הגבולות וגדר המערכת היא חלק לא מבוטל מזה. כמו-כן, אתה אמור לענות למכתבים הנשלחים אליך. יש לך לצורך זה לשכה רחבה וגדולה, ואין סיבה מדוע אפילו לא התקבל אישור לקבלת מכתבי.
אבקש כעת טיפולך הדחוף בפרצה ותשובה למכתבי מינואר שהעתקו מצ"ב בשנית.

בכבוד רב

אברהם פריד - פריצי

בעיתון סיפרו שהחרדים מנהלים מו"מ עם צה"ל בנוגע לגיוסם, ושהמנהיג החרדי-ליטאי שטיינמן הסיר התנגדותו לגיוס והורה להגיע להבנות עם צה"ל. נרגש ונרעש חבשתי מייד כיפה ומיהרתי לשערי העיר, אבל המשיח וחמורו לא נראו שם. גם לא אברכים בדרכם ללשכות הגיוס.

כל מי שמאמין שרבני החרדים יסכימו לגיוסם אינו מבין את עולם הגטו. כל רב יודע שברגע שבחוריו יצאו מטבעת החנק שלהם המורכבת מחוסר מקצוע והשכלה, מאי-הכרת הסביבה ומהעדר כל ביטחון עצמי, הם יימלטו מהגטו שלו בשמחה. מרגע שצעיר חרדי יתגייס וישרת ביחידה צבאית כלשהי, יפגוש בני גילו מרקעים שונים ויחיה עימם 3 שנים, רוב הסיכויים שעיניו ייפקחו והוא יתחיל להבין. כבוגרי ישיבות חרדיות הם אולי בורים, אבל הם אינם מטומטמים. הם יבינו מהר מאוד מדוע רבניהם סגרו אותם בגטו, כיצד הפכו אותם לווסאלים ולעובדי אלילים, ומדוע רבניהם מנעו מהם אפשרות להתפתח.

ולכן, כל עיתונאי שמספר לכם שהרבנים החרדים מנהלים כעת מו"מ על הגיוס הוא לכל היותר תמים. הרבנים החרדים ידברו עם הנהגת צה"ל רק לאחר שאברכיהם יגויסו בפועל, יולבשו מדים, ישובצו ביחידות צה"ל, ישרתו עם חיילים ויגלו שזה אפשרי לשרת, ואפילו ליד חיילות. אגב, האם ראיתם ח"כ חרדי שוויתר על כסאו כי הוא יושב במליאה ובועדות הכנסת ליד נשים ושומע את קולן? וכי ראיתם ראש-ישיבה כלשהי שלא בא למשרד החינוך לקחת את הכספים והתמיכות רק בגלל שאת הצ'ק נותנת לו פקידה? לכן, רק כשיהיה ברור לרבנים שצה"ל והמדינה החלטיים בנקודה זו ומגייסים תלמידי ישיבות בלי להתרגש, רק אז הם ינהלו מו"מ כדי להגיע להסכמות על הקלות בתנאי השירות ועל שמירת הכשרות. עד אז הם מנהלים מו"מ רק על שיטות להשתמטות.

נכון להיום בוטלו חוקי ההשתמטות וקיימת חובת גיוס מלאה, אבל הממשלה מפחדת ומנסה להעביר חוק השתמטות חדש. אז הגיע הזמן שלנו לומר אנו לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשותפו האדון יאיר לפיד שאנו מתעקשים עכשיו על קיום התחייבותם לחלוקה שווה בנטל. נמאס לנו מהשקרים, נמאס לנו מההסדרים הפוליטים המסריחים, ובהחלט נסמן את יאיר לפיד כגדול השקרנים והרמאים של העידן הפוליטי הנוכחי, אם שוב יתקבל בכנסת חוק שיאפשר השתמטות חדשה. הרי בלי לפיד ומפלגתו אין ממשלה ובלעדיהם אין לכנסת אפשרות לאשר חוק השתמטות. אז הכתובת ברורה.

החרדים נובחים על הבג"ץ כי הם יודעים שהוא מפחד. יש לנו בג"ץ די פחדן. חכם על חלשים, פחדן מול דברים רציניים.

אין מחלוקת ש-50 שנות גיוס חובה של חילוניים ופטור מוחלט לחרדים הם מצב מושחת ביסודו שאינו עומד בשום מבחן של יושר וצדק. צדק זה בסמכות משפטית שנתבקשה להתערב, ובכל זאת הבג"ץ לא פסל זאת מעולם. אולי רק בגלל שאנו מדינה מנומסת עוד לא קמו 3-2 משפחות שאיבדו בן בצה"ל ונכנסו באמצע הדיון לומר לשופטים בעליון את מה שצריך וחובה לומר להם: פחדנים.

מזה 43 שנה שעתירות בעניין גיוס אברכים מונחות לפתחו של הבג"ץ, והוא לא פסק. הוא ברח, התחבא, התחנן לכנסת ולממשלה להוציא אותו מהבעיה. ככה זה שיש לך מערכת משפט עם המון משפטנים, אבל אין ביניהם שום דמות מוסרית עם עמוד שדרה אמיתי. וככה זה כבר 43 שנים: העתירה הראשונה לגיוס חרדים הייתה בג"ץ בקר בשנת 1970, עתירה שנדחתה אפילו ללא דיון. העתירה השנייה הייתה של יהודה רסלר בשנת 81' (ומאז ועד היום הוא ממשיך לעתור), רק שבכל פעם היה לבג"ץ תירוץ אחר שלא להכריע.

זה אומנם לא פוטר את הפוליטיקאים הקטנים והעלובים שלנו מאחריות, אבל מהם באמת כבר אין לנו ציפיות. עיין ערך שמעון פרס, המלקק ההיסטורי של ישבני ורצפות האדמו"רים, שעכשיו הוא נשיא המדינה. אם זה החומר שממנו עושים כאן נשיא, אז למה אתם מצפים מחוטובלי, מדני דנון או ממירי רגב?

אז אל תמחאו לו כפיים, לבג"ץ הזה. אם אחרי 43 שנה כל מה שהבג"ץ רב העוצמה של מדינת ישראל העז לעשות זה לומר שמי שקיבל כבר צו ולא התגייס לא ימשיך לקבל תמיכה חודשית בתור תלמיד, אז זו בדיחה. מה הפסיקה הבאה - שמי שנפטר לא יקבל יותר הנחות באגד?

מפעם לפעם מישהו מגיש באקדמיה עוד דוקטורט על תרומתו של ביהמ"ש העליון לחברה בישראל. אולי הגיע הזמן שמישהו יקדיש שתי דקות למחשבה וסמינריון גם על תרומתו לסירוס החשיבה והפעולה הדמוקרטית בחברה הישראלית.

השירות הציבורי חייב בחובת מכרזים. אי-אפשר להזמין סחורה או להזמין עבודות לשירות הממשלתי בלי לפרסם מכרז. זה נועד לשמור על טוהר הכפיים, וגם להשיג מחירים זולים יותר.

ומכיוון ששמירה על טוהר הכפיים היא לא בדיוק המטרה האמיתית של בכירי השירות הציבורי שלנו ובכללם בכירי משרד האוצר (ובמיוחד הם), אז נמצא פתרון: נכון להיום כ-80% מכל התקשרויות המדינה עם ספקים נעשות ללא מכרז. כן. ככה. פשוט. זה אומנם לא יאומן, אך אלה העובדות: 80% מכל ההזמנות הממשלתיות מספקים, מיצרנים, מחברות ומעמותות נעשות מלכתחילה בלי מכרז.

אז בפעם הבאה שאתם קוראים שנחשף עוד מכרז ממשלתי בו מישהו שילם שוחד ומישהו קיבל שוחד, תזכרו לא להתרגש. זה רק 20% מהתמונה. בשאר ה-80% של ההוצאה הממשלתית אפילו אין מכרז. ועכשיו לכו ותקשיבו להודעות ולסיפורי האגדות של ראשי האוצר ושרי הממשלה על מנהל ציבורי תקין ונקי כפיים. בטח.