אוי לתקשורת ההופכת זבוב לפיל ופיל לזבוב

בעמוד השער של ידיעות אחרונות מ-28 מאי, התנוססה לה תמונתו של עודד טירה, מי שהיה בעבר יו"ר התאחדות התעשיינים, ויו"ר המועצה הלאומית לספורט בהווה. לידה זעקו כותרות צבעוניות רועשות באדום, שחור וצהוב, כנראה על-מנת להסב את תשומת לב הקורא: "ההערה הגזענית של עודד טירה"; "לא כולם אהבו ששיחקתם עם חמישה כושים"; "לפטר ועכשיו". עמוד שלם, עמוד 14, הוקדש לנושא, בדיוק כמו לבחירת הנשיא, יותר מאשר לנושא פינטו.

הקדשתי 5 דקות לקריאת העמוד, ובזבזתי עוד 10 דקות על-מנת לראות איך התייחסו לפרשה "המחרידה" של דברי עודד טירה בישראל היום, הארץ, "מעריב השבוע". להלן הממצאים ולאחר מכן כמה מסקנות:

• בכל שלושת העיתונים הללו הנושא הובא במדור הספורט בלבד. בהארץ הנושא לא היה בעיתון המודפס, אלא הופיע במסגרת בלוג הספורט.

• בכל שלושת הדיווחים בעיתונים הללו הובאו דבריו הבאים של טירה, אחרי שחלק שבחים לשמעון מזרחי, יו"ר מכבי תל אביב שנכח במקום: "יש ויכוח לפיו 5 כושים שיחקו בדקות האחרונות של הגמר..". באף אחד מהם לא הובא הציטוט שכיכב בעמוד הראשון של "ידיעות": "לא כולם אהבו ששיחקתם עם חמישה כושים.

• מה שמשותף לכל הדיווחים הוא שהמילים "5 כושים" אכן נאמרו על ידו.

• כל שלושת העיתונים הללו אפינו את מה שקרה כ"פליטת פה", או "התבטאות אומללה", בלא ליחס לה חשיבות מיוחדת, או משמעויות מופלגות.

• רק ב"ידיעות", הפליג הכתב המדווח בתיאורי זעם, וניבא שדברי טירה ישימו לאל את חזונה של שרת הספורט לקדם את הספורט במדינתנו.

• ועל מאמר הפרשנות של פרשן הספורט, כך נדמה לי, מיותר להרחיב את הדיבור. הוא שם עצמו כקטגור וכשופט ודורש לפטר מיידית את טירה מתפקיד יו"ר המועצה לספורט. מה שמדהים וממש מבחיל היא לשון הדיבור. עודד טירה הוא "ראש מועצה חשוך", "אוזניו גם אינן שומעות את מה שפיו מדבר"; "בישראל יש עדיין אנשים חשוכים שמתייחסים לאנשים שחורים כמו לכלבים".

מה אגיד? הכרתי את עודד טירה כשהיה קצין תותחנים ראשי בצה"ל. הייתי אומר לאותו פרשן ספורט: קוטנו של עודד עבה ממותנך.

כמה מסקנות:

• ברור שהביטוי "כושים" אינו יפה לזמננו. העירו לו שהביטוי "שחורים" נכון יותר, והוא ברוח זמננו, או כל ביטוי אחר. זרים, למשל. (לגופו של דבר גם אני איני עולץ כאשר כל החמישיה מורכבת מזרים, אך זאת כבר "אופרה" אחרת).

• להפוך את זה ל"חגיגה", לעמוד שער, זה להפוך זבוב לפיל, להוציא עניין מכל פרופורציה. זה בעיני גובל ממש בשיגעון.

• לפחות העיתונים האחרים נהגו כפי שצריך לנהוג "ושיקולי המערכת/עריכה" שלהם התייחסו לזבוב ככפי שצריך להתייחס אליו.

• אבל, וזה אבל גדול, גם אם החתן ילבש חולצה לבנה,יפה והדורה, מספיק כתם דיו אחד קטן על דש הכיס על-מנת שכולם יפערו עיניהם בתימהון. זה כתם הדיו שמוציא שם רע לתקשורת, ממאיס אותה, ממחיש שמאחורי כל כותרת עומד אינטרס מסוים, יצר רע כלשהו; הופך את התקשורת לבלתי אמינה.

• המקרה שהבאתי הוא דוגמית, משל. מחר זה יכול בהחלט לקרות בעיתון אחר, שיהפוך פיל לזבוב, או להפך: יהפוך את הפיל לזבוב, יעלים ימזער, יסתיר.

אם מישהו רוצה עוד הסבר, אחד מני רבים, למה האזרח מהשורה עוזב את התקשורת המודפסת ועובר לתקשורת האלקטרונית, הרי שהוא ימצא אותה כאן: קשה לו לקנות כמה עיתונים על-מנת להשוות דיווחים; באינטרנט הוא יכול לעשות זאת, מהר וחינם!