|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
בית זיקוק בניגריה. אחת המדינות שבסיכון [צילום: סאנדיי אלבמה, AP]
|
|
|
משבר הנפט הבא יהיה בצד הביקוש
|
|
המעבר לאנרגיה נקייה יגביר בטווח הקצר את כוחן של סעודיה ושכנותיה, ובמקביל מאיים לפגוע קשות במדינות המפיקות נפט יקר ויותר ומזהם יותר - מנתח אקונומיסט, המציע דרכי התמודדות
|
|
במשך עשרות שנים, השאלה המרכזית בנוגע לנפט הייתה האספקה. הלקח נלמד לפני יובל, בחרם הנפט הערבי לאחר מלחמת יום הכיפורים. כיום ניתן לחשוב שהקשר בין אנרגיה לגיאו-פוליטיקה התרופף: השווקים רגועים למרות המלחמות באוקראינה ובעזה. אבל, טוען אקונומיסט, בפועל מתחיל שלב חדש – בו הביקוש הוא המשפיע על השווקים, ויש לו השלכות גיאו-פוליטיות משמעותיות.
ממשלות ברחבי העולם פועלות לצמצום הביקוש לנפט ולקדם מקורות אנרגיה חילופיים כחלק מהמאבק בשינויי האקלים. טכנולוגיות כמו אלו העומדות מאחורי הרכב החשמלי נעשות זולות יותר ומתקדמות יותר. השיא המתקרב בביקוש והירידה שתבוא אחריו יקבעו את המחירים והתפוקה בעשורים הבאים, קובע אקונומיסט.
בטווח הקצר, שינוי זה יעניק יותר כוח שוק לכמה מפיקים. עתודות הנפט הגדולות והזולות ביותר מצויות בסעודיה ושכנותיה. בעוד השוק מצטמק, חלקן בו יגדל והן יגיעו לנתח של בין מחצית לשני שלישים ב-2050 לעומת פחות מ-40% כיום. סעודיה, כוויית ואיחוד האמירויות כבר יושבות על קרנות עושר לאומי מן הגדולות בעולם ומפזרות כסף והשפעה בסביבתן ומעבר לה – ואלו רק יתעצמו.
מפיקי נפט אחרים יישארו מאחור. חברות נפט לאומיות בכמה עשרות מדינות באפריקה, דרום אמריקה ואסיה שואבות נפט יקר יותר ומזהם יותר מאשר זה שבמפרץ הפרסי. השקעות בהיקף של 1.8-1.2 טריליון דולר שהן מתכננות לעשור הקרוב עלולות להתברר כבלתי-כדאיות, אם מדינות יעמדו בהתחייבויותיהן להגיע לאפס פליטה נטו של גזי חממה ב-2050. בין אלו המצויות בסיכון גבוה במיוחד: Nnpc של ניגריה, Pemex של מקסיקו ו-Pertamina של אינדונזיה. מאחר שממשלות במדינות מפיקות רבות תלויות מדי בהכנסות מנפט, כשלונות של חברות אלו עלול להוביל למשבר חוב, פשיטות רגל ועשור אבוד.
כיצד יש להתמודד עם טלטלות אלו? האצת המעבר לאנרגיה נקייה חיונית להתמודדות עם משבר האקלים, אך ככל שהוא יהיה מהיר יותר – כך תגבר הריכוזיות בשוק ויגדל הסיכון למפיקות הבזבזניות. בשלב הביניים, שימוש בעתודות האסטרטגיות יכול לסייע להפחית את התנודתיות מבחינת הצרכנים. יש להרחיב צעד זה כך שיכלול את המדינות המתפתחות הגדולות באסיה ואפריקה, אשר בקרוב יעברו את סין ויהפכו לתורמות הגדולות ביותר להגדלת הביקוש לנפט.
המפיקים חסרי המזל צריכים להעמיד בראש סדר העדיפות את הגיוון, כל עוד המחירים גבוהים יחסית והביקוש חזק. כמה מהם, למשל בקולומביה ומלזיה, כבר משקיעים סכומים ניכרים בטכנולוגיות פחותות-זיהום שיספקו להם תמיכה נגד קריסת הנפט. אבל בממוצע, חברות אלו משקיעות בכך רק 5% מהונן, לעומת 15% של חברות הנפט המערביות הגדולות.
גם ממשלות צריכות להבטיח שהמשקים מגוונים יותר, בכך שיקבעו כללים ידידותיים לעסקים וישקיעו בתשתיות וחינוך כדי לסייע למגזר הפרטי לשגשג. למרות הכל, צופה אקונומיסט, חלק מן המדינות יזדקקו בסופו של דבר לסיוע – מה שיטיל עומס נוסף על המוסדות הרב-לאומיים. לאחר הזעזועים בצד ההיצע ב-50 השנים הקודמות, צד הביקוש יגרום זעזועים דומים ב-50 השנים הבאות אם המעבר לא ייעשה בצורה מושכלת.
|
| תאריך:
|
19/03/24
|
|
|
עודכן:
|
19/03/24
|
|
איתמר לוין
|
|
+אנגלמן על האקלים: חוסר מעש מסוכן
|
|
16:00 19/03/24 | איתמר לוין | לרשימה המלאה |
כמעט כל הליקויים בנוגע למשבר האקלים שנחשפו לפני שלוש שנים לא תוקנו ▪ מתריע: העדר פעולות מצד ה ממשלה ונתניהו יסכן את הדור הנוכחי והדורות הבאים
|
|
|
|
|
|
החלטות הממשלה לא בוצעו [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
משבר הנפט הבא יהיה בצד הביקוש
|
|
המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות והמכון לחקר ימים ואגמים מפרסמים (יום ב', 5.2.24) את דוח הניטור הלאומי בים התיכון לשנת 2022 המהווה מעקב רב-שנתי על מגוון נתונים פיסיים, כימיים וביולוגים הנדרשים להבנת "המצב הבריאותי" של הים. ממצאי הניטור מצביעים על אופי השפעת הפעולות ברמה המקומית וברמה העולמית, וחושפים אירועים חריגים ומגמות בעלות השפעה ארוכת טווח שאיתן ישראל מתמודדת. לצד זאת, ניכרת השפעה לטובה של פעולות המשרד להגנת הסביבה בשני העשורים האחרונים לצמצום זיהום הים ממקורות תעשייתיים יבשתיים, דבר אשר בא לידי ביטוי במגמות הירידה המתמשכות בריכוזי מזהמים במי הים ובקרקעית.
|
|
|
|
|
מגדלי דבורים בארה"ב מדווחים על ירידה מתמשכת בייצור הדבש בשנים האחרונות. מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי IOP Science מצביע על שני גורמים עיקריים לתופעה: שינויי אקלים והזנחת בתי גידול.
|
|
|
|
|
עכשיו זה רשמי: 2023 הייתה השנה החמה ביותר בהיסטוריה האנושית. גוף האקלים המרכזי של אירופה, Copernicus Climate Change Service, מסר (9.1.24), כי הטמפרטורה הממוצעת בשנה היוצאת הייתה גבוהה ב-1.48 מעלות צלזיוס מאשר הממוצע ערב המהפכה התעשייתית ולפני תחילת השימוש בדלקים מאובנים (נפט, פחם וגז טבעי).
|
|
|
|
|
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת (יום ד', 27.12.23) לראשונה את מדד איכות אוויר, במסגרת פרסום מדדי איכות חיים לשנת 2022. מדד איכות אוויר מציג נתונים על חשיפת האוכלוסייה לריכוזי מזהמי אוויר מעל ערכי היעד ומבטא את רמת הסיכון של האוכלוסייה בישראל מזיהום אוויר, כאחוזים, ביחס לערכים אשר נקבעו על-ידי ארגון הבריאות העולמי ואשר אומצו בישראל.
|
|
|
|
|
שנת 2024 תהיה עדה ליריות הראשונות במהפכת "חום לירוק". במאמץ עולמי להתמודד עם שינויי האקלים, ממשלות התמקדו בעידוד אנרגיות מתחדשות ותחבורה ירוקה יותר. עד עכשיו, מגזרים כמו פלדה, מלט, תשתיות ותרופות חמקו משינוי משמעותי, משום שקשה ויקר להתמודד עם פליטות הפחמן של הפעילות התעשייתית. זו כרוכה בטמפרטורות גבוהות מאוד או בתהליכים כימיים, בהם חשמל אינו תחליף פשוט לדלקים מאובנים – מסביר ויג'אי וייטיסווארן, עורך אקונומיסט לענייני אנרגיה, ב-The World Ahead 2024.
|
|
|
|
|
