קווין מק'ארתי נבחר (7.1.23) ליו"ר בית הנבחרים של ארה"ב - אחת המשרות החשובות ביותר בפוליטיקה האמריקנית - לאחר 15 הצבעות שהפכו אותו ליו"ר מוחלש התלוי במידה רבה בימין הקיצוני במפלגה הרפובליקנית. היו"ר קובע את סדר היום של הבית, יש לו זכות וטו על מינוי חברי הוועדות (שכולן בשליטת סיעת הרוב) והוא השני בתור לירושת הנשיא (אחרי סגן הנשיא).
מק'ארתי - שהיה מנהיג המיעוט בארבע השנים האחרונות והיה המועמד היחיד של הרפובליקנים לאחר שחוללו מהפך בבית הנבחרים - נזקק לארבעה ימים של הצבעות, ויתורים והשפלות בטרם נבחר. הפעם הקודמת בה היה צורך ביותר מאשר הצבעה אחת הייתה לפני בדיוק 100 שנה, ואז נבחר היו"ר לאחר תשע הצבעות. ב-1819 היו 22 הצבעות; השיא - 133 הצבעות במשך חודשיים - שייך לשנת 1856, כאשר הקרב על ראשות הבית התמקד בסוגיית העבדות שהובילה כעבור חמש שנים למלחמת האזרחים.
לרפובליקנים יש 223 חברים בבית הנבחרים מול 212 לדמוקרטים, כך שהרוב הדרוש הוא 218 חברים. אולם, מק'ארתי לא הצליח לזכות ברוב זה אפילו בהצבעה האחרונה, בה נמנעו שישה מן הרפובליקנים והוא קיבל רק 216 קולות. בחלק מן הסיבובים אף קיבל מק'ארתי רק 200 קולות, בעוד מנהיג המיעוט הדמוקרטי, האקים ג'פריז, קיבל את קולותיהם של כל חברי סיעתו - אך כאמור מתחת לרוב הדרוש.
ההתנגדות למק'ארתי באה מצד 20 צירים מן הימין הקיצוני של המפלגה הרפובליקנית, כמעט כולם מכחישי בחירות ונתמכיו של
דונלד טראמפ בבחירות בנובמבר (למרות שטראמפ עצמו קרא להצביע בעד מק'ארתי, מנאמניו הבולטים בבית הנבחרים). חלקם התנגדו לו אישית, חלקם דרשו לרענן את שורות הנהגת הסיעה ואחרים הציבו דרישות מעשיות שונות. מק'ארתי נאלץ לבצע שורה של ויתורים, כולל כאלו שהצהיר רק לפני ימים אחדים שלעולם לא יבצע, ואשר משמעותם היא החלשה ניכרת במעמדו.
הוויתור העיקרי של מק'ארתי הוא הסכמתו לכך שכל חבר בבית הנבחרים יוכל בכל עת להציע להחליף אותו. קודם לכן הסכים מק'ארתי שדרישה כזו תוכל לבוא מצד חמישה חברים והצהיר שלעולם לא יסכים לחבר אחד בלבד. משמעות הוויתור היא, שכל אחד מאנשי הימין הקיצוני יוכל לאתגר אותו בכל זמן ולאיים על מעמדו, וכך להוציא ממנו ויתורים נוספים. מק'ארתי גם הבטיח למנות שניים מאנשי הימין הקיצוני לחברים בוועדה הדנה בהצעות חוק לפני שהן עולות להצבעה ולהקים ועדה שתחקור את "הפוליטיזציה של ה-FBI בידי הדמוקרטים" - למעשה ועדה שתפעל נגד החקירות בעניינו של טראמפ (חלקו באירועי 6 בינואר והמסמכים המסווגים שנטל כאשר עזב את הבית הלבן).
לאחר בחירתו הבטיח מק'ארתי להיות היו"ר של כל הצירים, ללא הבדל מפלגה. הנשיא
ג'ו ביידן בירך אותו וקרא לו לפעול במשותף לטובת ארה"ב. הכרזות אלו כנראה יישארו ריקות מתוכן, בשל הקיטוב חסר התקדים בפוליטיקה האמריקנית ובשל כוחם הגובר של הימין הקיצוני במפלגה הרפובליקנית והשמאל הקיצוני במפלגה הדמוקרטית. עם זאת, הרוב הזעום של הרפובליקנים עשוי לאפשר לביידן להעביר יוזמות נקודתיות בתמיכת קומץ רפובליקנים מתונים, וזאת לצד הרוב שיש לדמוקרטים בסנאט.
