קראתי היום דברים שאמרו פעם-פעם על חינוך. הנה כמה דברים שנאמרו על-ידי ריקי שחם רביצקי, בעוד מדברת על הנושא.
הדברים משקפים מאוד את הגישה שלה לחינוך ולהוויית החיים בכלל. ריקי שחם שהיא מחנכת ופילוסופית מציגה השקפה ייחודית על החיים בכלל והחיים בעולם המודרני.
אוגוסטוס: גם היה זמן (כילד) שבו לא ידעתי בכלל לטינית, אבל למדתי את השפה מבלי שאחשוש מסבל, וזאת מתוך התבוננות פשוטה, עטוף בחיבוקים של המטפלות שלי ובצחוק ובהנאה ובשמחה של חברי למשחקים.
למדתי מבלי שעולו המכביד של הענישה ריחף מעל ראשי, אלא מתוך ליבי שעודד אותי לבטא החוצה את מה שתפס, ואותם המילים שנהגו מפי לא היו כלל נאמרות אילו הייתי לומד אותם ממחנכי, במקום מהאנשים שדברו איתי ואשר באזניהם יכולתי להוליד את מחשבותיי.
מכך ברור, שכדי לסייע לנו ללמוד, יש לסקרנות החופשית שלנו עוצמה גדולה הרבה יותר משיטותיה הקשוחות של הכוחניות (וידויים, 1.23).
קווינטיליאנוס: על מחנך להבין לעומק את המילה אנושיות, שכן רק החינוך האנושי הינו בעל פתיחות של רוח, מלאות של הזדהות, חכמה של לב, ואהבת יופי אשר מרימים את בן האדם אל מעל לאימפולסים שלו, ובונים בו יסוד מכבד.
חוויה חינוכית אנושית וחופשית כזאת מזינה את הדימיון ואת הנפש האנושיים, תוך כדי שאופיו של הלומד מתעצב ומתגבש (תורת הנאום, xlix).
