הצהובון נשיונל אינקוויירר רכש ערב בחירות 2016 סיפורים על רומנים שניהל
דונלד טראמפ, כדי למנוע פגיעה אפשרית במועמדותו לנשיאות ולא כדי למנוע ממנו מבוכה אישית ומשפחתית. כך טוען (25.4.24) מי שהיה מו"ל הצהובון,
דייוויד פקר, בהמשך עדותו במשפט טראמפ בפרשת דניאלס. בחקירה הנגדית מבקשת ההגנה להוכיח, שרכישות כאלה היו שגרתיות.
פקר תיאר את מעורבותו במניעת פרסום סיפוריהן של
סטורמי דניאלס וקארן מק'דוגל, אשר טענו שניהלו רומנים עם טראמפ שנים לפני כן (טראמפ מכחיש). לדבריו, חברת AMI שבשליטתו שילמה בקיץ 2016 למק'דוגל, לשעבר דוגמנית פלייבוי, 150,000 דולר תמורת סיפורה - אותו רכשה על-מנת שלא לפרסמו - וציפתה לקבל החזר מטראמפ. הוא שאל את
מייקל כהן, אז פרקליטו של טראמפ, מי יחזיר לו את הכסף ונענה: "הבוס יטפל בזה".
לדברי פקר, מאחר שהוא התקשה לגרום לטראמפ להחזיר לו את הכסף, הוא סירב לרכוש את סיפורה של כוכבת הפורנו דניאלס: "אני לא בנק", אמר בשעתו. הוא הציע שכהן יקנה את סיפורה של דניאלס, כפי שאכן נעשה. כהן שילם 130,000 דולר, וההחזר שקיבל מקבוצת טראמפ ב-2017 הוא העומד במרכז התיק.
התביעה הציגה את רכישת סיפורה של מק'דוגל כדי להוכיח את טענתה המרכזית: מדובר היה בהשפעה על הבחירות לנשיאות, ולא רק במניעת פרסומו של סיפור מביך ברמה האישית והמשפחתית. התביעה טוענת, כי הרישומים הכוזבים בהם מואשם טראמפ, לא עמדו בפני עצמם (עבירה קלה מסוג עוון), אלא נועדו להסתיר עבירה אחרת - הפרת כללי מימון הבחירות (עבירה חמורה מסוג פשע). כדי להוכיח זאת, עליה לשכנע את המושבעים שהמניע של טראמפ לא היה אישי אלא פוליטי.
פקר אמר לגבי מק'דוגל, כי התשלום נרשם בספריה של AMI כ"חוזה למתן שירותים" כדי להימנע מהפרת חוקי מימון הבחירות: הסכום היה גבוה עשרות מונים מן התרומה המירבית המותרת ולכן לא ניתן היה לרשום אותו כתרומה לקמפיין טראמפ. "רציתי להגן על החברה שלי, רציתי להגן על עצמי ורציתי להגן גם על דונלד טראמפ", הוסיף. לדעתו, דאגתו של טראמפ מפני הפרסום לא הייתה שמא האשמותיה של מק'דוגל ייוודעו לרעייתו,
מלאניה טראמפ, אלא מפני ההשלכות הפוליטיות שלהן.
עוד העיד פקר, כי טראמפ המשיך לחשוש מפני מק'דוגל גם לאחר הבחירות. היו לפחות שני מקרים בהם שאל אותו טראמפ האם סודו מובטח: בפגישה בטראמפ טאואר לפני שנכנס לתפקידו (בה כינה אותה "הנערה שלנו") ובפגישה בבית הלבן. בפגישה הראשונה נכחו בין היתר ראש ה-FBI,
ג'ים קומיי, ומי שעתיד להיות ראש הסגל של טראמפ,
ריינס פריבוס. טראמפ אמר לנוכחים, כי פקר יודע יותר מכולם; "זו הייתה בדיחה, אבל הם לא צחקו", ציין פקר.
פקר שב ואמר כי הסכים להיות "העיניים והאוזניים" של קמפיין טראמפ, כדי לאתר ולחסל סיפורים העלולים לפגוע במוניטין של טראמפ. בין היתר, לאחר שבאוקטובר 2016 פורסמה ההקלטה בה התרברב טראמפ שפגע מינית בנשים, אחד העורכים של נשיונל אינקוויירר מחק פרסום משנת 2008 באתר הקבוצה בו תואר טראמפ כ"נער שעשועים". למרות זאת, הוסיף פקר, טראמפ נהג להביע את חוסר שביעות רצונו, בשיחות טלפון בהן היה כעוס מאוד וקטנוני מאוד. אבל, הוסיף, "הרגשתי שטראמפ היה המנטור שלי ועדיין ראיתי בו חבר".
בתחילת החקירה הנגדית טען הסניגור אמיל בואוב, כי הפעולות שתיאר פקר היו שגרתיות בעסקי הצהובונים ושנשיונל אינקוויירר פרסם רק מחצית מהסיפורים שקנה. ההגנה מבקשת להוכיח, כי מה שהתביעה מציגה כמעשים פליליים היה למעשה הנורמה בתחום. פקר אישר, כי כתבי העת שבבעלותו נהגו לרכוש סיפורים כאמצעי לחץ נגד ידוענים. כך למשל העיד פקר, כי בשנת 2002 ביקש ארנולד שוורצנגר שהקבוצה לא תפרסם סיפורים שליליים עליו ערב התמודדותו לתפקיד מושל קליפורניה, אותו מילא בשנים 2011-2003. שמות נוספים עשויים לעלות היום, בהמשך החקירה הנגדית.
