מחקר חדש זיהה מנגנוני הסתגלות המסייעים לפטרייה קנדידה אוריס לשרוד טיפול תרופתי, גם כאשר בדיקות המעבדה המקובלות אינן מסווגות אותה כעמידה לתרופה. הממצאים עשויים לסייע בהבנת הפער בין תוצאות בדיקות הרגישות לבין כישלון הטיפול אצל חלק מהחולים.
המחקר, בהובלת אוניברסיטת אקסטר ואוניברסיטת סיטי סנט ג'ורג' בלונדון, פורסם בכתב העת Nature Communications. החוקרים מצאו שילוב של שינויים בכמות החומר הגנטי, בדופן התא ובמנגנוני ההתמודדות של הפטרייה עם עקה.
התגלית החלה בצלחות שנשארו במעבדה
נקודת המוצא הייתה דגימות פטרייה משני חולים קשים שטופלו בלונדון. הזיהום בדמם נמשך או חזר במהלך טיפול באכינוקנדינים, משפחת תרופות נגד פטריות. זאת אף שבדיקות הרגישות לא הצביעו על עמידות לתרופה שנבדקה.
במהלך העבודה נשארו בטעות צלחות ובהן הפטרייה בהדגרה זמן ארוך מהמתוכנן. כשהחוקרים חזרו לבדוק אותן, התברר כי אוכלוסייה קטנה של תאים הצליחה לצמוח למרות החשיפה לתרופה.
הממצא הוביל לבדיקות נוספות, שבהן נחשפו הדגימות לריכוזים גבוהים של התרופה אנידולפונגין. התפתחו מושבות קטנות שצמחו באיטיות ומושבות גדולות שצמחו מהר יותר.
|
|
|
|
|
|
|
עותקים נוספים של הגנום ושינויים בדופן
בתאים שצמחו בנוכחות התרופה נמצאו עותקים נוספים של הגנום, לצד שינויים בהרכב דופן התא. החוקרים מציעים כי הגדלת מספר העותקים עשויה להרחיב את אפשרויות ההסתגלות של הפטרייה ללחץ שמפעיל הטיפול.
המושבות הגדולות נשאו גם יותר מוטציות בגן CRZ1, המשתתף בבקרת התגובה לעקה ובתהליכים הקשורים לדופן התא. שינויים אלה לוו בעלייה נוספת בריכוז התרופה שנדרש לעיכוב הצמיחה.
התמונה העולה מהמחקר היא של הסתגלות בשלבים. תאים מסוימים מצליחים לשרוד תחילה, ובהמשך עשויים להצטבר שינויים המאפשרים להם להתרבות בתנאים שבהם תאים אחרים מתקשים לצמוח. אין מדובר בהוכחה ששכפול הגנום לבדו מסביר את כישלון הטיפול.
מדוע הבדיקה עלולה להחמיץ את הבעיה
בדיקת רגישות מספקת מידע חיוני על תגובת הפטרייה לתרופה, אך אינה בהכרח חושפת את התנהגותן של כל אוכלוסיות התאים בדגימה. אוכלוסייה קטנה המסוגלת לשרוד או לצמוח באיחור עשויה שלא להתבטא באותה דרך בתוצאה הראשונית.
לדברי החוקרים, הממצאים מדגישים את הצורך לבחון כישלונות טיפול מעבר למדד הרגישות המקובל. עם זאת, המחקר אינו מוכיח שכל בדיקת רגישות מחמיצה תאים כאלה, ואינו מציע עדיין בדיקה חלופית שאומתה לשימוש שגרתי.
|
|
|
|
|
|
|
|
הפטרייה מוכרת גם בארץ
קנדידה אוריס עלולה לגרום לזיהומים קשים, בעיקר בקרב חולים במצב קשה ואנשים המאושפזים לאורך זמן. היא יכולה להימצא על העור ועל משטחים וציוד רפואי, וכך להתפשט במוסדות בריאות.
התפרצויות בישראל תועדו גם במחקר מדעי שפורסם ב-2023. החוקרים הישראלים זיהו 209 מטופלים עם נשאות או זיהום בתקופה שבין מאי 2014 למאי 2022. נשאות אינה בהכרח מחלה פעילה, והנתונים ההיסטוריים אינם משקפים את היקף התופעה כיום.
המחקר הבריטי עשוי לעניין מומחים למחלות זיהומיות ומעבדות מיקרוביולוגיות בישראל. עם זאת, לא נבדק אם מנגנוני ההסתגלות שזוהו בו נפוצים גם בדגימות מבתי חולים בארץ.
מה עדיין לא הוכח
המחקר התבסס על דגימות משני חולים ועל ניסויי מעבדה. זהו בסיס מצומצם להערכת שכיחות המנגנון, ואין להסיק שהוא מסביר את כלל כישלונות הטיפול בקנדידה אוריס.
נוסף על כך, לא הוכח ששינוי הטיפול בעקבות הממצאים משפר את ההחלמה או מפחית תמותה. האפשרות להשתמש בשילובי תרופות נבחנת במחקרים נוספים, אך העבודה הנוכחית אינה מציגה משטר טיפול חדש שהוכח כיעיל בחולים.
|
|
שם המאמר: FKS1/2-variant independent mechanisms underlying the emergence of resistance in echinocandin-refractory Candida auris infections. המחברים הראשונים במשותף: יו גיפורד, ארנב פרדהאן, בן קזוול ושרה מרפי. החוקרת הבכירה: הפרופסור טיהאנה ביצ'אניץ'. מועד הפרסום: 15 באוקטובר 2026. כתב העת: Nature Communications, כרך 17, מאמר 10406. מזהה DOI: 10.1038/s41467-026-76954-x.
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X
; פייסבוק
| תאריך: |
31/10/2026
|
|
|
עודכן: |
31/10/2026
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
הבוחרים אינם נדרשים להכריע רק על חוק הגיוס, על מערכת המשפט, על המלחמה א...
