ברקע היחסים עם ישראל: מתיחות בין טורקיה לאזרבייג'ן, אלייב נעדר מהפסגה

נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, נעדר (ו', 30.10.26) מפסגת ארגון המדינות הטורקיות שנערכה באנקרה, למרות הזמנה אישית שקיבל מנשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן. את אזרבייג'ן ייצג בפסגה שר החוץ ג'ייהון ביירמוב. ההיעדרות מעוררת עניין מיוחד לנוכח המתיחות החריגה שהתפתחה בשבועות האחרונים בין שתי המדינות, המקיימות זה שנים ברית מדינית, ביטחונית וכלכלית הדוקה.

היחסים בין טורקיה לאזרבייג'ן מתוארים בדרך כלל בסיסמה "עם אחד, שתי מדינות", המשקפת את הקרבה האתנית, הלשונית והמדינית ביניהן. ואולם, חילוקי דעות על מדיניות החינוך באזרבייג'ן, קשריה עם ישראל ויחסיה של טורקיה עם ארמניה מציבים בשבועות האחרונים את הברית במבחן.

לפי דיווחי רויטרס ו-AP, לא נמסרה מטעם נשיאות אזרבייג'ן הודעה רשמית הקושרת את היעדרות אלייב למחלוקת עם אנקרה. סוכנות הידיעות האזרית APA הסבירה כי לנשיא היו התחייבויות קודמות בארצו, ובהן אירוע ספורט בבאקו. לפיכך, אף שההיעדרות נתפסת כביטוי אפשרי למתיחות, אין בסיס לקבוע שאלייב הכריז על חרם מדיני נגד הפסגה.

המחלוקת על כיסוי הראש בבתי הספר

המתיחות החריפה בעקבות שינוי בתקנות הלבוש בבתי הספר באזרבייג'ן, שנקבע בספטמבר. התקנות מחייבות תלמידים לעמוד בדרישות הלבוש האחיד ואוסרות תוספות שאינן תואמות את הכללים ואת אופייה החילוני של מערכת החינוך. אף שהן אינן מזכירות במפורש כיסוי ראש מוסלמי, דווח כי תלמידות שעטו כיסוי ראש לא הורשו להיכנס לשיעורים.

ההחלטה עוררה ביקורת בטורקיה, שבה ממשלת ארדואן פעלה לאורך השנים להסרת הגבלות על לבישת כיסוי ראש מוסלמי במוסדות ציבור ובמערכת החינוך הגבוה. פוליטיקאים, אנשי תקשורת ופעילים דתיים בטורקיה האשימו את הרשויות האזריות בפגיעה בחופש הדת של התלמידות.

באקו הגיבה בחריפות והאשימה גורמים טורקיים בהתערבות בענייניה הפנימיים. ב-21 באוקטובר הכריז משרד החוץ האזרי על 31 אזרחים טורקים כבלתי רצויים ואסר על כניסתם למדינה. ברשימה נכללו פוליטיקאים, עיתונאים ופעילים דתיים שמתחו ביקורת על מדיניות אזרבייג'ן.

לפי הרשויות האזריות, הדברים שפרסמו אותם אזרחים פגעו בריבונות המדינה ובסדר החוקתי שלה. ההכרזה על איסור הכניסה אינה מהווה כשלעצמה קביעה שיפוטית כי ביצעו עבירות.

ארדואן נפרד מיועצו בעקבות הביקורת

העימות הגיע גם ללשכת נשיא טורקיה. יועצו של ארדואן, אוקטאי סראל, מתח ביקורת פומבית על ההגבלות בבתי הספר האזריים וקרא לבטלן. הדברים עוררו תגובה חריפה מצד מפלגת השלטון באזרבייג'ן, שחבריה הציגו אותם כהתערבות בלתי מקובלת במדיניות המדינה.

השבוע סיים סראל את תפקידו כיועץ הנשיא. לפי דיווחים בתקשורת הטורקית, ארדואן הורה לו לעזוב בעקבות המחלוקת. כלי תקשורת דיווחו כי אזרבייג'ן ביקשה את הדחתו, אולם לא פורסם אישור רשמי מלא לנסיבות ההחלטה.

האירוע המחיש את רגישות היחסים בין הממשלות. בעוד שבאקו מתעקשת על זכותה לקבוע את מדיניות החינוך והדת בשטחה, גורמים פוליטיים בטורקיה רואים בהגבלות על כיסוי הראש סוגיה עקרונית המצדיקה ביקורת גם כלפי בעלת ברית קרובה.

ישראל היא מוקד נוסף לחילוקי הדעות

מעבר למחלוקת על כיסוי הראש, קיימים בין שתי המדינות הבדלים משמעותיים במדיניותן כלפי ישראל. טורקיה, בהנהגת ארדואן, נוקטת עמדה עוינת כלפי ישראל ומותחת עליה ביקורת חריפה בשל פעילותה הצבאית ברצועת עזה. מנגד, אזרבייג'ן ממשיכה לקיים עם ישראל קשרים ביטחוניים, כלכליים ומדיניים הדוקים.

ישראל היא שותפה ביטחונית חשובה של אזרבייג'ן, בין השאר בתחום מערכות הנשק והטכנולוגיה הצבאית. במקביל, אזרבייג'ן היא ספקית נפט משמעותית לישראל, והקשרים בין המדינות נשמרו גם בתקופות של מתיחות חריפה בין ירושלים לאנקרה.

ההבדלים במדיניות כלפי ישראל אינם חדשים, אך לפי רויטרס ופרשנים באזור הם משתלבים כיום במחלוקות רחבות יותר על עצמאותה המדינית של אזרבייג'ן ועל מידת השפעתה של טורקיה על החלטותיה.

בבאקו מבקשים להבהיר כי הקרבה ההיסטורית לטורקיה אינה מחייבת אימוץ של מדיניות החוץ הטורקית. מבחינת ישראל, העמדה הזאת בעלת חשיבות לנוכח השותפות הביטחונית והכלכלית עם אזרבייג'ן. עם זאת, אין ראיה כי היחסים עם ישראל היו הסיבה הישירה להחלטת אלייב שלא להשתתף בפסגה.

גם ההתקרבות הטורקית לארמניה מעוררת מתיחות

מוקד מחלוקת נוסף נוגע ליחסי טורקיה עם ארמניה. אנקרה פועלת לקידום נורמליזציה עם ירבאן ולפתיחת הגבול המשותף, שנסגר בשנות ה-90 בעקבות הסכסוך על נגורנו-קרבאך.

אזרבייג'ן מבקשת להבטיח שהתקדמות ביחסי טורקיה וארמניה לא תפגע באינטרסים שלה ולא תחליש את עמדותיה במגעים עם ירבאן. טורקיה תמכה באזרבייג'ן לאורך הסכסוך, ובכלל זה במהלך המערכה הצבאית שהובילה להשתלטות אזרית על נגורנו-קרבאך בשנת 2023.

פרשנים מעריכים כי המחלוקות הנוכחיות משקפות גם רגישות גוברת באזרבייג'ן לניסיונות מצד אנקרה להשפיע על החלטותיה המדיניות. בה בעת, שתי המדינות ממשיכות להחזיק באינטרסים משותפים משמעותיים בתחומי הביטחון, האנרגיה והתחבורה.

ארדואן קרא לאחדות, ללא אזכור אזרבייג'ן

בנאומו בפסגת המדינות הטורקיות קרא ארדואן לשמור על האחדות בין המדינות המשתתפות בארגון. הוא הדגיש כי אין מקום לפילוג ולמחלוקות בין מדינות הרואות בעצמן חלק ממשפחה מדינית ותרבותית משותפת, אך נמנע מהתייחסות ישירה להיעדרות אלייב.

למרות המתיחות, הקשרים הרשמיים בין טורקיה לאזרבייג'ן נמשכים. שר החוץ האזרי השתתף בפסגה, והתקיימו מגעים בין נציגי שתי המדינות. טורקיה גם ממשיכה להיות שוק מרכזי לגז טבעי מאזרבייג'ן ושותפה חשובה למיזמי תחבורה ואנרגיה אזוריים.

לכן, בשלב זה נכון לראות בהיעדרות אלייב סימן למתיחות ביחסים, ולא עדות לקריסת הברית. ההתפתחויות הקרובות ילמדו אם שתי הממשלות יצליחו להכיל את חילוקי הדעות, או שהמחלוקת תתרחב גם לתחומי שיתוף הפעולה הביטחוני והכלכלי.