חור עגול בעצם שכמה, שן שנבקעה לאורכה ושרידים שהונחו בסמוך למתים אחרים מציעים הצצה לחייו ולמותו של ניאנדרטלי שחי לפני כ-75 אלף שנה. חוקרים מעריכים כי שרד חבלת פנים קשה, אולי בסיוע בני קבוצתו, ובהמשך ספג פגיעת חנית שכנראה הביאה למותו.
המחקר, בהובלת הד"ר אמה פומרוי מאוניברסיטת קיימברידג', פורסם בכתב העת Scientific Reports. הוא עוסק בשרידים המכונים שנידאר A, שהתגלו במערת שנידאר בכורדיסטן העירקית. גיל הפרט במותו מוערך בכ-45 שנה, אך מינו אינו ידוע.
נקב עגול ושברי עצם זעירים
בעצם השכמה השמאלית זוהה נקב כמעט עגול בקוטר כ-15 מילימטרים, שממנו יוצאים סדקים. בסריקות ממוחשבות נמצאו שברי עצם קטנים במשקע שמתחת לנקב, ואחד מהם הותאם בחזרה למקומו בעצם.
צורת השברים ושולי הנקב מתאימות, לפי החוקרים, לפגיעה שהתרחשה סמוך למוות. כיוון הפגיעה המשוער הוא מחזית הגוף לאחור. חפץ שחדר במסלול כזה היה עובר דרך בית החזה ועלול לפגוע בריאה ובכלי דם גדולים, ולגרום למוות מהיר.
המתאר העגול דומה לפגיעות שנוצרו בניסויים בחניתות עץ מחודדות, יותר מאשר לפגיעה אופיינית של כלי בעל חוד אבן. עם זאת, החנית עצמה לא נמצאה. מדובר בזיהוי עקיף על סמך סימני הפגיעה, ולא במציאת כלי הנשק.
אלימות מכוונת או תאונת ציד
החוקרים מעלים אפשרות שהפגיעה נגרמה בתקיפה מכוונת, ואולי אף במכה שנועדה לפגוע באזור הלב. אולם המאמר מדגיש שלא ניתן להכריע אם מדובר באלימות בין פרטים או בתאונה, למשל במהלך ציד מקרוב.
גם זהות הפוגע אינה ידועה. אין בשרידים בסיס לקביעה שהתרחש עימות בין קבוצות, או שמעורבים בו בני אדם מודרניים. לכן תיאור הממצא כ"רצח" יהיה נחרץ יותר מהראיות.
חשיבותו של הנקב היא בהוספת מקרה נדיר של פגיעה חודרת אפשרית לתיעוד המאובנים, ובהצעת עדות לשימוש בחנית עץ באזור. אין זו הוכחה שהאלימות הייתה נפוצה בקרב ניאנדרטלים.
|
|
|
|
|
|
|
השן השבורה מספרת על פציעה קודמת
לצד העצמות נמצאו שיניים קדמיות שחוקות מאוד, ובהן שן חותכת שנבקעה לאורכה וחלק ממנה אבד. על המשטחים שנחשפו בעקבות השבר הצטברה אבנית, וניכרו גם סימני שחיקה שנוצרו לאחר הפגיעה.
הממצאים מעידים שהשן נותרה בפה ושימשה במשך זמן ממושך לאחר החבלה. בהודעת האוניברסיטה העריכה פומרוי כי ההישרדות נמשכה לפחות שנה, ואולי יותר. זהו אומדן של החוקרת, ולא תיארוך מדויק של הפציעה.
הנזק עשוי היה להקשות על אכילה ולגרום כאב ממושך. מכאן נובעת ההשערה שבני הקבוצה סייעו לפצוע, אולי באמצעות הכנת מזון רך. לא נמצאה עדות ישירה לסוג המזון שהוגש או לטיפול שניתן, ואין לקבוע בוודאות כיצד התאפשרה ההישרדות.
מקום שאליו שבו להניח את המתים
השרידים משתייכים, לפי פרשנות החוקרים, למקבץ הכולל לפחות חמישה ניאנדרטלים שהונחו בשטח מצומצם מאחורי סלע בולט. מיקומם וההפרדה בין שכבות המשקע תומכים באפשרות שהמתים הונחו במקום באירועים נפרדים, ולא מתו כולם יחד.
במקרה של שנידאר A לא זוהה סימן לחפירת קבר. החוקרים מציעים שהגופה הונחה בערוץ רדוד שהיה יבש באותה עת, ושיטפון מאוחר יותר פיזר חלק מהעצמות לאחר פירוק הרקמות.
השימוש החוזר באותו מקום מחזק את הפרשנות של התנהגות מכוונת כלפי המתים. עדיין אי-אפשר לדעת איזו משמעות ייחסו הניאנדרטלים למקום, אם נערכו בו טקסים ומה היו אמונותיהם.
ממצא חדש מאתר מוכר
המחקר אינו הראשון המתאר פגיעת נשק אפשרית במערת שנידאר. עבודה קודמת עסקה בפגיעה בצלע של פרט אחר, שנידאר 3. הממצא הנוכחי נוגע לעצם שכמה של פרט שונה, ולכן אינו חזרה על אותו מקרה.
מכלול השרידים מציג אפשרות מורכבת: פגיעה קטלנית לצד הישרדות לאחר פציעה קודמת, וסימנים אפשריים לדאגה בחיים ולאחר המוות. כוחו של המחקר הוא בשילוב הראיות, אך גם בגבולותיהן: השלד חלקי, כלי הנשק חסר ונסיבות האירועים אינן ידועות.
|
|
שם המאמר: Evidence for funerary behaviour and lethal trauma in a new Neanderthal individual from Shanidar Cave. החוקרת הראשונה: ד"ר אמה פומרוי, אוניברסיטת קיימברידג'. מועד הפרסום: 15 באוקטובר 2026. כתב העת: Scientific Reports, כרך 16, מאמר 30042.
מזהה DOI: 10.1038/s41598-026-69193-z.
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X
; פייסבוק
| תאריך: |
01/11/2026
|
|
|
עודכן: |
01/11/2026
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
נהלים קשיחים ושיקולי אגו הכתיבו שליט...
