|
כמעט שליש מהנשים הוותיקות חיות לבדן
|
|
|
|
|
 [צילום: AI]
|
|
אחד הממצאים הבולטים בדוח נוגע להסדרי המגורים של האזרחים הוותיקים. בשנת 2025 התגוררו כ-292 אלף בני 65 ומעלה בגפם, לעומת שיעור של כ-7% בלבד בקרב בני 18 עד 64.
בקרב הנשים הוותיקות, כ-32% חיו לבדן, לעומת כ-14% מהגברים. ההבדל משתקף גם בנתוני המצב המשפחתי: 31% מהנשים הוותיקות היו אלמנות בסוף שנת 2024, לעומת כ-9% מהגברים. מנגד, 76% מהגברים הוותיקים היו נשואים, לעומת כ-48% מהנשים.
בלמ"ס מסבירים כי שיעור האלמנות הגבוה בקרב נשים נובע מתוחלת החיים הארוכה יותר שלהן, מהעובדה שנשים בדרך כלל צעירות מבני זוגן, וגם משיעור גבוה יותר של נישואים חוזרים בקרב גברים. כ-80% מהגברים בני 65 ומעלה התגוררו עם בת זוג בשנת 2025, לעומת כ-51% מהנשים שהתגוררו עם בן זוג.
עוד עולה כי בכ-885 אלף דירות בישראל רשום מחזיק בן 65 ומעלה. כ-80% מהדירות הללו הן בבעלות הדיירים, 18.3% בשכירות ו-1.7% בדיור מוגן פרטי. לשם השוואה, בדירות שבהן המחזיקים צעירים יותר, שיעור הבעלות עומד על 65.6%. כ-54 אלף אזרחים ותיקים, כ-4% מכלל בני 65 ומעל, התגוררו במוסדות בשנת 2025, רובם בבתי אבות ובדיור מוגן.
פערים בהכנסה ובפנסיה בין נשים לגברים
נתוני ההכנסה לשנת 2024 מצביעים על הבדלים משמעותיים בין נשים לגברים בגיל המבוגר. ההכנסה הכספית החודשית הממוצעת ברוטו לאזרח ותיק עמדה על 9,518 שקל. בקרב הגברים עמדה ההכנסה על 11,714 שקל, לעומת 7,691 שקל בקרב הנשים. גם בהכנסות מפנסיה נרשם פער ניכר. בקרב מי שהגיעו לגיל הפנסיה ואינם עובדים, 44.2% קיבלו פנסיה, וההכנסה החודשית הממוצעת מפנסיה עמדה על 6,678 שקל.
אולם בעוד ש-51.5% מהגברים בקבוצה זו קיבלו פנסיה, שיעור הנשים המקבלות פנסיה עמד על 39.8%. סכום הפנסיה הממוצע לנשים היה 5,481 שקל בחודש, נמוך בכ-33% מהפנסיה הממוצעת של הגברים, שהסתכמה ב-8,184 שקל.
במשקי בית של יחידים בני 65 ומעלה עמדה ההכנסה הכספית החודשית ברוטו על 9,617 שקל, לעומת 21,810 שקל במשקי בית של זוגות ותיקים ו-27,173 שקל בכלל משקי הבית בישראל. מקור ההכנסה העיקרי של משקי בית ותיקים הוא קצבאות ותמיכות, בניגוד לכלל משקי הבית בישראל, שבהם ההכנסה מעבודה היא המרכיב המרכזי.
גם הרכב ההוצאות שונה. במשקי בית של אזרחים ותיקים המתגוררים לבדם, הדיור היווה 37.8% מסך ההוצאה לתצרוכת, לעומת 25% בכלל משקי הבית. משקל ההוצאה על בריאות עמד על כ-10% במשקי הבית הוותיקים, לעומת 6.5% בכלל משקי הבית.
יותר מחמישית מהוותיקים משתתפים בכוח העבודה
בשנת 2025 השתתפו בכוח העבודה 21.8% מבני 65 ומעלה. בקרב הגברים עמד שיעור ההשתתפות על 29.2%, לעומת 15.8% בקרב הנשים. שיעור ההשתתפות יורד באופן משמעותי עם הגיל. בקרב בני 65 עד 69 הוא עמד על 43.3%, ואילו בקרב בני 70 ומעלה על 13.2% בלבד. מבין המועסקים בני 65 ומעלה, 53.2% עבדו במשרה מלאה ו-46.8% במשרה חלקית. בקרב הגברים, כ-65.5% עבדו במשרה מלאה, ואילו בקרב הנשים כ-65.2% עבדו במשרה חלקית.
הלמ"ס מצאה קשר בין רמת ההשכלה לבין ההשתתפות בשוק העבודה גם בגילים המבוגרים. שיעור ההשתתפות בקרב בעלי השכלה של עד ארבע שנות לימוד עמד על 3.3%, לעומת 28.3% בקרב בעלי 16 שנות לימוד ומעלה.
|
|
|
|
בת ים מובילה בשיעור הוותיקים, בית שמש בתחתית
|
|
בפילוח לפי ערים גדולות, המונות יותר מ-100 אלף תושבים, בת ים ניצבת במקום הראשון בשיעור התושבים בני 65 ומעלה, עם 26.3% מהאוכלוסייה, שהם כ-32.4 אלף איש. אחריה נמצאות חיפה עם 21.1%, חולון עם 20.8%, ראשון לציון עם 20.6%, נתניה עם 20.3% והרצליה עם 20.1%. לעומת זאת, השיעור הנמוך ביותר מבין הערים הגדולות נרשם בבית שמש, שבה רק 4.2% מהתושבים הם בני 65 ומעלה. בבני ברק עומד השיעור על 7.5% ובירושלים על 10%.
מבחינת מספרם המוחלט של האזרחים הוותיקים, ירושלים מובילה עם כ-101.5 אלף בני 65 ומעלה, ואחריה תל אביב-יפו עם כ-76.6 אלף וחיפה עם כ-60.8 אלף. בלמ"ס מסבירים כי שיעורם היחסי של האזרחים הוותיקים מושפע גם משיעורי הילודה, ולכן בערים המתאפיינות בילודה גבוהה חלקם באוכלוסייה נמוך יותר.
תוחלת החיים עולה, אך לא כל השנים בריאות
בשנת 2025 עמדה תוחלת החיים בלידה בישראל על 81.4 שנים בקרב גברים ועל 85.9 שנים בקרב נשים. בגיל 65 תוחלת החיים הנוספת הייתה 20.2 שנים לגברים ו-23 שנים לנשים. עם זאת, מספר שנות החיים הבריאים הצפויות בגיל זה עמד על 11.7 שנים לגברים ועל 11 שנים לנשים. משמעות הנתונים היא שאף שנשים צפויות לחיות יותר שנים, מספר השנים שבהן הן צפויות לחיות ללא בעיה בריאותית המפריעה לתפקוד נמוך מעט מזה של הגברים.
בלמ"ס מציינים כי לאחר תקופה של יציבות יחסית בתוחלת החיים בשנים 2020 עד 2022, ככל הנראה בעקבות תמותה גבוהה בקרב מבוגרים בתקופת הקורונה, נרשמה התאוששות בשנת 2023. בשנת 2024 חלה ירידה קלה, ובשנת 2025 שבה תוחלת החיים לעלות. עוד עולה כי בשנת 2025 נכללו במרשם אנשים עם מוגבלות כ-583.7 אלף בני 65 ומעלה, שהיוו 42.2% מכלל האנשים הרשומים במרשם עם מוגבלות.
101 אזרחים ותיקים נהרגו בתאונות דרכים
נתוני הבטיחות בדרכים מצביעים על פגיעות גבוהה של האוכלוסייה המבוגרת בתאונות קשות. בשנת 2025 נפגעו בתאונות דרכים שדווחו למשטרה ונכללו בנתונים 1,866 בני 65 ומעלה. מתוכם 101 נהרגו ו-554 נפצעו קשה. האזרחים הוותיקים היוו 22% מכלל ההרוגים בתאונות הדרכים ו-20.1% מהפצועים קשה, שיעורים הגבוהים משמעותית מחלקם באוכלוסייה.
הפער בולט במיוחד בקרב הולכי הרגל: 57 הולכי רגל בני 65 ומעלה נהרגו בתאונות דרכים, והם היוו 45.2% מכלל הולכי הרגל שנהרגו, פי 3.5 מחלקם באוכלוסייה. נתון נוסף מעיד כי 76.2% מבני 65 ומעלה שנפגעו בעת חציית כביש נפגעו במעבר חצייה. לצד זאת, חלקם של נהגים בני 65 ומעלה מבין הנהגים המעורבים בתאונות עם נפגעים עמד על 12.1%, נמוך מחלקם בכלל בעלי רישיונות הנהיגה, שעמד על 14.4%.
כ-201 אלף ותיקים רשומים בשירותי הרווחה
בשנת 2025 היו רשומים במשרד הרווחה והביטחון החברתי כ-201.2 אלף בני 65 ומעלה, ומתוכם לכ-181.6 אלף, שהם 90.3%, הוגדרה נזקקות. מבין בעלי הנזקקות המוגדרת, 34.9% התמודדו עם קשיים בטיפול אישי ובמיומנויות יום-יומיות, 34.4% עם קשיים בצריכת שירותים ובמיצוי זכויות, 14.9% עם בדידות או היעדר מערכות תמיכה ו-7.9% עם מצוקה רגשית.
כ-65.9 אלף אזרחים ותיקים הושמו במסגרות רווחה במהלך השנה. רובם המכריע, 91.8%, קיבלו שירותים במסגרות בקהילה בלבד. לצד נתוני הרווחה, נרשמה פעילות גם בתחומי הלימודים והספורט. בשנת הלימודים תשפ"ה קיבלו 391 בני 65 ומעלה תואר או תעודה אקדמית, לעומת 334 בשנה הקודמת. מהם 228 קיבלו תואר שני, 88 תואר ראשון ו-45 תואר שלישי.
עוד עולה כי 6,801 בני 65 ומעלה היו ספורטאים פעילים בשנת תשפ"ה, כאשר ענף הברידג' היה הדומיננטי ביותר, עם 72.7% מכלל הספורטאים הוותיקים.
שליש מהוותיקים חוששים מאירועי טרור באזור מגוריהם
נתוני סקר הביטחון האישי לשנת 2025 מלמדים כי 32.6% מבני 65 ומעלה חוששים במידה רבה או רבה מאוד מאירועי טרור באזור מגוריהם, שיעור דומה לזה שנרשם בקרב בני 20 עד 64. בקרב נשים ותיקות שיעור החוששות מאירועי טרור הגיע ל-39.9%, לעומת 23.4% מהגברים.
מנגד, 84.1% מבני 65 ומעלה דיווחו שהם חשים ביטחון אישי באופן כללי באזור מגוריהם, ו-72% דיווחו שהם חשים בטוחים ללכת לבדם באזור מגוריהם בשעות החשכה. שיעור האזרחים הוותיקים שנפגעו לפחות מאחת מעבירות הפרט שנבדקו בסקר עמד על 10.4%, לעומת 16% בקרב בני 20 עד 64.
הנתונים שפרסמה הלמ"ס מציגים אוכלוסייה ותיקה הגדלה בהתמדה, לצד פערים ניכרים בהכנסות, במצב המשפחתי, במאפייני המגורים ובבריאות. הם גם מדגישים את ההבדלים בין קבוצות האוכלוסייה ובין נשים לגברים, ואת השינויים הצפויים בהרכב האוכלוסייה בישראל בעשורים הקרובים.
|
|
תפוס כינוי יחודי
כובד האשמה במחדל מוטל על ראשי ארגוני הביטחון 
