השר בן-גביר לבג"ץ: המפכ"ל הורה "לראות דם" בהפגנות החרדים

השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר מבקש מבית המשפט העליון לבטל מיד את צו הביניים מיום 16.04.26, האוסר עליו להתבטא ולהתערב בהפעלת כוח משטרתי כלפי אזרחים ובמימוש זכות ההפגנה. בבקשה בהולה שהגיש (יום ב', 02.11.26) טוען השר לחשש ממשי לחיי אדם ולשפיכות דמים בשל מדיניות פיזור הפגנות אלימה וחסרת מעצורים שמוביל מפכ"ל המשטרה.

הבקשה הוגשה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ במסגרת עתירות מאוחדות (בג"ץ 59037-08-24, בג"ץ 37361-08-24, בג"ץ 6277-09-24), בעת שהשר בן-גביר שוהה בחו"ל ותצהירו הוחתם מרחוק. בן-גביר מבקש לסטות ממתווה העקרונות כדי שיוכל להתערב מיידית ולרסן את דרכי האכיפה באופן מידתי ושוויוני לשם הצלת חיי אדם.

טענות לאלימות קיצונית ופציעות חמורות

בבקשה נטען כי בשבועיים האחרונים, ובכלל זה בימים 29.10.26 ו-01.11.26, התקיימו הפגנות של פלגים חרדיים קיצוניים במספר מוקדים בארץ, בהם ירושלים, בית שמש וצומת גהה. על-פי דיווחים ותיעודים שהגיעו לשר וצורפו לבקשה, המשטרה נקטה אמצעים דרסטיים וקיצוניים לפיזור המפגינים תוך שימוש מרובה ברימוני הלם ישירות לעברם ושימוש באלות בניגוד לנהלים. לטענת השר, האלימות הקשה שהופעלה נגד המפגינים גרמה לחלקם פציעות חמורות ואף קטיעת איברים.

בן-גביר טוען כי נודע לו שמפכ"ל המשטרה הורה לכוחות לפעול באלימות קשה ומוגברת כלפי המפגינים החרדים, ואף צוטטה באוזני השר אמירה של המפכ"ל שלפיה הוא "רוצה לראות דם". בבקשה נטען כי המפכ"ל פעל בניגוד לתפיסת הפיקוד והשליטה ושרשרת הפיקוד, פנה ישירות לקציני שטח, למפקדי מרחבים ולמפקדי מחוזות, ונתן להם הוראות קונקרטיות להפעיל כוח רב ואלות עוד בטרם החלו ההפגנות.

הדחת קצינים ואכיפה בררנית בתקופת ממשלת מעבר

השר בן-גביר מפרט בבקשתו שורת צעדים החורגים לטענתו מסמכות המפכ"ל ומחוקיות המינהל:

• העברת מפקד מרחב דן: המפכ"ל העביר מתפקידו על דעת עצמו את מפקד מרחב דן, נצ"מ אלעד קליין, לתפקיד ממלא-מקום מפקד מרחב איילון ללא אישור השר הממונה, בטרם הועלה בדרגה ומבלי שסוכם על מחליף, בניגוד לפקודת המשטרה. בבקשה מצוין כי נצ"מ קליין קיים קשר הדוק עם גורמים בציבור החרדי ונהג להידבר עימם ולהנמיך להבות בהפגנות.

• ניתוק מהדרג המדיני: המפכ"ל אינו רואה עצמו מחויב למדיניות הדרג המדיני בתקופה זו של ממשלת מעבר, נעדר מהערכות מצב ומישיבות שוטפות, ואף טס בימים האחרונים לחו"ל מבלי לעדכן את השר או לקבל את אישורו.

• אכיפה בררנית: המשטרה מפעילה אלימות חסרת גבולות כלפי הציבור החרדי, בעוד שבהפגנות של קבוצות מהמתרס השמאלי של המפה הפוליטית - כדוגמת חסימת נתיבי איילון וצירים מרכזיים ביום 07.10.26 במלאת שלוש שנים לטבח - המשטרה נקטה אורך רוח ולא התערבה במשך זמן ממושך.

בן-גביר טוען כי המפכ"ל פועל מתוך מניעים פסולים ובמטרה לעורר מדון ושנאה בין החברה החרדית למשטרה. לדבריו, התנהלות זו מציבה את המדינה כפסע מאירוע שבו ייהרג אזרח, ומחייבת את התערבותו כ"מבוגר האחראי" שינחה את דרגי השטח לפעול בהגינות ובסבירות תוך כיבוד החירות להפגין. השר מבקש מבית המשפט לקבוע דיון דחוף בנושא במידת הצורך.

פרטי ההליך המשפטי

ערכאה: בית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק

הליך: בג"ץ 59037-08-24, בג"ץ 37361-08-24, בג"ץ 6277-09-24

צדדים: העותרים: גלעד כהן, מיכל הדס ואח', אורני פטרושקה ואח', גדעון אביטל-אפשטיין ואח'; המשיבים: ראש הממשלה, ממשלת ישראל, השר לביטחון לאומי ח"כ איתמר בן-גביר (באמצעות עו"ד זאב וולף), היועצת המשפטית לממשלה (באמצעות פרקליטות המדינה - מחלקת בג"ץ)