בנק ישראל הודיע היום על החלטתו לפחית בהדרגה, את חובת הנזילות המשנית של פיקדונות במטבע-חוץ, החל מחודש אוגוסט 2002. מדובר בביטול חשוב של שריד לתקופה, בה שימשו הרזרבות לתמיכה ביציבות שערי החליפין של המטבעות הזרים, מול השקל. על-פי ההחלטה בבנק ישראל, תופחת חובת הנזילות בשיעור של 1% לחודש, עד לביטולה המלא בעוד 10 חודשים.
הפחתה זו תקטין את פיקדונות החובה של הבנקים בבנק ישראל, בשיעור של 200 מיליון דולר לחודש במשך 10 החודשים הקרובים. כך יוגדלו המקורות החופשיים במט"ח, העומדים לרשות הבנקים שיאפשרו להם להרחיב את היקף מתן האשראי במט"ח לציבור.
בנק ישראל החליט כי לאחר התיקון באוגוסט, תעמוד חובת הנזילות הראשונית, על פיקדונות הציבור במטבעות זרים, עד 6 ימים - על שיעור של 6% בין השבוע הראשון לפיקדון, על 3% עד לסיום השנה הראשונה ומעבר לשנה הראשונה תבוטל חובה זו לחלוטין.
בבנק ישראל הסבירו היום, כי מדובר במדיניות עולמית שבמסגרתה, מפחיתים בנקים מרכזיים של מדינות בעולם כולו, את הישענותם על שיעורי נזילות, ככלי במדיניות המוניטרית שלהם. מדיניות זו החלה בבנק ישראל בשנות ה-80 במקביל לתחילת הפעלת הרפורמה בשוק ההון.
במחלקה המוניטרית של הבנק הסבירו, כי מכלול הצעדים שננקטו בתחום הנזילות ב - 15 השנים האחרונות ובתוכם הצעד הנוכחי, הביא להקטנת מעורבות הרשויות בתיפקודם של השווקים הפיננסיים, תוך הגדלת התחרותיות במערכת הפיננסית ושיפור התנאים לסקטור הפרטי - בתחומי הנגישות לאשראי והתמחור של השירותים הפיננסיים.
אם זאת מסבירים בבנק ישראל, כי את מקומם של שיעורי הנזילות החליפו, במהלך שנות ה-90, הסדרים של הלוואות ופיקדונות מוניטריים בין הבנקים לבין בנק ישראל. מתחילת 2002, נפתח שלב חדש ובו הולכים ומוחלפים הסדרים מיוחדים אלה על-ידי פעולות בשוק ההון שהתאפשרו לאחר הסרת תקרת המק"מ. בכך נוצרת התשתית לפיתוחו של שוק הכספים, ולניהולה של המדיניות גם דרך שוק ההון ולא רק באמצעות הבנקים.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
