נשים עם גורמי סיכון רבים יותר למחלות קרדיווסקולריות (של הלב וכלי הדם) נוטות להכנס לגיל המעבר מוקדם יותר מאשר נשים ללא גורמי סיכון אלו, כך על-פי ניתוח נתונים ממחקר חדש.
חוקרים מאוניברסיטת Utrecht שבהולנד ביצעו הערכת נתונים לתיעוד של 695 נשים שהיו לפני גיל המעבר בתחילת המחקר בשנת 1948, והגיעו לגיל המעבר לאחר שתי בדיקות דו שנתיות לפחות.
גיל הנשים נע מ-34 ועד 55 כאשר הצטרפו למחקר, וכניסתן לגיל המעבר היתה בין גיל 38-58.
רמות הכולסטרול - גם הן השפיעו
נשים שעישנו בגיל 43, נכנסו לגיל המעבר 1.6 שנים בממוצע מוקדם יותר מאשר נשים לא מעשנות, גילו החוקרים.
באופן דומה, כל עליה של 20 נקודות ברמות הכולסטרול לפני גיל המעבר נמצאה קשורה להתחלה מוקדמת יותר ב-0.14 שנים של גיל המעבר.
צוות החוקרים דיווח על הממצאים בעיתון של הקולג' האמריקני לקרדיולוגיה.
עוד עולה מן המחקר, כי נשים שסבלו מלחץ דם גבוה יותר גם הן היו צעירות יותר כשנכנסו לגיל המעבר. ואצל נשים שהעלו או ירדו במשקל במהלך התקופה שלפני גיל המעבר נראתה התחלה מוקדמת באופן משמעותי של גיל המעבר.
החוקרים ציינו כי למרות שהנתונים מראים כי גורמי סיכון קרדיווסקולריים עשויים לקבוע את זמן תחילתו של גיל המעבר, ההיפך גם הוא יכול להיות נכון, כלומר, כניסה מוקדמת לגיל המעבר, תקופה בה רמות האסטרוגן יורדות, מעלה את הסיכון למחלות קרדיווסקולריות.
במהדורה נלווית, דיווחו חוקרים מאלבמה, כי הגיל הממוצע של התחלת גיל המעבר דומה במדינות בכל העולם למרות שגורמי סיכון קרדיווסקולריים משתנים במידה רבה. עובדה זו מצביעה על כך שההשפעה של גורמי סיכון למחלות קרדיווסקולריות על גיל המעבר היא מתונה ביותר.
