|
|
|
הטלוויזיה - תחליף למטפלת
|
|
יפעת גדות
|
|
סקר שנעשה בארצות הברית מגלה כי הטלוויזיה הופכת חלק בלתי נפרד גם מחייהם של תינוקות בני שישה חודשים * עבור הורים רבים הטלוויזיה משמשת כמעין בייביסטר של ממש
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פעוטות הצופים בטלוויזיה ובווידאו לומדים הכי טוב מהדמויות המתייחסות ישירות לילדים ופועלות יחד איתן, כך עולה ממחקר אמריקני חדש.
מאחר שילדים בני שנתיים נוטים יותר ללמוד מהדמות שאותה הם תופסים כשותפה לשיחה, הרי שוידאו בו קיימת אינטראקציה דו סטרית יכול לשמש בהעברת מידע.
החוקרים ביצעו שני ניסויים. בראשון, הם בדקו את ההבדל בין לימוד מווידאו לבין אינטראקציה פנים מול פנים בקרב 24 ילדים בני שנתיים. חלק מהילדים צפו בווידאו של אישה שסיפרה להם היכן למצוא צעצוע של בעל חיים מפרווה שהוחבא בחדר אחר. ילדים אחרים קיבלו את אותו מידע מאותה אישה באופן אישי.
ילדים שצפו בווידאו מצאו את הצעצוע רק לעיתים נדירות, על-פי המחקר. עובדה זו הביאה למסקנה כי הפעוטות לא האמינו או לא הקשיבו לה. ילדים שקיבלו את ההוראות באופן אישי בדרך כלל מצאו את הצעצוע.
בניסוי השני, השתמשו החוקרים בווידאו אינטראקטיבי. מערכת וידאו במעגל סגור איפשרה לאישה על המסך לראות, לשמוע ולהגיב לילדים בעזרת שיחה ומשחקים. לאחר חמש דקות של אינטראקיה עם האישה שעל המסך, הילדים הצליחו למצוא את החפץ המוסתר.
מן המחקר עלה, כי פעוטות אינם תופסים את הווידאו הסטנדרטי כמקור המספק מידע המתייחס לעולם האמיתי, מאחר שהם רואים ברמזים חברתיים כמו קשר עין והיענות, הזמנה לשים לב למה שנמסר להם.
הצעד הבא יהיה לקבוע האם פעוטות יקבלו שחקנים או דמויות שיופיעו שוב ושוב כדי לשוחח עימם - כמו דמויות רבות המופיעות בתוכניות ילדים פופולריות - כ"שותפים חברתיים" שלהם.
החוקרים ציינו, כי ממצאים אלו הם בעלי משמעות לטלוויזיה חינוכית שקהל היעד שלה הוא פעוטות, כמו גם לשימוש בדמויות וידאו במחקר בקבוצות גיל אלו.
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
