זן חדש של בעלי חיים התגלה על-ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית במערה שנחשפה במחצבה במפעלי נשר ברמלה. המינים החדשים של בעלי החיים התגלו עד כה רק במערה הספציפית המהווה מערכת אקולוגית ייחודית.
החוקרים גילו במערה שמונה מינים של חסרי חוליות, אשר הינם חדשים למדע, ובהם: ארבעה מיני סרטנים, עקרב, זנב זיף, אוֹלִיגוֹחָטָה ופסאודו-סקורפיון. בסך-הכל נמצאו בברֵכת מים בתוך המערה ארבעה מינים של חסרי חוליות, וארבעה מינים אחרים חיים מחוץ למים, במחילות ובאולמות המערה.
למחקר שותפים חוקרי האוניברסיטה העברית, בראשות פרופ' עמוס פרומקין, מנהל היחידה לחקר מערות במחלקה לגאוגרפיה, יחד עם פרופ' דב פור, ד"ר חנן דימנטמן ופרופ' אהרן אורן מהמכון למדעי החיים; ישראל נעמן, תלמיד מוסמך, וחוקרים נוספים. נציבות המים במשרד התשתיות הלאומיות תומכת במחקר מי התהום שהתגלו במערה שהם חלק מאקוויפר ירקון תנינים.
המערה משתרעת לאורך ½2 קילומטרים והיא מערת הגיר השנייה באורכה בישראל (לאחר מערת חריטון). המערה נמצאת בעומק של 100 מטרים מתחת לפני הקרקע. מחקר המערה חייב טיפוס בחבלים וברובה ניתן לנוע רק בזחילה. המערה סגורה למבקרים בשל חשיבותה המדעית ומיקומה בלב מחצבה פעילה.
במימי המערה גם נמצאו יצורים חד תאיים ובקטריות. חלק מהבקטריות מנצלות את הגפרית שבמים כמקור לאנרגיה ויוצרות את הבסיס התזונתי לכל המערכת האקולוגית של המערה במים וביבשה.
החוקרים מציינים, כי הייחודיות הביולוגית של המערה נובעת מן התנאים הסביבתיים הייחודיים שלה, ומן ההיסטוריה שלה במשך מיליוני שנים. שכבת הקִרטון (סלע משקע גירי של 'חבורת הר הצופים') שמעל למערה מנעה חִלחול של מים וחומרי מזון מפני השטח אל תוך המערה. אלו הגיעו למערה בלוויית גפרית (מקור אנרגיה) עם המים. טמפרטורת המים הגבוהה יחסית במערה (Cº30) ונוכחות של מימן גופרי H2S מעידים על כך שלפחות חלק מן המים במערה מגיעים מעומק רב.
שני מיני סרטנים ממוצא יָמי החיים במי המערה מעידים על כניסתם לאתר במהלך החדירה הימית האחרונה לאזור, לפני כמה מיליוני שנים. המינים הקרובים להם ביותר חיו סביב ים הטתיס הקדום ולא שרדו במימי הים התיכון עצמו, לפיכך עדותם חשובה ביותר לגבי התפרסות הים הקדום. ייתכן שניתן יהיה (בעזרת שעון מולקולרי) להעריך את מועד היפרדותם של מינים אלו זה מזה ובכך לתארך את אירוע החדירה הימית והתפרסות ים הטתיס. שני מיני סרטנים אחרים במימי המערה הגיעו אליה ממים מתוקים או מליחים (ברקיים).
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
