ילדים מקבלים בתורשה את התיאבון לבשר ודגים, אך כשמדובר בירקות וקינוחים, הדבר קשור יותר לחינוך מאשר לטבע. כך קובע מחקר חדש.
מדענים שהשוו את העדפות המזון של תאומים זהים ותאומים לא זהים גילו, כי כמה טעמים מועברים בתורשה, בעוד אחרים הם טעמים נרכשים.
זהו המחקר הראשון הכולל מספר משמעותי של מזונות פרוטאינים והראשון המראה מאפיין משמעותי של תורשה.
אמהות ל-103 זוגות תאומים זהים ו-111 זוגות תאומים לא זהים בני 4 ו-5 קיבלו רשימות של 77 מזונות בקטגוריות שונות, ונתבקשו לדרג אותם על-פי רמת האהבה שהילדים רכשו למזונות אלו.
תאומים זהים חולקים את אותם גנים, בעוד אלו שאינם זהים חולקים רק את מחציתם, כך שההשוואה בין העדפות המזון שלהם שפכה אור על אלו מהטעמים שעוברים בתורשה ועל אלו המושפעים מגורמים סביבתיים.
המדענים קבעו את העברה בתורשה על-ידי כך שבדקו את הדמיון בין העדפות המזון של התאומים הזהים לאלו של התאומים הלא זהים.
לדוגמא, כאשר מודדים את הגובה מגלים כי תאומים זהים נוטים להיות בעלי גובה מאד דומה לעומת תאומים שאינם זהים. עובדה זו מצביעה על כך כי גובה הוא תורשתי.
למרות שהחוקרים ציינו כי לא ברור עדיין אלו גורמים משפיעים על הטעם לפירות, ירקות או קינוחים, הם סבורים כי זמינות או השפעת ההורים יכולה לשחק תפקיד בכך.
ייתכן וילדים שרואים את הוריהם מראים התלהבות או סלידה לגבי סוגים מסויימים של ירקות או קינוחים עשויים לנהוג כמותם.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
