האם בתי הדין הדתיים יהפכו למקצועיים יותר? ככל שהדבר תלוי במשרד המשפטים, נדמה כי התשובה חיובית. במשרד מגובשת בימים אלו טיוטת הצעת חוק, לפיה יוקמו בבתי הדין הדתיים יחידות סיוע המורכבות מעובדים סוציאליים ופסיכולוגיים שיסייעו למתדיינים ולדיינים.
בתי הדין הרבניים, השרעים, הדרוזים ובתי הדין של העדות הנוצריות מהווים למעשה סמכות מקבילה של בתי המשפט לענייני משפחה, המתפקדים כבתי משפט "חילוניים" בהם נדונות סוגיות משפחתיות. בבתי המשפט לענייני משפחה פועלים מזה זמן "יחידות סיוע" המהוות חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט והן תורמות באופן משמעותי לפתרון סכסוכים משפחתיים בדרכי שלום.
תזכיר הצעת החוק שגיבש משרד המשפטים, מכיר בצורך להקים יחידות סיוע גם בבתי הדין הרבניים, על-מנת להקל על ציבור המתדיינים. הכרה זו באה בעיקר בשל העובדה שהן בבתי הדין הדתיים והן בבתי המשפט לענייני משפחה נדונים ענייני משפחה דומים ומקבילים כמו אפוטרפוסות, מזונות, יחסי ממון בין בני זוג ומשמורת ילדים. יש לציין כי בבית המשפט ה"אזרחי" יחידת הסיוע זוכה להצלחה, ולכן מתבקש הצורך להעתיקו אל בתי הדין הדתיים.
על-פי הצעת החוק, שרי הרווחה והמשפטים יוסמכו להקים בבתי הדין הרבניים את "יחידות הסיוע" ואלו יהיו כפופות לממונה על יחידות הסיוע שקיימות כיום בבתי המשפט ה"אזרחיים". הפעלת החוק תתבצע תוך התייעצות עם ראשי בתי הדין לגבי דרכי הפעלתן וסדרי עבודתן של היחידות השונות.
ההפניה אל יחידות הסיוע תהיה באמצעות בתי הדין, ובית הדין יהיה רשאי להורות ליחידה להגיש חוות דעת לגבי המתדיינים ולגבי בני משפחתם. "שר הרווחה, בהסכמה עם שר המשפטים", נקבע בהצעת החוק, "יפעל לקבלת עובדים מתאימים לאופיו של בית הדין הדתי" בו אמור העובד לשרת ובהסכמת ראשי בתי הדין.
עוד קובעת הצעת משרד המשפטים, כי המידע שימסר ליחידת הסיוע לא יודלף, והמידע יטופל כמידע שנמסר במהלך דיון בביהמ"ש בדלתיים סגורות. הדברים המטופלים ביחידת הסיוע יראו אור ויועברו לידיעת השופטים הדנים בתיק רק במקרים בהם היחידה תידרש לתת חוות דעת על המתדיינים, אולם במקרים כאלו יובהר לצדדים שהדברים שיאמרו לא יזכו לחסיון.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
