הצעות החוק ממשיכות לזרום

30 חברי כנסת, מסיעות שונות, הגישו השבוע הצעת חוק המציעה כי ממלאי תפקידים בכירים בדרגות רב אלוף או אלוף במוסדות הביטחוניים הישראלים לא יוכלו לכהן בתפקידים בכירים בפוליטיקה למשך שנתיים מיום שחרורם.

בהצעה נכתב כי "לטובת חוסנה של הדמוקרטיה האזרחית בישראל, ולשם צמצום הפוליטיזציה ברמות הגבוהות בצה"ל ושירותי הביטחון, מוצע להתקין רצועת זמן מינימאלית שתחצוץ בין השירות הצבאי/ביטחוני בדרגות הגבוהות ביותר לבין מילוי תפקידים בכירים בפוליטיקה כראש ממשלה, שר או חבר הכנסת".

48 חברי כנסת מסיעות הבית השונות הגישו הצעת חוק להחיל את חוק לימוד חובה, החל מגילאי 3 ועד כיתה י"ב.

בבסיס הצעת התיקון עומדת ההכרה בכך שהחינוך הוא זכות יסוד של כל ילד ונער ושעל המדינה לפעול למימוש יכולתם וכישוריהם. עד היום, חוק חינוך חובה שנחקק בסמוך לקום המדינה, מטיל חובת לימוד על כל ילד ונער בישראל למשך 11 שנים. חברי הכנסת טוענים כי "העובדה שהחוק בישראל מטיל חובה על בית הספר "להחזיק" את התלמיד בין שעריו רק עד לתום כיתה י', מאפשרת למוסד החינוכי להנשיר תלמידים עם הישגים לימודיים נמוכים או התנהגות שאינה ראויה במעבר שבין כיתה י' לכיתה י"א ובין כיתה י"א לכיתה י"ב".

חברי הכנסת רואים בתופעת הנשירה כפועל יוצא מכך שאין חובה בחוק להשאיר תלמידים בבית הספר עד לסוף כיתה י"ב. לטענתם, הנושרים ממערכת החינוך הופכים לבעלי פוטנציאל עברייני ולנטל כלכלי על כתפי המדינה.

הצעת החוק נועדה "לסייע במניעת התוצאות השליליות המלוות את הנשירה ויתרום למאמץ לקידום השוויון בין קבוצות שונות באוכלוסיה. לפיכך, המשימה של מניעת נשירה מבתי הספר צריכה לקבל מעמד של יעד לאומי מרכזי".

ארבעת חברי הכנסת של סיעת רע"מ - תע"ל, טלב סאנע, עבאס זכור, אחמד טיבי ואברהים צרצור חתומים על הצעת החוק לחייב לימוד ערבית ועברית בכל מוסד חינוך רשמי בישראל.

טענתם כי "הסדרי שלום שהולכים ונרקמים במזרח התיכון מחייבים בניית גשר של שפה בין הערבים ליהודים. גשר זה יכול שייבנה באמצעות שפה שיש להנחילה ליהודים ולערבים החל משנת הלימודים הראשונה.

חברי הכנסת מסיעת ישראל ביתנו, יורי שטרן, אלכס מילר וסטס מיסז'ניקוב הציעו לתקן את חוק זכויות התלמיד על-מנת לקדם את השוויון והשקיפות בקבלה למוסד חינוך.

חברי הכנסת מבקשים "למנוע הפליה פסולה ושרירותית בקבלת תלמידים למוסדות חינוך ולעגן בחוק את זכותם של תלמידות ותלמידים, ושל הוריהם, לדעת על-פי אילו כללים מתקבלים התלמידים למוסדות החינוך".

בנוסף, מציעים חברי הכנסת כי "תהיה להם הזכות לעתור, במקרים המתאימים, לבית המשפט לעניינים מנהליים, על סירוב או אפליה בקבלת ילדיהם למוסדות חינוך".

ח"כ סופה לנדבר (ישראל ביתנו) מציעה לשנות את חוק הביטוח הלאומי כך שעובדים עצמאיים ייהנו מביטוח אבטלה.

בהצעת החוק שהגישה ח"כ לנדבר נטען כי "מגזר העובדים העצמאים אינו מוגן ואינו מבוטח במקרה של אובדן העסק או אי יכולת תפעולו, לעומת השכיר אשר בכל מקרה יש לו את העוגן בדמות דמי האבטלה. לכן, עובדים עצמאים חשופים לאיבוד מקום עבודתם לא פחות מהשכירים, ובמקרה של חיסול העסק, הם מפסידים גם את השקעתם וגם את מקום עבודתם".

כמו כן, נכתב כי "המצב הנתון גורם לירידה בפיתוח עסקים פרטיים וכך מטרת התיקון על ציבור המהווה אחוז ניכר באוכלוסיה, ואשר משלם את דמי הביטוח הלאומי, ולתת ביטחון ולעודד יזמות עסקית עצמאית חדשה".

חברי הכנסת נדיה חילו וגאלב מג'דאלה (עבודה) מציעים כי סל הבריאות כולל סל התרופות יתוקצב בחוק התקציבים מדי שנה ויעודכן בכ - 2% לפחות.

חברי הכנסת טוענים כי "עידכון התקציב יאפשר הרחבת מתן השירותים הבריאותיים והכנסת יותר תרופות לסל". בנוסף כותבים חברי הכנסת כי "תיקון החקיקה יאפשר לממש זכויות חולים ולא להשאיר את גורלם נתון לתוספות תקציביים זמניים המושפעות מהסכמיים קואליציוניים כאלו ואחרים".