שופט בית משפט השלום בחיפה, כ. ג'דעון, חייבה את קיבוץ רמות מנשה ואת שלמה בנימין המנהל את מועדון הלילה "טרמינל" המצוי בשטח הקיבוץ, לשלם ליצחק מזרחי, שלא הוכנס למועדון בשל צבע עורו הכהה, פיצוי בסך 50 אלף שקלים.
הפרשה החלה כאשר ביום 11.6.04 הגיע מזרחי, יחד עם חברתו נופר אלקנתי, ושלושת חבריו בני מזרחי, יצחק מזרחי (בעל שם זהה לתובע) וגלעד לוי, למועדון טרמינל לצורך בילוי. לתדהמתם של החברים, יצחק ובני מזרחי ונופר אלקנתי, שהינם בעלי עור בהיר, הם הוכנסו למועדון ללא כל קושי. לעומתם, יצחק מזרחי (התובע) וחברו גלעד שהינם בעלי עור כהה, נותרו בחוץ.
ההמתנה של השניים נמשכה זמן רב וחרף הבטחות ה"סלקטור" להכניסם, נותרו מזרחי ולוי בחוץ, כאשר בה בעת נכנסים כל הזמן למועדון אנשים רבים ללא כל עיכוב. השניים ניסו את מזלם גם בכניסה אחרת, אך ללא הועיל.
כעבור זמן נוסף של המתנה, ניגש הבודק "עידו", אל מזרחי וחברו, והודיע להם כי מנהל המועדון מסר לו באוזנייה, לא לאפשר את כניסתם למועדון כי "הם לא נראים לו". בלית ברירה, עזבו מזרחי וחבריו את המקום כשהם מבויישים ומושפלים.
בכל אותה עת, הבחינו מזרחי וחבריו, כי נמנעה כניסתם למועדון של "שחומי עור" בלבד שחלקם אף היו חיילים בשירות "קרבי".
מזרחי הגיש לבית משפט השלום בחיפה תביעה מכח החוק לאיסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. לטענתו, כניסתו למועדון נמנעה בשל גוון עורו, גזעו ומוצאו, וכי התנהגות זו מהווה עוולה על-פי החוק. היות שכך, הוא דרש לחייב את הנתבעים לפצותו בסך 50,000 ש"ח, שהוא הפיצוי המקסימלי שניתן לפסוק על-פי החוק ללא הוכחת נזק.
מנגד, הקיבוץ והמועדון הכחישו מכל וכל את טענותיו של מזרחי. לטענתם, המדובר במועדון חברים שהכניסה אליו מתנהלת על בסיס רשימת חברים המונה אלפי אנשים מכל המוצאים והגוונים, וכי הבדיקה בכניסה למועדון נועדה לאמת כי המבקש להיכנס למועדון אכן מופיע ברשימת החברים הנ"ל. כניסת אנשים שאינם נמנים ברשימה הנ"ל מותרת החל מהשעה 02:45 ובכפוף לתפוסת המקום.
השופטת כ. ג'דעון העדיפה את גירסתו של מזרחי ושל חבריו שעלו על דוכן העדים. "אקדים ואומר כי נתתי אמון בגירסת התובע והעדויות שתמכו בה, והנני מעדיפה אותה על גירסת הנתבעים שלא הוכחה במישור העובדתי", כתבה השופטת.
השופטת, יצאה מגדרה בכדי למחות על ההפליה הגזענית שננקטה נגד מזרחי, על-ידי הקיבוץ. "אין ספק כי התנהגותם של הנתבעים מהווה פגיעה אנושה בזכות הבסיסית לשוויון, ופגיעה באמות מידה ערכיות שכל חברה נאורה חפצה למסדן כחלק מתפיסות היסוד ומאורחות החיים המקובלים על אזרחיה", כתבה השופטת, שהוסיפה, כי "התנהגות שכזו מחייבת התערבות שיפוטית הולמת שמטרתה למגר תופעות מסוג זה".
השופטת הטילה על הקיבוץ ועל מנהל המועדון פיצויים בסך 50 אלף שקלים. כמו כן חוייבו הנתבעים בשכר טירחת עורך דינו של מזרחי, בסך 10,000 שקלים.
