כמחצית מהעולים הניגשים לבגרות אינם זכאים לתעודה

50% מהתלמידים הנושרים מבתי הספר הם עולים. כך עולה מישיבה משותפת שקיימו (יום ב', 10.7.06) ועדות החינוך, התרבות והספורט וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, בנושא "הישגי תלמידים עולים במערכת החינוך".

בוועדה הוצגו נתונים קשים על הישגי התלמידים העולים בבחינות הבגרות ובבחינות המיצ"ב. מהנתונים עולה, כי בשנים 2001-2005 חלה ירידה של 9% בשיעור הזכאות לבגרות של עולים חדשים תלמידי כיתה י"ב, אשר עלו לארץ ב-5 השנים שקדמו לבחינת הבגרות.

בשנת 2005 עמד שיעור הזכאים לבגרות בקרב עולים חדשים שעלו לישראל בין השנים 2005-2000, על 44.5% בלבד.

כמו כן נמצא כי הישגי תלמידים עולים מאתיופיה, הן בבחינות הבגרות והן במבחני המיצ"ב, נמוכים במידה ניכרת מהישגי התלמידים בכלל המגזר היהודי ומהישגי כלל התלמידים העולים. 14.4% בלבד מהעולים ילידי אתיופיה עמדו ב-2004 בדרישות הסף של האוניברסיטאות (לעומת 48.7% מכלל העולים).

פערים מבחני המיצ"ב:

בבדיקת מבחני המיצ"ב לכיתות ה' ו-ח', התגלה פער גדול בין הישגי כלל התלמידים היהודים לבין ההישגים הנמוכים של "עולים חדשים" הנמצאים עד 3 שנים בארץ. מבחני המיצ"ב נערכים בארבעה מקצועות יסוד: שפת אם (עברית/ערבית), מתמטיקה, אנגלית ומדע וטכנולוגיה.

קרוב ל-40% אחוזי נשירה

מנתונים שהציג משרד החינוך בישיבת ועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לנושא קליטת ילדים, נוער וצעירים עולים במערכת החינוך שנערכה בשבוע שעבר, עולה כי 38.7% מהתלמידים שנשרו מלימודים בכיתות ז'-י"ב בשנת תשס"ה, היו עולים חדשים. בקרב הנושרים בכיתות י"א-י"ב היה שיעור העולים החדשים גבוה אף יותר ועמד על כ-45% מהנושרים.

בעקבות נתונים אלו, החליטה ועדת המשנה האמורה, כי משרדי הממשלה הרלוונטיים יציגו תוכנית פעולה מפורטת למאבק בתופעה של נשירת תלמידים עולים ממערכת החינוך.

יו"ר ועדת העלייה והקליטה, ח"כ פרופ' מיכאל נודלמן אמר במהלך הישיבה: "אחוזי הכישלון של תלמידים עולים הינם חמורים. איני מבין כיצד ילד העולה בגיל 12, שאינו יודע מילה עברית, יקבל רק שעה שבועית אחת ללימוד עברית. כמה זמן יחזיק מעמד ילד כזה בכיתה?! כמובן שתוך זמן קצר הוא ינשור. לא ברור לי מדוע תלמידים עולים אינם יכולים להבחן בע"פ".

ח"כ זבולון אורלב קורא בוועדה לקבוע את הנחלת השפה העברית לעולים כיעד לאומי. "מדוע העלייה מטופלת במשרד החינוך על-ידי גף בלבד?! אם משנה למנכ"ל היה מטפל בנושא, הדברים היו נראים אחרת. לימוד השפה העברית הוא תנאי הכרחי לא רק לקליטה בביה"ס, אלא לקליטה בחברה הישראלית. התביעה הבסיסית שלנו: לקבוע את הנחלת השפה העברית לעולים כיעד לאומי ולהקציב לכך תקציב נאות כבעבר. אני מודיע כי יש מזימה ממשלתית לצמצם את מספר העולים מאתיופיה", אמר ח"כ אורלב.