ממצאים חדשים העולים מדוח ניטור שערכה עמותת "צלול" מגלים זיהומים חמורים בקרקעית נחל הקישון בעקבות חריגה של מאות אחוזים בריכוזי המתכות הכבדות.
במסגרת המחקר נבדקו 6 אתרים שונים לאורך הנחל החל ממעלה הנחל, לפני כניסת צינורות השפכים, וכלה בנמל הקישון, באמצעות איסוף קידוח גלעין מכל אחד מהם.
אנשי העמותה בדקו את האתרים הבאים:: מעלה הנחל, 3 אתרים באזור מוצאי המפעלים (חיפה כימיקלים, בתי זיקוק, גדות ביוכימיה, כרמל אולפינים וגדיב), שפך הנחל ליד פארק הקישון ובנמל הקישון.
המזהמים שנבדקו הם מתכות כבדות המהוות סיכון בריאותי ממשי, כדוגמת ארסן,כסף, כרום, קדמיום, ניקל, אבץ, עופרת ועוד, TPH- תרכובות מזהמות שמקורן בדלקים ושמני תעשיה, ו- AOX -תרכובות אורגנו-הלוגניות העלולות לגרום לסרטן.
שוב סכנת סרטן בקישון
על-פי תוצאות הניטור, נמצא בכל שלושת האתרים, הנמצאים בשפכי המפעלים, זיהום של מתכות כבדות המסוכנות לבריאות עלולות לגרום לסוגי סרטן שונים דרך נשימה, בליעה וספיגה דרך העור ולמערכת האקולוגית כולה באופן ממשי. מהדוח עולה כי האתר שנמצא ליד מפעל "גדות ביוכימיה" הוא המזוהם ביותר ונמצאו בו חריגות של מאות אחוזים ביחס לערכי הסף האמריקניים והקנדיים של כרום, נחושת, ניקל, עופרת ואבץ.
תרכובות מסרטנות בשפכי המפעלים
נוכחותן של תרכובות מזהמות מסוג TPH נמצאה ברמה גבוהה ב- 2 מהאתרים הנמצאים בשפכי המפעלים (פי 10 מהאזור שבמעלה הנחל). באתר הנמצא מול "גדות ביוכימיה" נמצא גידול של 730% לעומת הריכוז במעלה הנחל, וגידול של 300% ביחס לריכוז הנמצא באתר מול "חיפה כימיקלים".
באתר הנמצא מול בתי הזיקוק נמצא גידול של 240% ביחס לריכוז במעלה הנחל. לתרכובות אלו ניתן להיחשף בנשימה, בליעה (אוכל/שתייה) ובספיגה דרך העור, כאשר השפעתן היא גרימת נזקים קשים לכל אורגניזמים.
כמו כן, התגלו תרכובות מסוג AOX החשודות כמסרטנות, אשר ניתן להיחשף דרך בליעה (אוכל/שתייה) וספיגה דרך העור. ריכוז גבוה פי 250 מהמותר להזרמה לים ופי 370 מהמותר להזרמה לנחל, של תרכובות אלו, נמצא באתר הנמצא מול בתי הזיקוק.
מעמותת "צלול" נמסר בעקבות ממצאי הדוח, כי קיים סיכון אמיתי בשהייתן של מרבצי תרכובות כבדות בקרקעית שלאורך הנחל, והיסחפות קרקע זו לאזורים בהם מתקיימת פעילות אנושית.
רשות נחל הקישון מסרה בתגובה: "אין בדוח שפירסמה עמותת צלול חידוש כלשהו שלא היה ידוע לצערנו בציבור קודם לכן. החל משנת 1998 מנטרת רשות נחל הקישון את קרקעית הנחל בשכבה העליונה שלו, וזאת על-מנת לבחון מגמות ושינויים בריכוז המזהמים בקרקעית הנחל. דוחות הניטור מתפרסמים דרך קבע באתר האינטרנט של רשות נחל הקישון. מתחילת הניטורים התגלו ממצאים המעידים על קרקעית מזוהמת.
בימים אלה, מסיימת רשות נחל הקישון פרויקט לניטור המזהמים בקרקעית נחל הקישון. מטרת הפרויקט לבחון את היקף המזהמים שהצטברו בקרקעית הנחל במהלך השנים בהם הזרימו מפעלי התעשיה ומכון הטיהור, שפכים ובוצות המכילים מתכות כבדות ושאריות עיבוד נפט אל הנחל, ולגזור מכך את תוכנית השיקום שלו. הנהלת רשות נחל הקישון הקימה ועדת מומחים ביניהם פרופסורים מוכרים מהטכניון, מהנדסי כימיה, הידרולוג והמדען הראשי במשרד לאיכות הסביבה, לצורך קביעת רמת הזיהום בקרקעית הנחל, לרבות מיקום הקידוחים ופרוט האנליזות הכימיות הדרושות..
ממצאי הניטור יקבעו את חתך המזהמים, מידתם ומיקומם ויאפשרו הכנת תוכנית לטיפול בהם ולסילוקם. ממצאי הדוח יפורסמו מיד עם סיום הקידוחים וקבלת מסקנות ועדת המומחים.
אין לרשת הנחל ידיעה על אופן ביצוע הבדיקות על-ידי עמותת צלול, ולעומת זאת הניטור שבוצע על-ידי רשות הנחל נעשה בהתאם לקריטריונים המקובלים בעולם לביצוע סקרים וניטורים מסוג זה, ובפיקוח מומחי הטכניון. תוואי הניטור של הרשות היה לאורך של כ-8 ק"מ וכלל ביצוע 19 קידוחים, מהם: 16 קידוחים ימיים בקרקעית הנחל לעומק של 6-11 מטר ושלושה קידוחים יבשתיים. מכל קידוח נלקחו מספר רב של דוגמאות שנשלחו למעבדות מאושרות לבדיקות כימיות. במהלך הקידוחים נבדקים למעלה מ-800 אנליזות כימיות ועלות הפרויקט כחצי מיליון ש"ח. מדובר בפרויקט חיוני לשיקום הנחל, מקצועי וייחודי אף בקנה מידה בינלאומי . לא ידוע לרשות אם הניטור שבוצע על-ידי עמותת צלול נעשה ברמה מקצועית דומה".
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
