לא ייגזר עונש מאסר לנאשם שאינו מיוצג

ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת אישרה היום (ג' 18.7.06) לקראת קריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של חברי הכנסת יצחק לוי (איחוד לאומי-מפד"ל) ומיכאל איתן (ליכוד) לחוק סדר הדין הפלילי. הצעת החוק באה לתקן מצב בו נגזרו עונשי מאסר לנאשמים בבתי המשפט כשהם לא היו מיוצגים.

הממשלה תומכת בהצעת החוק

כיום, חלה חובת ייצוג נאשם ע"י סנגור בעבירות חמורות שעונשיהן מעל עשר שנות מאסר. החוק שאושר היום בוועדה מחייב את בית המשפט למנות לנאשם סנגור לגבי כל עבירה שהתובע סבור כי יבקש בגינה הטלת עונש מאסר בפועל. בין העבירות קיימות עבירות מין חמורות, גרם מוות ברשלנות ועוד עבירות שעונשן פחות מעשר שנים ולכן היום לא חלה לגביהן חובת מינוי.

אחד מיוזמי הצעת החוק, ח"כ לוי, הסביר כי "החוק קובע כי יש חובה לתובע להודיע אם בכוונתו לתבוע עונש מאסר ובמקרה זה ימונה לו סנגור. הצעת חוק זו הוגשה בכנסת הקודמת וישנה תמיכה של הממשלה, הסנגוריה הציבורית ושל גורמי משפט אחרים".

"שלילת חירות מתוך משא-ומתן"

חברי הכנסת ביקשו לתקן מצב בו הנאשם אינו מיוצג ע"י סנגור וכך נוצר החשש שקבלת עמדת התביעה ע"י בית המשפט, אינה תוצאה של צדקת עמדתה של התביעה, אלא של יכולתו העדיפה של התובע לנהל את המשפט. במקרים אלו, לנאשם שאינו מיומן, קיומו של סנגור מטעמו הוא תנאי הכרחי להשוואת מאזן הכוחות בין הצדדים במשפט. לכן, נדרש פתרון בחוק, אשר ימנע מצב בו בתי המשפט מטילים על נאשמים בלתי מיוצגים עונשי מאסר בפועל.

הוועדה החליטה כי אין ברצונה לכפות על הנאשם להיעזר בסנגור אך בעקבות החוק יהיו אלה מקרים ספורים. וכך, המקרים היחידים בהם יהיה בית המשפט רשאי להטיל על נאשם בלתי מיוצג עונש של מאסר בפועל, הם כאשר הנאשם ויתר על זכותו להיות מיוצג וזאת לאחר שבית המשפט הסביר לו את זכותו למינוי סנגור, את משמעות הייצוג ואת הסיכונים הכרוכים בניהול משפט ללא סנגור, ורק אם מצא כי אין בייצוג בידי סנגור כדי להועיל.

יו"ר הוועדה, ח"כ מנחם בן-ששון (קדימה), סיכם כי "גזירת מאסר חייבת להיעשות רק לאחר שנאשם ייוצג ע"י סנגור. הליך שלילת חירות חייב להיעשות מתוך משא-ומתן עם הגנה מקצועית".