בית המשפט העליון, בהרכב השופטים אליעזר ריבלין, עדנה ארבל ודבורה ברלינר, דחה (ה', 20.7.06) עתירה שהגישה עמותת א.צ.ז (אוטובוסים ציבוריים זעירים) אשר דרשה לבטל את מס הקניה בשיעור 75% המוטל על רכישת אוטובוסים זעירים. בכך ביקשה העותרת להשוות את מעמדם של אלה לזה של מוניות ואוטובוסים הנהנים מפטור מלא על מס קניה.
בג"צ קבע, כי החלטת שר האוצר לחייב במס קניה את האוטובוסים הזעירים אינה חורגת ממתחם הסבירות, ולפיכך, אל לו לבית המשפט להתערב בהחלטה.
לפי המצב החוקי כיום, שר האוצר מוסמך לקבוע בצו רשימת טובין הטעונים מס. בתחום כלי הרכב, קבע שר האוצר, בין היתר, כי אוטובוסים שמשקלם עולה על 4,500 ק"ג ומוניות יהיו פטורים ממס קניה. אשר לאוטובוסים זעירים, נקבע כי מס הקניה שיחול עליהם יהיה בשיעור 75%, בדומה לשיעור המס החל על רכב מסחרי. לגבי כלי רכב פרטיים, לעומת זאת, נקבע כי המס שיוטל עליהם יעמוד על 95%.
נגד החלטת שר האוצר, עתרה לבג"צ 'א.צ.ז' - עמותה המייצגת 50חברות הסעה המפעילות כ-2,000 אוטובוסים ציבוריים זעירים. לטענת העותרים, שיעור הפטור פוגע ביכולתם של האוטובוסים הציבוריים הזעירים להתחרות עם יתר כלי הרב המיועדים לשמש כתחבורה ציבורית, בכך טוענים העותרים, נפגע חופש העיסוק שלהם וזכותם לשוויון.
עוד טענה העמותה, כי אין הבדלים מהותיים בין אוטובוס ציבורי זעיר לבין אוטובוס שאינו זעיר, וכי שני כלי הרכב כפופים לחובות זהות.
המדינה טענה מנגד, כי לא עומדת לעמותה כל זכות קנויה לפטור ממס. לטענת באת-כוח שר האוצר, עו"ד חני אופק, מדיניות המס נגזרת מהערכת הממשלה בדבר צרכיו המשתנים של המשק, ובהתאם לסדרי עדיפות לאומיים שונים. אי לכך, אין זה ראוי כי בית המשפט יתערב במדיניות הכלכלית ולא כל שכן במדיניות הפיסקאלית של הממשלה.
השופט אליעזר ריבלין, שכתב את פסק הדין, החליט לדחות את העתירה, תוך שהוא קובע כי "האבחנה בין אוטובוסים ציבוריים זעירים לבין מוניות או אוטובוסים רגילים היא אבחנה מהותית". ריבלין מפרט בפסק הדין מספר אבחנות בין סוגי האוטובוסים השונים המצדיקה התייחסות שונה בכל הנוגע למס הקנייה שמוטל על כלי הרכב.
"אוטובוסים ומוניות הינם חלק ממערך התחבורה הציבורית, המצויה תחת פיקוח הדוק של המדינה בכל הנוגע למסלולי הקווים, מחירי הנסיעה, אמצעי סימון וכיו"ב. אוטובוסים ציבוריים זעירים, לעומת זאת, ממלאים תפקיד תחבורתי שונה במהותו. הם פועלים במסגרת חברת נסיעות פרטית ומעניקים שירות על-פי הזמנה מיוחדת בלבד", כותב ריבלין שמציין הבדל נוסף: "מספר האוטובוסים הציבוריים הזעירים המשמשים את הציבור אינו נתון לוויסות על-ידי משרד התחבורה, בניגוד לפיקוח החל, בעניין זה, על מוניות".
היות שכך, החליטו חברי ההרכב, פה-אחד, להותיר את מס הקניה על אוטובוסים זעירים ציבוריים על כנו.