יואל ריפל הוא עו"ד מוביל וידוע לענייני גירושין. בחודש מרס השנה טס עם בתו, תמר, לליסבון, בירת פורטוגל, לצפות במשחק כדורגל.
כשנחתו בעיר התברר ששתי המזוודות שלהם לא הגיעו. השניים מילאו טופס תלונה ורצו לקנות פריטים חיוניים. "במקום לנוח לפני משחק הכדורגל, נאלצנו לקנות מעילים, בגדים תחתונים, גרביים, מוצרי טואלטיקה וקוסמטיקה בשווי 242 אירו ונגרמו לנו גם הוצאות נסיעה בסך 10 אירו".
יואל ותמר ריפל תבעו בחודש שעבר את חברת התעופה אליטליה בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בסכום של 16,438 שקל.
לטענתם, באחת המזוודות היו פריטים חיוניים והיה חשש שאם לא יגיעו לידיהם ייגרם נזק. לדבריהם, המזוודות הגיעו רק למחרת בשעות הצהריים.
"הנזק הכספי שנגרם לנו היה כאין וכאפס לעומת עוגמת הנפש, המתח והסבל שהיו מנת חלקנו". לדבריהם, הריצה למרכז העיר לרכוש פריטים, היתה טרטור מיותר. "במקום לנוח מליל שימורים, הגענו למשחק הכדורגל רצוצים ועצבניים, והדבר פגם בהנאתנו".
עו"ד ריפל גילה שלמחרת נפגש עם המזכירה הכללית של בית המשפט העליון בפורטוגל לצורך סיור בבית המשפט. "היה זה מחזה מביש לצפות בעורך דין ישראלי המגיע לביקור מכובד, בנעלי התעמלות וללא ז'קט ועניבה, לאחר שהחליפה שהובאה במיוחד לסיור נותרה במזוודה. מצב זה גרם לי בושה ומבוכה רבה".
בכתב ההגנה טענה חברת אליטליה, באמצעות עו"ד שי בן חיים, שלתובעים לא נגרם נזק כתוצאה מעיכוב של יום בהשבת המזוודה. לטענתה, האחריות לעיכוב חלה על רשות שדות התעופה שהכבודה היתה בהשגחתה.
"כרטיס הטיסה ותנאי ההובלה הכלליים של הנתבעת, הם החוזה שבין הצדדים וכוללים התניה שאחריות הנתבעת אינו עולה על סך 20 דולר לקילוגרם". החברה הוסיפה שהסכום הנתבע מופרז וחסר אחיזה במציאות.
החברה הדגישה שהנזקים הנטענים, "תיאורטיים ופוטנציאליים שכלל לא התגבשו". לטענתה, פריטים שרכשו התובעים נותרו בחזקתם כשהמזוודות הוחזרו.
הנתבעת הלינה שהתובעים לא עשו די להקטין את נזקיהם, "והם מנסים להוציא מהנתבעת סכומי כסף ניכרים ולהתעשר על חשבונה".
הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה ולחייב את התובעים בהוצאות משפט. בית המשפט ידון בתיק בחודש הבא.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
