בית המשפט העליון דחה (ג', 8.8.06) ערעור שהגיש השר לשעבר גונן שגב, באשר לחומרת עונשו. בית המשפט הותיר את עונשו של שגב, שהורשע בין היתר בניסיון לייבא סמים מסוכנים ובזיוף מסמך בנסיבות מחמירות, על חמש שנות מאסר בפועל. השופטת ברלינר מתחה לאורך כל פסק הדין ביקורת נוקבת על התנהלותו של שגב וציינה כי עובדת היותו רופא איננה נסיבה מקלה כי אם מחמירה, לנוכח העובדה שהיה על שגב לדעת טוב יותר את הנזקים שעשויים להיגרם מהסמים שניסה לייבא ארצה.
כזכור, הואשם שגב בכך שיחד עם שני אנשים אחרים, משה ורנר, שהתאבד מאוחר יותר בתא המעצר, ועוה"ד אריאל פרידמן, ניסה לייבא בשנת 2004 כ- 32,000 כדורי אקסטזי מהולנד לישראל.
שגב נעצר על-ידי מאבטח ישראלי בנמל התעופה סחיפהול באמסטרדם, לאחר שעורר את חשדו. בכליו נמצאה שקית ובה 32,000 כדורי אקסטזי. התברר, כי בניסיון להבריח את הסמים לישראל, כמו גם בעסקיו האחרים, עשה שגב שימוש בדרכון דיפלומטי שהחזיק ברשותו כשר לשעבר בממשלת ישראל. מאוחר יותר התברר, כי אף על-פי שתוקף הדרכון פקע כבר בשנת 1997, "האריך" שגב את תוקפו עד לשנת 2006.
שגב טען תחילה לחפותו, אולם מאוחר יותר חתם על הסכם עם התביעה, לפיו הוא יועמד לדין בעבירות ניסיון לייבא סמים מסוכנים, החזקת סמים מסוכנים, זיוף מסמך בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות וכן קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, כאשר המדינה תדרוש עונש של חמש שנות מאסר וקנס כספי בסך 27,500 דולר.
הסדר הטיעון אושר על-ידי בית המשפט, שהרשיע את שגב במרס 2005 בעבירות נשואות כתב האישום ושלח אותו לרצות חמש שנות מאסר בפועל, לא לפני שהשופט שוהם העלה על הכתב את לבטיו באשר לעסקת הטיעון. "תקופת המאסר אותה ראוי להשית על הנאשם עולה במידה לא מבוטלת על זו שהוצג בה בפני בית המשפט במסגרת הסדר הטיעון" כתב שוהם.
אף על-פי שהעונש נחשב לקל בעבירות מסוג זה, ערער שגב באמצעות עוה"ד ציון אמיר, פנינת ינאי וגיא שמר, על מידת חומרתו.
בערעור טען שגב, כי בית משפט המחוזי לא איזן נכונה את נסיבותיו האישיות והתרומה שתרם למדינה בתחומים שונים לאורך שנותיו, במשקל העונש שהטיל עליו. כמו כן נטען, כי שגב "היה קורבן למשא שיסוי תקשורתי לאורך שנה שלמה מאז הגשת כתב האישום בעניינו", שיסוי שגרם סבל רב לו ולבני משפחתו.
השופטת ברלינר לא התרשמה מטיעוני המערער וקבעה, כי "מדובר בפרשה קשה וחמורה. תקופת המאסר שהושתה על המערער מייצגת רף ענישה מתון, נוטה לכף הקולא שבוודאי אינו מצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור".
ברלינר הוסיפה ומתחה ביקורת קשה על התנהגותו של שגב בפרשה. "יותר מכל אדם אחר, המערער, שהוא רופא בהשכלתו ובמקצועו... צריך להיות מודע להרס הטוטאלי הגלום בהתמכרות לסם ובמשמעות שבהזרמת 32,000 מנות אקסטזי לשוק הסמים בישראל", כתבה ברלינר והוסיפה, כי "עיסוקו הקודם של המערער ברפואה איננו פועל לזכותו אלא מהווה נסיבה מחמירה בשל הניגוד המוחלט בין שבועת הרופא, לבין התנהגות המערער שרצה לייבא אותה מגיפה ארצה".
השופטת, שאליה הצטרפו גם השופטים ג'ובראן ונאור, מתחה ביקורת גם על המניעים שהובילו את שגב לביצוע העבירה. "אין מדובר בצרכן סם שסחר, כדי לממן את מנת הסם הבאה, אלא במי שתאוות בצע הדריכה אותו, ומאומה לא מעבר לכך".
ברלינר אף הביעה את מורת רוחה מהעונש הקל שנגזר על השר לשעבר. "העונש שהוטל נותן אך בקושי ביטוי לרף הענישה המקובל והראוי בעבירות מסוג זה", כתבה השופטת בפסק דינה.
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
