על העובדה כי אין לנהוג כשאנחנו עייפים, אין מחלוקת. רובנו, כך לפחות אנו מקווים, דואגים לנוח ולישון בטרם נסיעה ארוכה, בטח ובטח כשמדובר בנהיגת לילה. קרוב לוודאי שרובנו גם מאמין כי אין כמו לקום מהשינה, לשטוף פנים ולצאת לדרך. נכון? מתברר שממש לא נכון, לא זו אף זו - נהיגה מיד לאחר השינה עלולה להיות מסוכנת לא פחות מנהיגה בעייפות.
כך לפחות טוען מחקר בנושא "האינרציה של השינה והשלכותיה על תפקודי הנהיגה, שנערך על-ידי ד"ר אפרים גרוסמן, ופורסם לאחרונה על-ידי אוניברסיטת בר-אילן. על-פי המחקר זמן המינימום הבטוח ביותר להתחיל ולנהוג אחרי שינה הוא כשעתיים לאחר ההשכמה. לדברי המחקר, הסיבה היא שלאחר פרק הזמן הזה רמת התגובות והתפקוד שלנו הם במצב האופטימלי.
את תוצאות המחקר הציג ד"ר גרוסמן לפני מספר ימים בכנס השנתי של תוכנית הפניקס לבטיחות ומהם מסתמן כי בפרק הזמן הקרוב ליקיצה (15-20 דקות) מתפקד האדם בשיעור הנמוך בכ- 10% מאשר יתפקד שעתיים מאוחר יותר. חוסר התפקוד הזה בא לידי ביטוי בעייפות האופפת את הנהג, דוגמת עייפות שבה אנו שרויים לאחר שינה קצרה יחסית. חשוב לציין כי על-פי הדוח, ככל שהשינה היתה ארוכה יותר, כך גדל גם חוסר התפקוד שלאחר היקיצה.
עוד עולה מהמחקר, כי אם אתם נוהגים לאחר פרק זמן ארוך שבו לא ישנתם (18 שעות נטולות שינה) הרי שמצבכם דומה לנהיגה בשיכרות.
לא רק בעיות מעלה הדוח אלא גם פתרונות. אליבא דה ד"ר גרוסמן הדרך הטובה להתרענן מהעייפות בטרם תמשיכו לנהוג היא לשתות כוס קפה ולנמנם כרבע שעה, במהלכה תגיע פעולת הקפאין לרמתה הגבוהה ביותר, פעולה שתעורר אתכם. שימו לב כי העצה הזו היא עצה מצוינת בכל נהיגה ארוכה שבה אתם מתחילים "לנקר" על ההגה - עצרו בצד, שתו קפה, נמנמו מעט והמשיכו בנהיגה. מי שחושב כי 15 דקות הן זמן מועט לנמנום, יופתע לגלות כי אפילו נמנום של ארבע דקות ישיג תוצאה של הקטנת רמת העייפות. לעומת זאת, נמנום של כ- 20 דקות ירע את המצב יחסית לשינה קצרה יותר.
ואם נדמה לכם כי הנהג הישראלי עייף כל הזמן, בא ד"ר גרוסמן ומאשש את הממצא הזה. מתברר כי תופעת חוסר השינה היא תופעה משותפת לכל העולם המערבי, אבל היא חזקה יותר בישראל. בממוצע זקוק אדם לשינה של 7.5-9 שעות. באירופה ובארה"ב מתקרבים אל הרמה הזו, אבל לא מגיעים. בישראל, אנחנו ממש רחוקים מיעד השינה הזה.
