שיעור האבטלה בישראל ירד בשנת 2006 ל- 8.7%, ומספר המובטלים יעמוד על 243 אלף איש, זאת לעומת 9% אשתקד, 10.4% בשנת 2004 ו- 10.7% בשנת 2003. כך עולה מתחזית מעודכנת של התאחדות התעשיינים.
נירה שמיר, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, ציינה, כי על-אף הירידה החזויה באבטלה, מצב שוק העבודה בישראל, בפועל, חמור עוד יותר מכפי שמלמדים הנתונים הרשמיים, שכן מספר הבלתי מועסקים בפועל גדול מנתוני המובטלים המדווחים בסטטיסטיקה (זאת על-רקע קיומן של קבוצות אוכלוסיה גדולות, שאינן נוטלות חלק בכוח העבודה כמו חרדים, חיילים ונשים ערביות).
שמיר מעריכה, כי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל יגיע השנה לכ- 55.6%, זאת לעומת 55.2% אשתקד. שמיר הדגישה, כי למרות מגמת הירידה ההדרגתית בשנים האחרונות, עדיין שיעור האבטלה בישראל נותר גבוה בהשוואה לממוצע במדינות ה- OECD.
בשנת 2006 צפוי שיעור האבטלה בממוצע במדינות ה- OECD להגיע לכ- 6.2% - נמוך בכ- 2.5 נקודות האחוז לעומת ישראל. עוד מתברר מההשוואה הבינלאומית, כי ב- 24 מדינות (מתוך 30) החברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD), יהיה שיעור האבטלה בשנת 2006 נמוך מבישראל. כך למשל, שיעור האבטלה בגרמניה יהיה השנה 8.5%, בקנדה - 6.4%, בבריטניה - 5.3%, בארה"ב - 4.7%, באירלנד - 4.4%, ביפן - 4.0% ובשוויץ - 3.9%.
שמיר מוסיפה, כי רק בחמש ממדינות ה- OECD שיעור האבטלה צפוי השנה להיות גבוה יותר מאשר בישראל: בצרפת - 9.5%, ביוון - 10.0%, בטורקיה - 10.2%, בסלובקיה - 15.4% ובפולין - 16.8% (בספרד - צפוי השנה שיעור אבטלה הדומה לישראל - 8.7%).
עוד עולה מההשוואה הבינלאומית, שערך אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, כי הפער האמיתי (בהתאם להגדרת הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) בין ישראל לממוצע מדינות ה-OECD בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה הוא כ-8 נקודות האחוז, דהיינו, 62.2% בישראל, לעומת 70.3% בממוצע במדינות ה- OECD. ה- OECD מציג את שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ביחס לאוכלוסיה בגילאי 15 עד 64 בלבד, בעוד שבישראל מדובר בכל האוכלוסיה בגילאי 15 ומעלה, כולל גילאי 65 ויותר.
עוד עולה מההשוואה, כי מרבית הפער (86% ממנו) בשיעור ההשתתפות בין ישראל למדינות ה- OECD, נובע משיעור ההשתתפות הנמוך יחסית בקרב אוכלוסיית הגברים בישראל. בישראל נאמד שיעור ההשתתפות בקרב הגברים בגילאי 15 עד 64 בכ- 66.9%, לעומת 80.3% בממוצע במדינות ה- OECD- דהיינו פער של 13.4 נקודות האחוז.
שמיר טוענת, כי למרות שעיקר הפער נובע מקבוצת הצעירים בני 15 עד 25, כפי הנראה בשל הגיוס לצה"ל של בני ה- 18, נראה כי חלק נכבד ביותר ממנו נגזר גם מקבוצת הגילאים 25 עד 54, שהם גילאי העבודה העיקריים. נראה כי פער זה נובע, בחלקו הגדול, מאוכלוסיית הגברים החרדים, אשר אינם משתתפים בכוח העבודה האזרחי.
עוד עולה מההשוואה הבינלאומית, כי תרומתן של הנשים לפער בינינו לבין מדינות ה- OECD בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה הינו קטן יחסית - כ- 14% מסך כל הפער. שיעור ההשתתפות של נשים בגילאי 15 - 64 נאמד בישראל בכ- 58.2% לעומת 60.4% במדינות ה- OECD, פער של כשתי נקודות האחוז. פער זה, סבורה שמיר, נגזר כולו מאוכלוסיית הנשים הצעירות, בנות 15 עד 24, ונובע בעיקרו, כך נראה, מחובת הגיוס לצה"ל בגיל 18.
מההשוואה עולה, כי שיעור ההשתתפות הגבוה ביותר בישראל נמצא באוכלוסיית הנשים בגילאי העבודה העיקריים (גילאי 25 עד 54) - 71%, זאת אף מעבר לממוצע במדינות ה- OECD.
עוד עולה מההשוואה הבינלאומית, כי בקבוצת הגיל המבוגרת (55 - 64) נמצא כי שיעור ההשתתפות בישראל גבוה במקצת מהממוצע ב- OECD (בישראל הוא עומד על 54.9%, לעומת 54.2% במדינות ה- OECD). בעיקר בולט הפער באוכלוסיית הגברים המבוגרים, אצלם נמצא שיעור השתתפות של 68.5% בישראל, לעומת 65.5% ב- OECD.
